שמענו עליו לא מעט בתקופה האחרונה - החדר האקוטי, למה הוא מיועד?

מספר בתי חולים בישראל מפעילים חדרים אקוטיים: וולפסון שבחולון, הלל יפה שבחדרה, בני ציון שבחיפה, הדסה עין כרם שבירושלים, פדה פוריה שבטבריה, יוספטל שבאילת וסורוקה שבבאר שבע. על החדרים האקוטיים סיפרה לנו ד"ר איריס שוהם, מנהלת חדר אקוטי לנפגעי/ות תקיפה מינית, מנהלת מחלקת יולדות ה' ורופאה בכירה חדר לידה במרכז הרפואי סורוקה שבבאר שבע.

מה ייעודם של החדרים האקוטיים?

"החדרים האקוטיים נועדו לבדוק נשים, גברים וילדים שעברו תקיפה מינית ב – 72 השעות שלפני הגעתם אל המיון במטרה לתת טיפול תרופתי מונע למחלות מין ולהריון, תמיכה נפשית ומענה משפטי הכולל איסוף ראיות עבור הגשת כתב אישום בעת הצורך", מסבירה ד"ר שוהם.

למה נכון לפנות דווקא אליהם?

"אחרי פגיעה מינית יש חלון צר של 72 שעות שבהן אפשר לאסוף די. אן. איי שישמש בהמשך כראייה משפטית ולתת טיפול מונע. בתום 72 השעות האלו, כבר לא ניתן לבצע את שני הדברים. כל הציוד ואנשי המקצוע נמצאים רק בחדרים האקוטיים: יש שם את כל התרופות, אמצעי צילום, ערכות לאיסוף די. אן. איי", מסבירה ד"ר שוהם ומוסיפה כי כדאי מאד להשאיר את הראיות כסוג של תעודת ביטוח גם אם לא מעוניינים להגיש כעת תלונה, כי אולי בעוד מספר שנים, אחרי טיפול, ההחלטה תשתנה.

"אל החדרים האקוטיים ניתן להגיע במספר דרכים", אומרת ד"ר שוהם. "אפשר כמובן להגיע למיון. לפעמים מגיעה מישהי ומספרת לאחות שכואבת לה הבטן, אבל לאחר בירור ובדיקה, מגלה האחות שזה לא כאב בטן אלא שעברה משהו בימים האחרונים", מספרת ד"ר שוהם. "ניתן להגיע גם דרך ארגוני הסיוע השונים, שם יודעים להפנות את הקורבנות אלינו וישנה עוד דרך אחת, נדירה למדי, שמגיעים למשטרה להגיש תלונה ומשם מתאמים איתנו". ד"ר שוהם אומרת שרוב הנפגעות/ים נמנעים מהגשת תלונה. "לצערי הרב", היא מדגישה. "אבל אני כן מצליחה לשכנע את הרוב המכריע לשמור את הראיות".

לא כל החדרים האקוטיים עובדים באותו האופן. ב"סורוקה", הנשים נבדקות בנפרד, יש מחלקת ילדים ומחלקת גברים שבראשה עומד כירורג. בחדר האקוטי לנשים ב"סורוקה" עובדות 24/7 – אחות ייעודית שעברה הכשרה, עובדת סוציאלית שעברה הכשרה אף היא ורופאה. וניתן להגיע לשם עם מלווה.

דיסקרטיות וקבלה

"דיסקרטיות היא אחד הדברים החשובים ביותר אצלנו. ההגעה היא ישירות אל החדר. אנחנו אפילו לא פותחים תיק ממוחשב במיון ולא מזינים את המקרה אל מערכות המחשב. הכל במדבקות ידניות, נשמר בארכיון שבחדר ודבר לא יוצא משם", מדגישה ד"ר שוהם ומוסיפה כי מרגע שנכנסים אל החדר המוגן, הכל בא ונכנס אל תוכו. הנפגעות והנפגעים לא צריכים לצאת החוצה לשום הליך בירוקרטי.

האם יש מה לחשוש מביקורת או שיפוטיות?

"החדר האקוטי הוא המקום הכי לא שיפוטי בעולם! זה הרי הבסיס לכול. אין שום מקום לשיפוטיות", אומרת ד"ר שוהם בנחרצות. גם מי שלא מגישה תלונה, תקבל בדיוק את אותו היחס. "בחלק גדול מהבדיקות אני בכלל לא יודעת אם היא תגיש תלונה או לא". ד"ר שוהם מספרת כי הצוות בחדר הוא מאד מחבק, תומך ומעצים.

כל מי שנפגע מינית, נושא צלקת עמוקה. "אנחנו עושים מרפאת מעקב אצלנו", מספרת ד"ר שוהם, "גם רפואית וגם טיפולית. יש מי שמעדיפים שאנחנו נעשה את התמיכה הטיפולית הראשונית וגם מעקב אחרי מחלות שדוגרות בגוף. אנחנו נפגשים עוד, לאורך הדרך", היא אומרת.

ד"ר שוהם וצוותה לא מחייבים או לוחצים להגיש תביעה. ואכן פחות מעשרה אחוז מגישים תביעה. אולם חשוב שיגישו יותר תביעות. "מישהי הגיעה אלינו ובבדיקה שלה מצאנו ממצא משמעותי ששינה את מהלך המשפט, הכריע אותו והאנס הורשע. השוטר שטיפל בחקירה סיפר לי אח"כ שמדובר באנס שפגע בנשים רבות ובזכות הממצא הזה, וחוות הדעת הזו, הוא הורחק סוף סוף מהחברה".

לא משאירים לבד

"הצוות שעובד איתי מורכב מאנשים, מלאכים, שנבחרו בפינצטה והם מלאי ניסיון בתחום ויודעים לתת את המענה הכי נכון בשלב הזה ולעזור לעבור את המשבר הקשה באופן מצמיח. אין מצב שיוצאים מאיתנו בלי תוכנית להמשך – או שאנחנו מעבירים לגורמים רלוונטיים בקהילה שמטפלים, או שאנחנו מתחילים את הטיפול ורק אחר כך מעבירים, או שמפנים למטפל מוכר", אומרת ד"ר שוהם ומדגישה כי "אנחנו יודעים לאן היא או הוא הולכים. איפה הם ישנים. לפעמים כשצריך, אנחנו גם מסיעים או דואגים להסעה, אם אין בגדים – אנחנו מספקים וכשהנפגעים בסכנה אנחנו גם יודעים לתת אשפוז הגנתי. אנחנו לא עוזבים אותם".

כן, זה דורש אומץ לעשות את הצעד ולהגיע לשם. אבל מרגע שמגיעים, אפשר לנשום. בדיסקרטיות ובבטחה, הצוותים בחדרים האקוטיים מייצרים בעבודת קודש חממה של דאגה, טיפול והכוונה. חשוב שתדעו שלא חייבים לעבור את זה לבד.