מהו בוסטר חיסוני והאם זו הפעם הראשונה שמשתמשים בו?
אחד הביטויים הרווחים ביותר במהדורות החדשות של השבועיים האחרונים הוא "הבוסטר". מדינת ישראל היתה הראשונה לתת מנת חיסון שלישית לבני שישים ומעלה, כעת גם לבני החמישים ומעבר לפינה ממתין החיסון לבני הארבעים פלוס. והוויכוחים ברשתות החברתיות ובאולפני החדשות סוערים. מחקרים ראשוניים מעידים על כך שהחיסון השלישי מגביר משמעותית את כמות הנוגדנים בדם אולם ארגון הבריאות העולמי עדיין מתנגד. כיצד נדע מה נכון לנו? מה זה בעצם בוסטר והאם הוא ניתן גם במחלות זיהומיות אחרות?
ד"ר שיהאב שיהאב, מומחה בבריאות הציבור בענף האפידמיולוגיה ומומחה ברפואת משפחה עושה לנו סדר.
מה זה בעצם בוסטר והאם הוא ניתן רק לקורונה?
"בוסטר הוא חיסון דחף", אומר ד"ר שיהאב. "רוב החיסונים נגד וירוסים מכילים שתי מנות הניתנות בהפרש של חודש או חודשיים ומנת דחף כעבור חצי שנה. זה נכון נגד פפילומה שמקבלות נערות בכיתה ח', זה נכון לחיסון נגד שיתוק ילדים ולעוד רבים". ד"ר שיהאב מסביר כי לגוף יש זיכרון חיסוני כשהוא נחשף לווירוס, ובדרך כלל כעבור מספר חודשים כשנותנים מנה שלישית, רמת הנוגדנים עולה מאד כיוון שהגוף נחשף כבר לחיסון ומכיר אותו. "זה העיקרון", אומר ד"ר שיהאב, "זה דבר ידוע ולא חדש". ד"ר שיהאב מוסיף כי "החיסון נגד הקורונה הקים כזו מהומה שאני לא כל כך מבין אותה. מה הסיבה שאנשים מפחדים ולא שקטים דווקא בנושא הזה".
אז למה ארגון הבריאות העולמי מתנגד לבוסטר?
"ארגון הבריאות העולמי לא מתנגד מסיבות רפואיות", אומר ד"ר שיהאב. "הם מתנגדים כדי שתהיה חלוקה צודקת יותר של המשאב שנקרא חיסון נגד קורונה. מבחינתם זה לא צודק שבמדינות מסוימות יש פחות מאחוז של מתחסנים לעומת מדינות שמקבלות את החיסון השלישי. אבל אנחנו, צריכים לדאוג לאוכלוסייה שלנו", הוא מבהיר.
האם נכון לתת בוסטר של חברה אחרת?
"בדרך כלל מקובל להמשיך באותו החיסון ולא לערבב. מי שהתחיל במודרנה, רצוי שימשיך במודרנה ומי שהתחיל בפייזר, כדאי שימשיך איתו. היו מקרים של מחסור שבגללו ערבבו, אבל בדרך כלל זה לא דבר טוב".
איך מודדים את התגובה החיסונית לבוסטר?
ד"ר שיהאב מסביר כי מודדים את התגובה על ידי בדיקת רמת הנוגדנים בדם. "מהבדיקות שנעשו עד כה בקופות החולים השונות וגם בעבודות בינלאומיות, ניכר כי רמת החיסונים אחרי החיסון השלישי טובה מאד. עובדה, אנחנו רואים עצירה משמעותית של העלייה בתחלואה בקרב קבוצות הגיל שקיבלו את המנה השלישית, אנחנו מזהים שמקדם ההדבקה שם הוא כבר פחות מאחד. המשמעות היא – עצירה של העלייה בתחלואה", הוא אומר.
לפי מה מחליטים איזו קבוצת גיל תקבל את הבוסטר?
"לדעתי", אומר ד"ר שיהאב, "רצו שכולם יקבלו. אבל יש כל מיני שיקולים. כיוון שאנחנו מהמדינות הראשונות שנותנות את המנה השלישית, יש רופאים שתומכים בהדרגתיות כדי לראות את התגובה של כל קבוצת גיל ומעדיפים אז לקבל החלטה אם להרחיב אותה. זה לגיטימי, אבל לטעמי הניסיון שנצבר בחיסון הזה, גם ברמה הבינלאומית מאפשר בהחלט להרחיב בבטחה את מתן החיסון לכל קבוצות הגיל שקיבלו את שתי המנות הראשונות".
איזה עוד מחלות דורשות חיסון בוסטר ובמה הן שונות מהקורונה?
ד"ר שיהאב מסביר כי יש להפריד בין מחלות ויראליות לבין מחלות חיידקיות שבהן נהוג להתחסן במנה שלישית. "נותנים בוסטר לטטנוס, סלמונלה ושחפת. אבל זו אופרה קצת אחרת כיוון ששם מדובר על חיידקים. הקבוצה הרלוונטית להשוואה היא מחלות ויראליות כמו חצבת, אדמת, חזרת, כלבת, פפילומה, שיתוק ילדים ובמיוחד – הפטיטיס בי. זוהי דלקת כבד ויראלית מסוג בי שיכולה להדביק ולכן היא דומה לקורונה. גם בכל המחלות האלה, נותנים שני חיסונים וחיסון שלישי כעבור חצי שנה", אומר ד"ר שיהאב. "הקורונה לטעמי, הפכה למחלה ויראלית כמו כל המחלות שיש לה היום חיסון וטיפול. אבל השוני שלה הוא ביכולת לייצר ווריאנטים, שעד עכשיו, כולם עמידים לחיסון. היכולת לייצר וריאנטים היא הכלי של הווירוס לשרוד. הנה, הווריאנט הראשון שהגיע מסין וגרם לתחלואה, נעלם. לא קיים יותר, כיוון שהווירוסים האחרים דחקו אותו החוצה, עד כי הווריאנט ששולט היום בעולם הוא הדלתא שרכש יכולת הדבקה חזקה יותר משאר הווירוסים ודוחק אותם".
בוסטרים לנצח?
ד"ר שיהאב מקווה שלא. "רמת היעילות של החיסון במיוחד במניעת תחלואה ותמותה היא גבוהה יותר אפילו מהחיסונים שהזכרתי קודם, נגד פפילומה, הפטיטיס בי ודומיהם. אנחנו רכשנו את היכולת לייצר חיסונים מותאמים ואני מקווה שבשלב מסוים זה ייעצר. ממש כמו שקורה בשפעת ובמחלות אחרות, הצפי הוא שהדבר הזה יתייצב ואז אני מאמין שלא נצטרך בוסטרים. בטח לא מאותו הסוג שניתן עכשיו. אבל ודאי לא ברציפות הזו שהחיסון ניתן כעת", מסכם ד"ר שיהאב.
