תותבות לגפיים תחתונות

רוב קטיעות הגפיים התחתונות בעולם מתבצעות על רקע של מחלות כלי דם וסוכרת. יתר הסיבות הן מחלות שחלקן ממאירות, חוסר מולד, תאונות טראומטיות למיניהן כגון תאונות דרכים או תאונות עבודה, ובארצנו, כמובן, תאונות על רקע פעילות מבצעית או בטחונית.

קטיעה או חוסר מולד של גפיים תחתונות פוגעים משמעותית בעצמאות וביכולת הניידות של האדם. החל ממצב של קטיעת חלק מכף הרגל ועד לקטיעות גבוהות יותר ברגל עצמה, לא יוכל האדם הקטוע להתנייד באופן רגיל אלא בעזרת קביים ו/או בכיסא גלגלים. לפיכך, רוב האנשים הקטועים בוחרים להיעזר בתותבת.

התאמת תותבות לגפיים תחתונות

רוב קטועי הגפיים בארץ משויכים לגוף אחראי שאמון על מימון מלא או חלקי של התותבת לה הם נזקקים:

• קטועי גפיים עקב מחלות או חוסר מולד – משויכים למשרד הבריאות.
• נכי צה"ל – למשרד הביטחון.
• נפגעי תאונות עבודה – לקופות החולים.
• נפגעי פעולות איבה - למוסד לביטוח לאומי.
• נפגעי תאונות דרכים שהיה להם כיסוי ביטוחי – מתנהלים מול חברות הביטוח.
• לקוחות פרטיים בארץ או מחו"ל.

לכל אחד מהגופים ישנו סל מוצרים שאותו הוא מאשר עבור הנכים המשויכים אליו.

תהליך ההתאמה של תותבת למטופל מתבצע באחד ממרכזי השיקום הפרוסים בכל הארץ, בהם המרכזים המוכרים והגדולים ביותר, הנמצאים במרכז הארץ: תל השומר, בית לוינשטיין ובית החולים השיקומי רעות. רופא שיקומי שבוחן את מצבו של מטופל הזקוק לתותבת ממליץ על המפרט הרצוי בהתאם לתפקודו, וזאת מתוך סל המוצרים של הגוף שאליו הוא משויך. המטרה היא להחזיר את המטופל קרוב ככל האפשר לפעילות ולתפקוד שהיו לו לפני הקטיעה, ובמקרים של חוסר מולד – להביא את המטופל ליכולת תפקוד ופעילות גבוהה ככל האפשר.

האם ישנם קטועי גפיים תחתונות שלא יוכלו להיעזר בתותבת?

ישנם גדמים מאוד בעייתיים המקשים על התאמת תותבת למטופל – גדמים עם כאבים קשים, כיבים למיניהם שלא מצליחים להירפא, שתלי עור, נוירומות (גידולים של רקמות עצב) ועוד. התותבות ובתי הגדם הקיימים כיום מספקים פתרון כמעט מלא לרוב סוגי הבעיות, אך קיימים עדיין מקרים בודדים שבהם הגדם אינו מאפשר שימוש בתותבת.

סיבה נוספת בגללה לא ניתן להיעזר בתותבת היא הסכנה הבריאותית הצפויה לחלק קטן מקטועי הגפיים, כיוון שהליכה עם תותבת דורשת מאמץ גדול בהרבה מאשר הליכה על שתי גפיים בריאות. לפיכך, השימוש בתותבת עלול לסכן את בריאותם ואת חייהם של אנשים מסוימים הסובלים מבעיות בריאותיות ורפואיות חמורות.

באילו גילאים ניתן להתאים תותבות לגפיים תחתונות?

הגיל, ברוב המקרים, אינו מהווה פקטור. לילדים שנולדו עם חוסר מולד או עברו קטיעה ניתן להתאים תותבת החל מהרגע שבו הילד נעמד על רגל אחת, בדרך כלל סביב גיל עשרה חודשים עד שנה. בשלב הראשון ייעשה שימוש בתותבות פשוטות ובסיסיות, ועם הגיל יותאמו תותבות מתקדמות יותר מבחינה טכנולוגית, על מנת שיוכל ללכת בצורה טובה ונוחה יותר.

עבור מבוגרים קטועי גפיים תחתונות, נעשות בדיקות על ידי פיזיותרפיסטים המודדות את מידת התפקוד של המטופל ומאפשרות לאמוד את היכולת שלו להגיע למצב של תפקוד תקין ופעילות טובה בעזרת התותבת. גם בגיל 80 או 90 ישנם אנשים שחיים חיים פעילים, מתפקדים בצורה יוצאת מן הכלל ויוכלו לקבל תועלת רבה מהשימוש בתותבת.

סוגי תותבות

את מגוון התותבות השונות ניתן לסווג על פי מיקום הקטיעה (כפות רגליים, קרסול, שוק/ קטיעה מתחת לברך, קטיעה דרך הברך/ מעל הברך, קטיעה במפרק ירך/ אגן) ועל פי סוג בית הגדם - המבנה שאליו מכניס המטופל את הגדם.

בית הגדם אמור להחזיק את התותבת הן מבחינת המשקל שלה והן מבחינת נשיאת משקל הגוף על התותבת, וישנם סוגים שונים של בתי גדם לסוגי הקטיעות השונות. יש לציין כי במקרה של קטיעה במפרק הירך/ באגן, אין גדם שאותו ניתן להכניס אל התותבת, ולכן אין בית גדם אלא מעטפת מיוחדת, קשיחה או חצי-קשיחה, שנכרכת סביב האגן ומהווה את בסיס האחיזה לתותבת.

לאורך השנים חלה התפתחות טכנולוגית אדירה בתחום התותבות, שעד לפני מספר עשורים היו עשויות מחלקים מכניים בלבד. היום ישנן תותבות משוכללות הפועלות על גבי טכנולוגיות שונות:

כפות רגליים לתותבות: ישנן היום כפות רגליים העשויות מסיבי פחמן (carbon fibers), חומרים קלים, קפיציים ואוגרי אנרגיה. בנוסף, ישנן כפות רגליים אלקטרוניות, שנשלטות על ידי סנסורים ייחודיים המאפשרים טווח תנועה רחב יותר לכפות הרגליים ומדמים את תנועת הקרסול.

ברכיים לתותבות לקטיעה מעל הברך: ישנן ברכיים שנשלטות על ידי בוכנות הידראוליות או פניאומטיות, המאפשרות תנועה חלקה יותר והליכה בטוחה יותר. כמו כן, ישנן ברכיים אלקטרוניות  הנשלטות על ידי סוגים שונים של טכנולוגיות ומאפשרות קצב הליכה משתנה, בטיחות גבוהה  והליכה יפה והומוגנית.

מפרקי ירך לתותבת דרך האגן: עדיין אין מפרק ירך אלקטרוני לתותבות דרך האגן אבל ישנם מפרקי ירך מתוחכמים בעלי שליטה הידראולית המאפשרים לקטוע הרגל לחסוך אנרגיה בעת ההליכה, ומשדרגים את איכות ההליכה להליכה זורמת, הומוגנית ויפה.

תהליך ההסתגלות לתותבת

לאחר שרופא השיקום המוסמך הנפיק מרשם המלצה לתותבת המתאימה למטופל החדש, המרשם מועבר למכון אורטופדי האחראי על בניית התותבת. לצורך ביצוע התותבת רצוי לבחור מכון אורטופדי גדול, בעל ניסיון רב ויכולת ללוות את המטופל לאורך תקופת ההסתגלות לתותבת.

עם בנייתה של התותבת, יעבור המטופל תהליך שיקום כאשר הוא מלווה בצוות שיקום רב מקצועי המורכב מרופאים שיקומיים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים ואנשי המכון האורטופדי.

הצוות השיקומי יעבוד עם המטופל על לימוד הליכה, תהליך הכולל התאמות בתותבת במהלך האשפוז. כשתהליך השיקום מגיע לסופו, ישוחרר המטופל לביתו, כאשר עם כל בעיה שתיווצר בתותבת, יגיע ישירות למכון האורטופדי לצורך תיקונים והתאמות הנדרשות.

ברוב המקרים, בחצי השנה עד השנה הראשונה לאחר הקטיעה, ישנה ירידה ניכרת בנפח הגדם המצריכה התאמות. גם שינויים בנפח הרגל כתוצאה מעלייה או ירידה במשקל, הריונות ועוד, עשויים להצריך התאמה מחודשת של בית הגדם או את החלפתו. מעבר לכך, כל גוף אחראי שהוזכר לעיל מגדיר את פרק הזמן בו יש להחליף את התותבת לתותבת חדשה, כשלרוב מדובר בפרק זמן של 3-4 שנים. יש כמובן אנשים פעילים יותר, שרמת השימוש שלהם בתותבת אינטנסיבית מאוד, ואלה עשויים להזדקק להחלפת תותבת לפני הזמן המוגדר על ידי הגוף שאליו הם משויכים. במקרה כזה, מנהל כל גוף ועדת חריגים הבוחנת את פרטי המקרה, וברוב הגדול של המקרים היא מאשרת את החלפת התותבת גם לפני הזמן הנקוב.

המלצות לתהליך השיקום ולשבועות הראשונים של ההסתגלות

תקופת השיקום ולימוד ההליכה עם התותבת אינה תקופה קלה. כגוף זר וחדש התותבת אינה נוחה בהתחלה, עלולים להיווצר שפשופים, פצעים ולחצים, ועל המטופל ללמוד ללכת כמעט כמו תינוק, ממש מההתחלה. לפעמים מדובר על שלושה שבועות או חודש של שיקום ולעתים גם חודשיים ויותר, ולכן על המטופל לגייס סבלנות רבה ויכולת התמדה.

ישנה משמעות אדירה לרצינות וליסודיות של תהליך השיקום, ולא ניתן להאיץ בו ולקצר אותו. ככל שהמטופל יהיה יותר קשוב להוראות הצוות השיקומי וימלא אותן בקפידה, כך ההליכה שלו, בסוף התהליך, תהיה זורמת ויפה יותר, רמת התפקוד שלו תהיה טובה יותר והוא יוכל לנהל את חיי היומיום שלו כמעט כפי שנהג לנהל אותם לפני הקטיעה.

משה רובינשטיין הוא פרותטיסט המוסמך מטעם משרד הבריאות-מכון לואיס ומשרד העבודה לבניית תותבות ומכשירים שיקומיים, משמש כמנכ"ל וכאחד הבעלים של חברת אשד אורטופדיה מתקדמת בע"מ – מכון אורטופדי העוסק בבניית מכשירים אורטופדיים ותותבות לשיקום