הילדים הם המראה של המבוגרים האחראים בחייהם
התפתחותו, תפקודו, הישגיו ובריאותו הנפשית של הילד מושפעים מהעבודה המשותפת בין ההורים למחנכים. שוחחנו עם ד"ר רבקה מרום, פאראפסיכולוגית, מנתחת התנהגות ויועצת חינוכית, על הקשר בין הורים, ילדים ומורים ועל מה שביניהם
בעבר, הורים היו מנותקים ממערכת החינוך, כי סמכו על מורי בתי הספר שיחנכו את ילדיהם ויעצבו את התנהגותם. הקשר בין הורים למורים היה מינורי והתרחש בדרך כלל במצבים שבהם המורה זעק לשיתוף פעולה בעקבות בעיות התנהגות של התלמיד. אולם, בשנים האחרונות גם ההורים מבינים שקשר עם בית הספר הוא חובה למען הצלחת הילד.
גישות שונות – תוצאה דומה
הרוחניות טוענת שרוח האדם מלווה בתגובות התנהגותיות שהיו חלק מאותה נשמה בגלגולים קודמים. סקינר, שעסק במדעי ההתנהגות, אמר שאנחנו מובלים בהתנהגות שלנו על ידי מאוויים פנימיים, אותם מאוויים פנימיים מוסברים ברוחניות כגירויים שהנשמה שלנו הביאה איתה מגלגולים קודמים.
עם זאת, להורים אחריות מכרעת על עיצוב התנהגותו של ילדם למען הצלחתו והגשמתו כאדם. ההורים מתמודדים עם קשיי היומיום של ילדיהם, ביניהם גם קשיים בלמידה ובעיות חברתיות. "ההורים חשופים לביקורת הסביבה על חינוך ילדיהם שנובעת מהימנעות מתקשורת עם המסגרת החינוכית. אותה אי תקשורת משותפת למען הילד משפיעה באופן ישיר על מצבו הרגשי, לימודי וההתנהגותי", אומרת ד"ר רבקה מרום, פאראפסיכולוגית, מנתחת התנהגות ויועצת חינוכית.
ד"ר מרום: "בעבר הייתי גננת בגנים פרטיים, אף היה לי גן פרטי, עבדתי כמחנכת בחטיבה הצעירה (כיתות א'-ב') וכמורה בבית ספר יסודי, עם ותק של 30 שנה וגישה שלי היא שלמחנכים בבית הספר יש חובה מוסרית גדולה. עם זאת, שמעתי לאורך שנות עבודתי מורים שאומרים על תלמיד או תלמידה, 'אני לא ילדתי אותו'. זה אמנם נכון, המורה אינו ההורה של הילד ולא הביא אותו לעולם, עם זאת חובתו לשתף פעולה באופן מלא עם ההורים למען עיצוב התנהגותו של הילד. זו משימה משותפת. הצלחת החינוך תלויה באותו שיתוף פעולה בין ההורה והמורה.
"גם ההורים וגם המורים חייבים להבין שכשהם קוטפים את הפרח מהחממה ושותלים אותו במקום אחר, צריך להמשיך לדשן אותו. כל מחנך חייב להכיר את התלמיד. פעם היה נהוג לעשות ביקורי בית ועם הזמן ביקורי בית ירדו מהפרק מסיבות של חדירה לפרטיות. בעיני זו טעות ולמורה לא ניתנת עתה הזדמנות להכיר את הקרקע שממנה צמח הילד".
תפיסת הורים את המורים
המצב האופטימלי הוא מצב בו הורים רואים את המורים כשותפים, אומרת ד"ר מרום, כבעלי –ברית , וכך גם להפך המורים צריכים לראות בהורים גוף שמסייע ליישום החינוך ושינויי ההתנהגות המתבקשים למען הגשמת היעדים החינוכיים.
הדרך שבה ההורים מקבלים את מערכת החינוך משפיעה על היחס שיבטאו הילדים כלפי המחנכים שלהם. התייחסות ביקורתית, מתנשאת או מנוכרת של ההורים למורים ולגננות מהווה מודל חיקוי לילדים. הילדים הם מראה שלנו והם יחקו אותנו בהתנהגותם.
תפיסת מורים את ההורים
"מורים אשר ישכילו לעטוף את ההורים כשותפים פעילים ובעלי ברית יזכו בהערכה ובהכלה. לעומת זאת, אם יאפשרו להורים להיות צופים פסיביים או שקופים, אין סיכוי שתוגשם משימת החינוך. שיתוף פעולה מלא של המורה וההורה יסייע משמעותית לבריאות הנפשית והרוחנית של הילד. התנהגות ניתן לעצב ואף פעם לא מאוחר מדי. חינוך נכון יכול להוביל לתוצאות נפלאות", מסכמת ד"ר מרום.
ד"ר רבקה מרום, ייעוץ וטיפול – אישי, זוגי ומשפחתי. לפרטים נוספים חייגו: 05085520, או בקרו באתר. מייל: [email protected]