דכדוך של אחרי החגים? בחנו את עצמכם

ענת מן - MBA, מדריכת הורים ומאמנת אישית, מנחת קבוצות ומרצה, מסבירה ומעניקה לנו טיפים כיצד לצלוח את התקופה הזו בצורה קלה יותר.

"זה לא שהנאות החופשה לא מצליחות להטעין אותנו", אומרת ענת מן, "פשוט מה שנשאר לנו במוח הוא מצומצם. פרויד מדבר על עקרון העונג –שמה שמניע אותנו כבני אדם הוא להצליח להגיע להנאה מקסימלית ולכאב מינימלי. אבל עוד מהתקופה הקדומה בה המטרה של בני האדם היתה לא להיות ארוחת צהרים של איזו חיה בג'ונגל ולמרות האבולוציה, המוח האנושי מחפש סכנות בכל רגע נתון. לכן אנחנו מכורים לחדשות למשל. החוויות הטובות לא נשמרות במוח לאורך זמן כמחשבה. הן חולפות מהר מאד ולעומת זאת, אנחנו חזקים מאד בלשמור פגיעות, עלבון, כישלון. בנוסף, בתקופת החגים אנחנו מבלים הרבה עם המשפחה ובשגרת המירוץ היומיומית הזמן שיש לנו עם הילדים הוא משמעותי הרבה פחות. אז גם אם אנחנו מקטרים, מתעייפים ומייחלים שהם יחזרו לשגרה, מחקרים מוכחים שההבנה שיהיה לנו פחות זמן עם הילדים זה משפיעה על מצב הרוח שלנו. סינדרום אחרי החגים הוא נורמטיבי, ובדרך כלל אחרי יום או יומיים חוזרים לשגרה מלאה. לא צריך להתרגש מזה".

הלחץ וחוסר האנרגיה

"בחגים, על אף שיש עומס בשל האירוח, הפגישות המשפחתיות הצפופות וההוצאות הרבות, משהו באחריות פוחת. אנחנו מבטיחים לעצמנו שנתחיל דיאטה, נחפש עבודה חדשה, נעשה ספורט. החגים הם פאוזה שבה אנחנו שוכחים לרגע וכשהם מסתיימים וצריך לחזור לשגרה הלוחצת, צריך גם לקיים את ההבטחות כדי לא לאכזב את עצמנו. נעמי שמר כתבה – 'אחרי החגים יתחדש הכל – גם אתה תתחדש'. אנחנו קצת פוחדים מההתחדשות הזאת. בנוסף – בתקופת החגים המון דברים שמעיקים עלינו כהורים לילדים לא נמצאים: לא צריך להעיר אותם בבוקר, לא ללחוץ שילכו לישון בשעה סבירה. אין סדר יום קבוע, הכל יותר נינוח. אין סטופר וזה מרגיע. וכשאנחנו יודעים שאנחנו עומדים בפני הצבה מחודשת של גבולות, שיחה עם המנהלת, סדר יום חדש – זה מלחיץ. וכמובן שבמהלך החגים יש לנו הרבה הוצאות ולפעמים נסחפים עם זה וכשמגיע זמן אחרי החגים אנחנו מודאגים ממצב העו"ש שלנו.

טיפים לחזרה נינוחה לשגרה

ענת מן ממליצה לחזור לשגרה בהדרגתיות. "חלקנו לא עבדנו חודש. לעיתים החזרה לעבודה – במיוחד אם היא עמוסה יכולה לעורר חרדה. חשוב לקחת את הימים הראשונים טיפה יותר רגוע. להיזכר במשימות שאנחנו אוהבים, להתמקד בפרויקט שנעים לנו יותר להתעסק בו למשל במקום במשימות המעיקות.

בנוסף, סדר יום הוא חשוב לכולנו. כדאי לעשות צ'ק ליסט כזה שבאמצעותו נרגיש בסוף היום שעשינו משהו. וכדאי לקבל את המציאות כמו שהיא ולזכור שהחגים הם רק חלק ממנה ורוב הזמן אנחנו בשגרה. אבל כדאי למצוא מה אנחנו כן יכולים לשמר מתקופת החגים שעשה לנו טוב: מפגשים עם בני המשפחה, חוויות זוגיות או קפה עם חברה טובה ואת אלו להכניס לשגרה בנפח יותר משמעותי מאשר לפני כן. וחשוב תמיד לשלב קלילות והומור ולהודות על מה שיש. יש מחקרים רבים מהשנים האחרונות על פסיכולוגיה חיובית והשפעה של הכרת תודה על הבריאות שלנו. מספיקות כמה דקות ביום של הודיה על הטוב כדי לעזור לבריאות טובה, לאופטימיות ולשמחה, כי כשמחפשים על מה להודות מאמצים דרך חשיבה חדשה וגם הדברים שנדמו קודם כטריוויאליים הופכים חשובים. אפשר כל ערב לכתוב בנייד שלושה דברים טובים שקרו היום וכשמצטברת רשימה אפשר לחזור אליה ולשמוח בה".

ענת מן מזכירה כי הספורט טוב לגוף וגם לנפש ושווה לחזור ולעסוק בו גם אם במינונים קטנים בהתחלה. עוד היא מוסיפה כי לאנשים בגיל השלישי שכבר לא נמצאים במעגל העבודה – תקופת אחרי החגים עלולה לחשוף בדידות על רקע הפחתת תדירות המפגשים המשפחתיים. "זו הזדמנות לבדוק מה יש בתחום החוגים וההרצאות בסביבת מגוריכם ובמתנ"סים הקרובים לבית".

לעזור לילדים לחזור לשגרה

"באופן כללי, כדאי מספר ימים לפני סיום החופשה להתחיל להתארגן לקראת החזרה. אם הילד הפך את הלילה ליום זה הזמן להרגיל את השעון הביולוגי מחדש וליצור איזושהי שגרה נורמלית של שעות שינה. חוץ מזה, חלק מהגבולות היטשטשו וכדאי להזכיר לעצמנו שגבולות בשגרה הם חשובים. נכון שגמישות תמיד נחוצה אבל דברים שאפשרנו בחגים – לילה לבן, שינה אצל חברים צריכים להפחית. זה יכול לעורר כעס ואכזבה אבל בואו נזכור שאנחנו המבוגר האחראי בבית ואנחנו אלו שמובילים את הספינה זו. הגבולות נועדו לשמור על הילדים שלנו וגם עלינו. לכן, סדר יום חשוב גם כאן. כזה שמתחיל בבוקר ומסתיים עם השינה. הילדים מגיעים מבית הספר, אוכלים צהריים, מכינים שיעורים, הולכים לחוג או לחבר, ארוחת ערב מקלחת ושינה. זה עוזר לכולם. גם לילדים שיודעים מה צפוי להם במהלך היום וגם להורים". ענת מן ממליצה להתניע יוזמות חברתיות. "הילדים אחרי חופש גדול, סגרים עם זום וחגים. כדי לייצר שגרה טובה יש לזכור שחלק ממנה הוא קשרים חברתיים. חלק נוסף הוא חוגים. זה הזמן לבדוק עם הילד באיזה חוגים הוא מתעניין, מה התחביבים החדשים שהתפתחו אצלו. הילדים גדלים והרצונות והיכולות משתנים. תחביבים עושים לנו חיוך פנימי וסיפוק עצמי והשגרה הלוחצת עלולה להשכיח אותם. לכן חשוב לראות איך מכניסים את התחביבים לסדר היום אפילו ברמה של עשר דקות. לילדה שאוהבת אוריגמי למשל, כדאי לקנות את הציוד הרלוונטי".

ענת מן מזכירה גם את המטלות שחשוב להחזיר לשגרה אחרי שבחגים, היינו בבית ולקחנו על עצמנו חלק ממטלות הילדים. זה הזמן לחזור לחלוקת המשימות והתפקידים בבית שיורידו מאיתנו קושי ואחריות וגם יגבירו את תחושת הנחיצות והשייכות של הילדים. מה שכן, אפשר לעשות חשיבה מחודשת על פי היכולות והגילאים. "ולזכור תמיד שהורה טוב – הוא הורה שטוב לו. אז לשאוף שיהיה לנו טוב בערוץ שלנו ולהשקיע גם בעצמנו".

אז זכרו ליהנות מהרגעים הקטנים – הקפה של הבוקר, הליכה על חוף הים, סיפור לילה עם הילדים, סרטים משפחתיים או מפגש עם חברים. גם חשיבה חיובית תעזור לכם. נכון, החזרה לשגרה קשה לכולנו אבל היא קלה יותר כשהיא נעשית בצעדים קטנים ובאופן מאורגן. "לא להיכנס ללחץ מהדכדוך. הוא עובר בתוך מספר ימים ואם לא, כדאי לפנות לעזרה. אולם רובנו המכריע, נשכח בעוד כמה ימים מתקופת החגים", מסכמת ענת מן.