ניתוחי סינוסים בשיטה אנדוסקופית – אבחון ומדדים להצלחה

ניתוחים אנדוסקופיים לטיפול במחלות של הסינוסים נעשים בחולים סימפטומטיים שמציגים תסמינים המקשים על אורח חייהם כמו נזלת מרובה, אובדן חוש ריח, אף סתום ונזלת אחורית – תסמינים שיש בכוחם להשפיע על ההתנהלות היום יומית ועל איכות השינה. החולים לא פעם נדרשים להתאים את חייהם למצב המגביל אותם – הם צריכים להיות בסביבה שמאפשרת להם לקנח את האף בתכיפות, הם סובלים מגודש ומכאב ועל אף שמחלתם אינם מסכנת חיים, הם מדווחים על איכות חיים גרועה יותר מאשר אנשים הסובלים ממחלות לב.

החולים בסינוסיטיס שמועמדים לניתוח

את החולים בסינוסיטיס שמועמדים לניתוח ניתן לחלק לשתי קבוצות: מטופלים שסובלים מדלקת זיהומית בסינוסים - קבוצת המטופלים הראשונה יכולה לסבול מאירועים חוזרים של דלקות חיידקיות בסינוסים, אירועים מתמשכים של דלקת בסינוסים כתוצאה מזיהום חיידקי  או ויראלי שלא מחלימים עקב ניקוז לקוי של הסינוסים או עקב חיידקים עמידים לטיפול.

הקבוצה השנייה נוגעת למטופלים בעלי רקע חיסוני מיוחד המחולל את המחלה – כלומר כאשר ישנה תגובתיות יתר של מערכת החיסון בריריות באף וסינוסים שמתבטאת בנזלת אלרגית קשה, פוליפים, בצקת והפרשה רבה שפועלת בדומה לאסתמה גם ללא גירוי, אלא עקב פגם אשר קיים במערכת החיסון שגורם ליתר פעילות קבוע.

באילו מקרים ניתוחים אנדוסקופיים של הסינוסים אינם הפתרון?

ישנם מקרים שבהם לא מומלץ לשקול את אפשרות ניתוח הסינוסים:

1. כאשר הפגיעה באיכות החיים אינה מביאה למטרד מתמשך.
2. עד שני אירועי סינוסיטיס בשנה – גם אם כל אירוע נמשך כשבועיים.
3. בתנאי שהטיפול השמרני פותר את הבעיה.
4. אם ישנה תחלואה נלווית קשה ויש רצון להימנע מהסיכון הנוסף שכרוך בניתוח.

כאמור, במקרים אלה ובפרט בכל מקרה של מחלת סינוסים, נהוג לפנות קודם כל לטיפול שמרני שמתמקד בהפחתת התסמינים והפחתת הגודש לתקופות קצרות.

לטפל בתסמינים כמענה ראשונה לבעיה

הטיפול השמרני מתמקד בהפחתת התסמינים, לרבות הגודש הנחווה עקב המחלה. בטיפול זה נהוג לבצע שטיפות במי מלח, להיעזר בתרסיסים סטרואידלים לאף, ליטול אנטיביוטיקה ולעיתים אף ליטול כדורים סטרואידים לטווח הקצר. הטיפול השמרני עשוי להיות קבוע – כל עוד הוא מטיב עם התסמינים וחוש הריח משתפר והאף "נפתח". אולם, אם לא נחווית הטבה בתסמינים והמצב המטריד נמשך, נשקול ניתוח סינוסים בשיטה אנדוסקופית להורדת התחלואה.

היערכות לניתוח של הסינוסים

תהליך ההיערכות הראשוני לניתוח כולל בדיקת רופא אף אוזן גרון בשילוב בדיקה אנדוסקופית המסייעת להעריך את חומרת המחלה ואת אופייה ומאפשרת לקבל מידע נוסף על החסימה. כמו כן, כחלק מההכנה לניתוח יש לבצע צילום CT של הסינוסים ומערות הפנים וזאת כיוון שה-CT מהווה כלי מרכזי למנתח שנעזר בו כמו ב"מפת דרכים" כחלק מתכנון הניתוח ולעיתים במקרים קשים מאוד ישמש  ליצירת  מערכת הניווט (בשילוב טכנולוגיה) לביצוע הניתוח.

ניתוח אנדוסקופי של הסינוסים – מטרה ותוצאות צפויות

מטרת הניתוח היא לסלק את המחלה מדרכי הנשימה לרבות בצקת, פוליפים ומוגלה, ולפתוח פתחי ניקוז רחבים בסינוסים המנותחים, וזאת כיוון שלכל סינוס יש פתח ניקוז ייחודי שמורחב במהלך הניתוח. מהלך זה מאפשר "פתיחת נתיב אוויר" נוח יותר לסינוסים ולחלל האף ובפרט לטיפול התרופתי הנלווה למחלה הכרונית. למטופלים הסובלים מפוליפים מרובים אנחנו מייצרים חלל אחוד, ומבטלים למעשה את התאים הרבים היוצרים את  הסינוסים (כלומר "מורידים את הקירות בין התאים"). חלל פתוח ומשותף כזה יאפשר את אותו מעבר אוויר הנחוץ לטיפול תרופתי יעיל.

מהלך הניתוח והסיכונים

ניתוח אנדוסקופי הוא ניתוח זעיר-פולשני וטכנולוגי מאוד, אשר נעשה דרך הנחיריים ומבוצע באמצעות אנדוסקופ – סיב אופטי בצינור קשיח אליו מחוברת מצלמה. כאשר המנתח עצמו נמצא אל מול מסך ונעזר בכלים יעודים המאפשרים גישה לכל פינה באף, ופותחים בעדינות את העצמות הקטנות. אלה הם למעשה מכשירים קטנים המעוצבים כך שתוך כדי עבודה יהיה ניתן גם לצפות בפועלות השונות במהלך הניתוח שנחשב לבטוח ושכיח.

סיבוכים אפשריים

בעבר, בתחילת הדרך, החשש היה מסיבוכים מורכבים כמו פגיעה בארובת העין, בעין ובסיס הגולגולת ואף פגיעה במוח ובמעטפת המוח. אך כיום בזכות הטכנולוגיה, הידע האנטומי והמכשירים החדשים, הסיבוכים הללו זניחים וכמעט שאינם מתרחשים.

חרף זאת, כמו בכל ניתוח או טיפול רפואי סיבוכים יכולים להתרחש. לדוגמה: סיבוכים שקשורים בתהליך ההחלמה של הרקמות מהניתוח, אשר באים לידי ביטוי בהצטלקויות והידבקויות שגורמות למעין קריסה של חללי הסינוסים שנפתחו בניתוח או יוצרים חסימה של הסינוס ושל פתחי הניקוז ויכולים לגרום לדלקת וזיהום. דימום מהאף לאחר הניתוח הוא סיבוך אפשרי כיוון שלא ניתן לייצר לחץ מקומי כמו בפצעים אחרים ולעצור את זרם הדם, לכן לעיתים נשתמש בחבישה לוחצת המכונה "טמפון" לאחר הניתוח.

כמו כן פעמים רבות נשתמש במהלך הניתוח בחומרים שתומכים את הקונכיות במטרה למנוע את קריסתן ולהביא לחסימת הסינוסים. החומר התומך נספג לאחר מספר שבועות  אך עלול לייצר תגובה דלקתית. רוב המנתחים ביניהם אני מזמינים את המתרפאים לטיפול משלים תוך עשרה ימים ממועד הניתוח שמטרתו לנקות את ההפרשות הללו ולבחון את התוצאה.

מה תרגישו לאחר הניתוח? הקלה גדולה

רוב המתרפאים מרגישים שחייהם השתנו מן הקצה אל הקצה, שכן בתקופה קצרה של כחודשיים חל שיפור משמעותי באיכות הנשימה, בחוש הריח ובהפחתת ההפרשות, אשר משפיעים על איכות החיים.

זהו ניתוח מוצלח מאוד, אולם צריך להדגיש שבחלק מהמקרים המחלה היא כרונית ולכן נדרש טיפול מונע כדי לשמר את ההטבה כתוצאה מהניתוח. הניתוח מביא להקלה גדולה ויוצר את התנאים המיטביים לטיפול תרופתי מונע יעיל, הכולל תרסיס סטרואידלי ושטיפות אף עם מים ומלח לפחות במשך מספר חודשים עד להערכה מחודשת. הדבר נכון גם כאשר מדובר על בעיה רפואית כרונית הקשורה לתגובתיות יתר של מערכת החיסון ולבעיות המלוות בפוליפים.

אם אתם סובלים מדלקת סינוסים כרונית וכל אירוע של התקררות הופך לסיוט מתמשך, המלווה בכאבים ובחסימה אפית ארוכה, אם אתם סובלים מאף סתום, חוש ריח לקוי והפרשות בלתי נגמרות מהאף – מומלץ להיוועץ רופא מומחה אף אוזן גרון להערכת הטיפול המתאים.

ד"ר אברהם אברג'ל הוא רופא בכיר במערך אף אוזן גרון, ניתוחי ראש צוואר ופה ולסתות בבית החולים איכילוב. ניתן ליצור קשר ולקבל פרטים נוספים בנושא ניתוחי אף אנדוסקופיים דרך כתובת המייל: [email protected] ודרך הטלפון: 077-2306924