נסיגה קוגניטיבית בגיל השלישי – יש מה לעשות?
ב 3/10, ציינו את יום הקשיש הבינלאומי. בשנתיים האחרונות קיימת מודעות מעט גדולה יותר למצוקת הקשישים בשל הבדידות שנכפתה עליהם במהלך סגרי הקורונה והגבירה מן הסתם את הנסיגה הקוגניטיבית הרווחת כל כך בגיל השלישי בשל תהליכי הבלות שעובר הגוף
קשה לראות מהצד כיצד האנשים האהובים עלינו, אלו שהיוו עוגן ומשענת, שפתחו את ביתם, כיסם ונפשם עבורנו, הולכים ומצטמצמים מבחינה קוגניטיבית ולא פעם הקושי הזה גורם גם לנו לפחדים הקשורים לעתיד תפקוד מוחנו. דיברנו עם ד"ר וויסאם גבן, מומחה ברפואה גריאטרית ורפואה פנימית, יועץ גריאטרי בשירותי בריאות כללית ורופא בבית החולים הצרפתי בנצרת ובדקנו במה בדיוק באה לידי ביטוי נסיגה קוגניטיבית, מה צריך לעשות וכיצד אפשר לעכב ואפילו למנוע את התופעה ותתפלאו, יש גם כמה נקודות של אור.
הסימפטומים
"בדרך כלל זה מתחיל מגיל 65", אומר ד"ר גבן. "אם יש תופעות שמתחילות מוקדם יותר לרוב הן לא ינבעו מדמנציה אלא מטראומה למוח כמו אירוע מוחי, או חבלה. זו תופעה משנית של משהו שקרה". ד"ר גבן מדגיש כי הסימפטום הבולט ביותר של נסיגה קוגניטיבית הוא ירידה בזיכרון. "בעיקר בזיכרון לטווח קצר. זה כולל לעיתים טעויות במתן השם הנכון לחפצים ולאנשים קרובים. אולם ישנם סימפטומים נוספים לנסיגה קוגניטיבית, כמו שינויי התנהגות, עצבנות, הפרעות קשב וריכוז ואפילו ירידה במצב הרוח – תסמינים הדומים לדיכאון". ד"ר גבן מפתיע ואומר כי "לפעמים הסימפטומים הראשונים הם דווקא אי שליטה בסוגרים. ואז עושים בירור רפואי ומגלים שהבעיה בכלל קוגניטיבית", אולם הוא שב ומדגיש כי הממצא הבולט ביותר הוא הפגיעה בזיכרון לטווח הקצר.
ד"ר גבן מסביר כי ישנן שלוש דרגות של נסיגה קוגניטיבית – קלה, בינונית וקשה שמסווגת בדרך כלל למחלה ספציפית כמו אלצהיימר. הסוגים האחרים משויכים לדמנציה, אבל הסימפטומים דומים. הדירוג נקבע לאחר האבחון הקליני. כשהרופא המטפל מזהה את הסיבה לירידה הקוגניטיבית, הוא יכול לדרג את המחלה. הוא מוסיף כי ישנן הפרעות נפשיות ופסיכיאטריות שקשורות לנסיגה.
מה צריך לעשות אם מזהים אחד מהסימפטומים אצל קרוב משפחה?
"צריך לפנות לרופא גריאטר אם מזהים את אחד הסימפטומים שציינו. בדרך כלל בני משפחה, מטפל או קרובים מזהים בקלות שיש בעיה של נסיגה קוגניטיבית כמו ירידה בזיכרון או תסמינים אחרים הקשורים בשינוי התנהגותי. כשפונים לרופא, הוא קודם כל יבצע אבחון קליני ויזהה היכן הליקויים נמצאים בקרב המטופל, אז יבוצע גם מבחן קוגניטיבי וכמובן שחשוב לסקור גם את הבעיות הרגשיות, טיפול תרופתי קבוע, רקע סוציאלי. הכל משמעותי לטיפול ולאבחון", מדגיש ד"ר גבן.
חשיבות האבחון המוקדם
"בעיקרון אין טיפול לזה", אומר ד"ר גבן. "אבל אם מאבחנים את הנסיגה הקוגניטיבית מוקדם יש קבוצה של כדורים שאפשר לתת. נכון שזה בכל זאת טיפול תרופתי, אבל הוא יכול לשמר את המצב כך שלא יחמיר. הוא לא מרפא מהמחלה". ד"ר גבן מספר כי יש לפעמים בעיות פיזיות שגורמות לנסיגה קוגניטיבית ואם מגלים אותן בבירור הרפואי אפשר לפתור אותן. "צריך לעשות סקירה של תפקודי הגוף בבדיקות מקיפות. אם יש חוסר מסוים, אפשר לתקן אותו. הבעיות האלה יכולות להיות הסיבה לקשיים הקוגניטיביים וגם לבעיות רגשיות כמו דיכאון. אם מבררים בזמן ומגלים שהבעיה הפיכה, אפשר לטפל בה והמטופל ישוב להיות הוא עצמו".
ד"ר גבן מספר גם כי ישנה סוללה של תרגילים שרופא גריאטר יכול להציע למשפחה כדי שהמטופל "יפעיל את המוח", ומספר עיסוקים שיכולים לעזור. "אבל זה, נכון לשלבים הראשונים של הנסיגה", הוא מדגיש.
מניעה מגיל צעיר יותר
מתברר שנסיגה קוגניטיבית חמורה היא לא בהכרח גזירת גורל. "יש הרבה מחקרים לגבי הנושא הזה", משתף ד"ר גבן. "המחקרים הראו כי אנשים שלמדו הרבה, בעלי השכלה גבוהה למשל, נוטים פחות לסבול מנסיגה קוגניטיבית חמורה. גם פעילות גופנית סדירה ותזונה נכונה ובריאה יכולות להאט את הנסיגה הקוגניטיבית. נכון, יש מרכיבים גנטיים שאי אפשר להתערב בהם. אבל כן אפשר להתערב בניהול אורח חיים בריא, לשפר תנאים ולייצר סביבה בריאה יותר". ד"ר גבן מספר כי בעלי מחלקות רקע כמו סוכרת או לחץ דם גבוה עלולים לסבול מנסיגה קוגניטיבית בהסתברות גבוהה יותר אך גם כאן, מי שישמור על עצמו עם תזונה שמתאימה למחלה, הימנעות מעישון או פעילויות לא בריאות אחרות, יפחית את סיכוייו לסבול מהנסיגה.
מטפלים בהורים
"הטיפול בקשישים הסובלים מנסיגה קוגניטיבית מחולק לשני חלקים. החלק הראשון הוא התרופתי והחלק השני הוא הרגשי", אומר ד"ר גבן. "חשוב לקבל הדרכות כיצד להתנהג עם הקשישים כי חשוב להעסיק אותם, כולל טיפול באמצעות ריפוי בעיסוק". הוא מוסיף כי רבים מהסובלים מנסיגה קוגניטיבית מפתחים כאמור נטיות לאי שקט או עצבנות עד כדי כך שהם מסכנים את עצמם או את הסביבה ואז יש להתאים להם כדורי הרגעה. "המשפחה חייבת להיות בקשר עם רופא גריאטר שייעץ להם באופן שוטף כיצד לנהוג", הוא מדגיש.
חשוב להיות ערניים לסימפטומים אותם מנה ד"ר גבן, כדי שאפשר יהיה לעצור את ההתדרדרות ולהעניק ליקרים לנו טיפול שיעצור את הנסיגה בזמן המתאים. "ותשמרו על ההורים", אומר ד"ר גבן. "וגם על עצמכם. עשו פעילות גופניות, אכלו נכון ועשו הכל כדי למנוע נסיגה קוגניטיבית עתידית – אצלכם".
