הכול בראש: כיצד נתמודד עם המיגרנה?

איכות החיים של אנשים הסובלים ממיגרנה (לרוב מדובר בנשים) פחותה ביחס לאנשים שלא סובלים ממיגרנה. למחלה, שאינה נחשבת מסוכנת, יש השפעות אישיות, חברתיות ובריאותיות, עם השלכות מרחיקות לכת.

המבט האישי

הסובלים ממיגרנה חווים התקפים של כאב ראש תדיר ומתיש ש"מוציא אותם מהחיים". עם הזמן, הכאב הופך לטראומה, כיוון שאין להם דרך לחזות מתי יבוא ההתקף הבא. הוא יכול לקרות בכל עת, בכל מקום, בכל אירוע, והפחד ממנו הוא מתמיד. כיום אנו יודעים כי כל מי שסובל ממיגרנה מרגיש לא טוב לפני ולאחר ההתקף, וההרגשה הזאת מתבטאת בדיכאון וחוסר תפקוד שיכול להימשך עד מספר ימים לפני או לאחר ההתקף. כך שאם אדם סובל מאחד או שני התקפים בשבוע, אזי הוא מתפקד באופן לקוי ולעיתים מושבת לחלוטין לאורך רוב החודש.

המבט החברתי

החיים עם מיגרנה מלאים בחרדות מהתקפים, ולחרדות הללו יש השלכות חברתיות. לא פעם מטופלות שלי העידו כי החברות לא אוהבות אותן, וכי יש פחד להתחבר לאנשים. גם במקום העבודה לא רואים בעין יפה את ההיעדרויות המרובות עקב אי-היכולת לתפקד באופן תקין וסדיר. ההיבטים הללו משפיעים רבות על הביטחון והדימוי העצמי, ופוגעים בשגרת חייו של האדם.

איכות החיים של אנשים הסובלים ממיגרנה (נשים ברובן) פחותה ביחס לאנשים שלא סובלים מהמחלה. צילום: shutterstock

הנטל הכלכלי של המיגרנה

הנטל הכלכלי של המחלה מחושב לפי השקלול הבא: תוחלת החיים של האדם בימנו היא 80 שנים בממוצע, ולכן אם יש לו שבץ בגיל 70 הוא מאבד 3,600 ימים מחייו. אבל אם הוא סובל ממיגרנה שבעקבותיה הוא לא מתפקד בין חמישה לבין עשרה ימים בחודש, והוא עבר את גיל 30, הוא יסבול מכאב ויתפקד באופן לקוי משך זמן ממושך יותר ביחס לאדם שקיבל שבץ מוחי בגיל 70. החישובים הללו מוכרים גם ברפואת הנוירולוגיה, אשר מגדירה את מחלת המיגרנה כגורם המביא לשיבוש הגדול ביותר בשגרת חייו של המטופל. בהקשר זה אציין כי ביטוח לאומי התחיל להכיר במיגרנה לצורך חישוב אחוזי נכות.

המבט הרפואי

מטופלים רבים שסובלים ממיגרנה לא ממהרים לגשת לרופא לצורך אבחון. לא פעם הם לא מקשרים את כאבי הראש העזים שחוזרים ונשנים, לכך שמשהו אצלם אינו תקין. בנוסף, מערכת הבריאות לא יודעת להתמודד באופן מיטבי עם המיגרנה – ובתהליך האבחון המטופל פונה למספר גורמים כמו מוקד האחיות, המיון ורופא המשפחה שיתכן שלא יאבחן את המחלה. למעשה ישנו סיכוי סביר שמרבית האנשים שסובלים ממיגרנה כלל לא מאובחנים, ואם כבר אובחנו – הטיפול שיקבלו לא יהיה בהכרח יעיל ויתבסס על תרופות עם תופעות לוואי לא נעימות.

חרף זאת, בעשור האחרון ובמיוחד בחמש השנים האחרונות חלה מהפכה בהבנת מנגנון הפעולה של המחלה שהשפיעה גם על הגישה הטיפולית ועל דרכי הטיפול. לשוק נוספו תרופות חדשות, שמאפשרות מתן טיפול איכותי יותר במחלה.

"חיסון נגד מיגרנה" וטיפול מהיר בזמן התקף פעיל

היום, משום שאנחנו מכירים ומבינים טוב יותר את מנגנון המיגרנה, יש לנו יכולת לטפל במנגנון זה בצורה ישירה ומכוונת יותר באמצעות תרופה שניתנת בזריקת "פיפ" תת-עורית עצמית אחת לחודש (שהמטופל מזריק לעצמו ממש בדומה למטופלים שמזריקים אינסולין), ואשר המטופלים מכנים אותה "החיסון נגד מיגרנה". הזריקה מכילה נוגדנים פעילים למשך חודש ימים, אשר חוסמים את התהליכים שקשורים למקור המנגנון של המיגרנה. טיפול זה שנחשב לבטוח מאוד וכבר ניתן לאלפי אנשים בעולם ולמאות אנשים בישראל, והוא מונע את התקפי המיגרנה. הספרות הרפואית והניסיון שנצבר באירופה, ארצות הברית ובארץ, מלמד אותנו שיעילות התרופה גבוהה מאוד, ויש מטופלים שאף מצליחים לעבור כך חודש שלם ללא מיגרנה.

כאמור, זהו הטיפול המניעתי, ונוסף אליו ישנו טיפול אחר שמטרתו לעצור התקף פעיל, והוא ניתן לחסימת מנגנון הפעולה של המיגרנה בדרך פומית (על ידי נטילת גלולה), ונחשב לבטוח יותר ביחס לתרופות שנהוג היה לטפל בהם בשנים האחרונות. חשוב להדגיש שבשיטות הטיפול החדשות אפשר לומר בצורה מפורשת שעבור חלק מהמטופלים יש תקווה להחלמה.

אם אתם או מי מקרוביכם סובל מכאבי ראש או מיגרנה אשר משבשים את שגרת יומו – דעו שיש טיפול יעיל ובטוח לבעיה. גשו לרופא מומחה לנוירולוגיה לשם אבחון ולהתאמת הטיפול.

ד"ר סאלו חרץ הוא רופא מומחה לנוירולוגיה, מטפל במחלות נוירולוגיות, כאבי ראש ומיגרנה. ד"ר חרץ עומד בראש המחלקה הנוירולוגי בבית החולים "אסותא" אשדוד, ונמנה עם צוות הרופאים המומחים במרכז אופק מדיקל שבקריית-אונו.