לקטוז מזיק לבריאות? במיוחד לשבועות - פרופ' אולגה רז מנפצת מיתוסים
חג השבועות הוא הזדמנות מצוינת לבדוק האם מוצרי חלב בריאים לנו. כן, אלה עם הלקטוז. הדיאטנית המומחית פרופ' אולגה רז מפריכה לא מעט מיתוסים בשורות הבאות
מה לא נאמר עליהם – הם מחזקים עצמות אך גורמים פריחה; הם מהווים מקור לחלבון איכותי אבל משמינים. אינספור מיתוסים, סותרים לעתים, נקשרו בדיון על מוצרי החלב. לקראת חג השבועות הבא עלינו לטובה והמצווה הלא-כתובה להעמיס על עצמנו מאכלים חלביים, החלטנו לבדוק אחת ולתמיד מה נכון ומה לא. אז שאלנו ופרופ' אולגה רז, דיאטנית קלינית ומרצה בכירה באוניברסיטת אריאל, ענתה והרי לפניכם רשימת המיתוסים המלאה:
המיתוס: חלב מיועד לעגלים ולא לבני אדם
"באותה מידה אפשר להגיד שגזר מיועד לארנבות ובשר לאריות. ביות החיות גרם לשיפור בהתפתחות האדם בתקופות הקשות, בין היתר משום שאפשר היה להשיג חלבון איכותי מחלב ומבשר בלי בלהסתכן בציד, שגם לא תמיד הצליח. פעם מכר שלי אמר שחיות בוגרות אינן צורכות חלב, ולכן גם אנחנו לא אמורים. צחקתי", מספרת פרופ' רז. "מי שיש לו חתולים וכלבים יודע מצוין שחלב הוא אחד המזונות האהובים עליהם. פשוט, בטבע צריכת חלב אינה מתאפשרת פיזית".
המיתוס: חלב גורם לליחה, לאסטמה ולדלקות
"מחקרים שבדקו את כמות הריר המופרש ממערכת הנשימה באנשים עם צינון, שפעת או אסטמה, לא מצאו הגדלה של כמויות הריר ועלייה בעוצמת השיעול בעקבות צריכת חלב ומוצריו. בחלק מהמחקרים ראו שצמיגות הליחה גדלה במידה מעטה. יחד עם זאת, ישנם אנשים שמרגישים הרעה בסימפטומים שהם קושרים לצריכת החלב, אז מתאים להם לא לצרוך חלב ומוצריו במצבים אלה" (1).
המיתוס: הסידן במוצרי חלב דלי שומן לא נספג בגוף
"סידן נספג גם ממוצרי חלב דלי שומן ואפילו ממים, בהם אין שומן בכלל".
המיתוס: חלב מכיל אנטיביוטיקה והורמונים וגורם להתפתחות מינית מוקדמת
"כל כמות החלב המגיעה למחלבות בארץ נבדקת במספר פרמטרים, כולל אנטיביוטיקה", מסבירה פרופ' רז. "אם אחת הבדיקות אינה תקינה, כל משלוח החלב מהספק הזה נשפך, ולא מגיע למחלבה. כך שאין אנטיביוטיקה בחלב. נוכחות אנטיביוטיקה גם לא היתה מאפשרת מוצרי חלב מוחמצים.
"לגבי הורמונים, קיים איסור מוחלט של השירותים הוטרינריים בארץ ובאירופה להשתמש בהורמונים ובעיקר בהורמון גדילה. מעניין שבארה"ב שימוש זה מאושר על ידי ה-FDA. בכל חלב קיימים ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון בכמות מזערית, שאינה משפיעה על הבריאות. בכתב העת Journal of Endocrinology European (2018) נטען כי קיימות הוכחות מוצקות לכך שכמות האסטרוגן בחלב פרה נמוכה מכדי לפגוע בבריאות האדם. גם מחקרים שנעשו בארץ מצביעים על תוצאות דומות".
המיתוס: חלב גורם לסרטן
"תוצאות המחקרים שבודקים את הקשר בין חלב וסיכון לסרטן הן סותרות. יש מחקרים שמראים עלייה בסיכון לפתח סוגי סרטן ויש מחקרים שמצביעים על ירידה בסיכון. הבעיה היא שרוב המחקרים בנושא הם אפידמיולוגיים, שמראים קשרים סטטיסטיים בין דברים, אבל הקשרים אינם בהכרח סיבתיים. חסרים ניסוים קליניים שיכולים להבהיר את הנושא, כך שאין עדיין קונצנזוס בנושא זה".
המיתוס: חלב מגביר קלקולי קיבה
"רק אם הוא מקולקל, או אם מי ששותה אותו הוא בעל אי סבילות ללקטוז, שעלולה לגרום לשלשולים, גזים וכאבי בטן".
המיתוס: חלב עושה פריחה
"ישנם אנשים שסובלים מאלרגיה לחלב (להבדיל מאי סבילות ללקטוז). במקרים אלה, צריכת חלב ומוצריו, אפילו בכמות מזערית, עלולה לגרום לתגובה אלרגית קשה עד כדי שוק אָנָפִילַקטִי, שדורש אשפוז וטיפול מיידי, אבל אנשים כאלה כבר יודעים שיש להם את הבעיה, ולגבי אלה שאין להם, זה לא רלוונטי.
"זה כמו שאנשים לא יפסיקו לאכול דגים או אגוזים רק בגלל שקיימים כאלה שיש להם אלרגיה אליהם", אומרת פרופ' רז. "מה שכן, ב-review שהתפרסם בכתב העת המדעי Nutrients (2018) ובמטא אנליזה שפורסמה ב-2019 ב-Clinical Nutrition, נמצא קשר בין צריכת חלב לאַקְנֶה".
לסיכום, אפשר לשים סוף לשמועות ולפעול באופן מושכל בכל הנוגע לצריכת חלב ומוצריו. הנתונים והעובדות מעידים שרוב המיתוסים נועדו כדי לנפצם, עד, כמובן, המחקר הבא.
ספרות רפואית:
Food science and nutrition, Mayo clinic, Journal of American college of nutrition, American review of respiratory diseases, Australian Society of Clinical Immunology and Allergy