קורונה - תמונת מצב: שנתיים למגיפה שיצאה משליטה

(44)
לדרג

הקורונה פרצה לחיינו בסערה: מאות מיליוני אדם נדבקו, מיליונים נפטרו, אוכלוסיית העולם הושבתה, חיסונים ותרופות פותחו וזנים חדשים התגלו. לאן ממשיכים מכאן?

מאת: דניאל קורן - זאפ דוקטורס

עיקרי הכתבה

  • הקורונה שיבשה את חיינו: מעבר להתפשטות הנגיף עצמו, מגיפת הקורונה ערערה את הסדר הקיים ברחבי העולם בכל היבט אפשרי. מעל שליש מאוכלוסיית העולם הושבתה, הכלכלה נפגעה אנושות והריחוק החברתי השתלט.
  • חיסונים ותרופות: החיסונים שנכנסו לחיינו בסוף 2020 השפיעו באופן מהותי על פתיחת המשק המחודשת ואפשרו חזרה כמעט מלאה לשגרה. גם תרופות פותחו לאחרונה במטרה למנוע מחלה קשה.
  • מה ההבדל בין הקורונה למגיפות אחרות בהיסטוריה והאם היא בדרך לדעיכה? ההבדל המרכזי הוא שתסמיני הקורונה קלים משמעותית ביחס לפנדמיות כמו ה"מוות השחור" או "השפעת הספרדית". ההיסטוריונית אלינער ברקת סבורה כי המחלה נמצאת על הנתיב המהיר לדעיכה.
    _______________________________________

הקורונה פרצה לחיינו לפני קצת יותר משנתיים בבהלה גדולה. בדצמבר 2019 כלי התקשורת הזהירו מפני מגיפה מסתורית שהתפרצה בעיר וואהן שבמחוז חוביי שבסין, ובתוך חודשים אחדים הצליחה לחמוק מגבולות סין והתפשטות המגיפה יצאה משליטה. מאז, חלפו מים רבים ב"נהר הקורונה", מאות מיליוני אדם נדבקו ומיליונים נפטרו, רוב העולם נכנס לסגר, חיסונים ותרופות פותחו וזנים חדשים התגלו. אז האם המגיפה בדרך לדעיכה והיכן הקורונה עומדת ביחס למגיפות אחרות בהיסטוריה? כל הפרטים בשורות הבאות:

סין, מגיפת הקורונה

איך הקורונה השפיעה על חיינו? 

מעבר להתפשטות המחלה עצמה, הקורונה ערערה את הסדר הקיים ברחבי העולם בכל היבט אפשרי. למעשה, עד אליה, האנושות במאה ה-2021 לא חוותה מגיפה בסדר גודל כזה, וזאת לעומת המאות שקדמו לה, במהלכן התפשטו פנדמיות שבהשוואה אליהן הקורונה נוטה להחוויר.

נכון לינואר 2022, מעל ל-350 מיליון איש נדבקו בנגיף ברחבי העולם וכ-5.6 מיליון איש נפטרו כתוצאה מהמחלה. כמו כן, עם הזמן התגלו מוטציות נוספות, ביניהן הדומיננטיות יותר: האלפא (הזן הבריטי), הבטא (הזן הניגרי) הגמא (הזן הברזילאי) הדלתא (הזן ההודי), וכמובן האומיקרון שהגיע מדרום אפריקה והדביק במהירות אוכלוסיות רבות בעולם.

לצד ההתפשטות המהירה וחסרת התקדים של המגיפה, שכוללת קשת רחבה של תסמינים - חום, שיעול, עייפות, אובדן טעם וריח, כאבי ראש, כאבי שרירים ועוד - נאלצנו להתמודד עם דברים נוספים וקשים לא פחות. הראשון שבהם הוא הסגר - יותר משליש מאוכלוסיית העולם הושבתה בתקופות מסוימות בשנתיים האחרונות. במהלך הסגרים נדרשנו לא להתראות עם יקירינו ובמיוחד עם אלה המבוגרים, מה שגרם לנזק רגשי כבד בקרב רבים, חלק גדול מהאוכלוסיה הוצאה לחל"ת או פוטרה, עסקים נסגרו ואנשים הגיעו לחרפת רעב. כאן נכנסת לתמונה הקורונה הכלכלית.

המגיפה הכלכלית

מגיפת הקורונה הביאה לשיבוש כלכלי עולמי קשה, הביקושים למוצרי צריכה צנחו בגלל שתי סיבות מרכזיות – האחת: אנשים כמעט ולא עבדו, אז הם גם רכשו פחות, והשנייה: הסגרים לא אפשרו לאנשים לצאת ולרכוש מוצרים כבעבר. הפגיעה האנושה ניכרה היטב בעסקים קמעונאיים, במסעדות, בבתי מלון, במקומות בילוי, במוזיאונים, במרפאות פרטיות, במכוני יופי וספא ועוד. גם הבנקים נפגעו כי אנשים לא יכלו לעמוד בהחזרי המשכנתא וההלוואות שלהם.

סגר בקורונה

בנוסף, נרשמו שיבושים קשים בשרשרת האספקה העולמית, בעקבות הגבלת הייצוא ברחבי העולם, על רקע סגירת השמיים של מדינות רבות. למשל, אספקת רכיבים המיוצרים בסין (הכלכלה הגדולה בעולם) נפגעה ושיבשה פעילות במפעלים במדינות אחרות המתבססות על רכיבים אלה. גם אספקת מוצרים שהוזמנו מסין דרך אתרי האינטרנט נפגעה.

בחודשים הראשונים של 2021 בוטלו הסגרים וכן חלק מהמגבלות וגם המשק התעורר לחיים, בעיקר בזכות החיסונים. בנוסף, חל זינוק בביקוש למוצרים, מה שגרם לפגיעה נוספת בשרשרת האספקה, משום שעסקים התקשו להתמודד עם הביקושים הרבים, ובעקבות כך עלתה האינפלציה העולמית. בישראל, עסקים ואנשים פרטיים קיבלו סיוע כלכלי מסוים, אך רבים מהם התלוננו שלא מדובר בעזרה מספקת.

חיסונים לקורונה

כאמור, החיסונים השפיעו באופן מהותי על פתיחת המשק המחודשת ואפשרו חזרה כמעט מלאה לשגרה. יש מספר חברות תרופות שפיתחו חיסונים נגד קורונה, אך בישראל משתמשים בחיסונים בפיתוחן של שתי חברות: פייזר (Pfizer) ומודרנה (Moderna). החיסון של חברת פייזר יצא אל השוק בדצמבר 2020, בבריטניה, ובשלב הראשון החיסונים הוענקו לקשישים מעל גיל 80. בהמשך אותו החודש אושר גם החיסון של "מודרנה", שנחת לראשונה בישראל ב-9 בדצמבר 2020. בהמשך, שני החיסונים קיבלו את אישור מינהל התרופות והמזון האמריקאי (ה-FDA).

חיסון לקורונה

תרופות לקורונה

בעקבות התמשכות המגיפה, חברות התרופות פייזר (Pfizer) ומרק (Merck)  פיתחו תרופות נגד הנגיף, שאושרו על ידי ה-FDA. התרופות נמצאו יעילות במניעה של מחלה קשה, ובאחרונה משלוח מאסיבי שלהן הגיע לישראל.

תרופת פקסלוביד (Paxlovid) של חברת פייזר הציגה יעילות בשיעור של 89%-83% במניעת מחלה קשה. התרופה ניתנת למטופלים שנדבקו בנגיף לאחר הופעת התסמינים.

התרופה של מרק, מולנופיראוויר (Molnupiravir), מקטינה את תחלואה קשה בשיעור של עד 50%, ואת שיעורי התמותה ב-90%. התרופות, יחד עם החיסונים, צפויות לסייע בהורדת התחלואה הקשה וכן בהגנה על החולים.

קורונה ומגיפות אחרות בהיסטוריה

אלינער ברקת, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל, התייחסה לנושא בשיחה עם זאפ: "מגיפות רבות התחוללו בהיסטוריה של האנושות, אבל אם מתמקדים במגיפות שהתרחשו אחרי הספירה, נכון להתחיל במגיפת המוות השחור שהתפרצה במאה ה-14. המגיפה היכתה בכמה גלים באירופה, אבל אף אחד מהם לא נמשך למעלה משנתיים. המגיפה גבתה קורבנות רבים, לפי הערכות שונות בין 75 ל-200 מיליון בני אדם. מגיפה משמעותית נוספת היא השפעת הספרדית שהתרחשה בראשית המאה ה-20, שגבתה את חייהם של כ-20 עד 50 מיליון איש, וכשליש מאוכלוסיית העולם נדבקה בה. גם היא נמשכה כשנתיים".

מה ההבדל בין המגיפות ההיסטוריות למגיפת הקורונה?

"יש מספר הבדלים. ראשית, התסמינים היו חמורים הרבה יותר. תסמיני הדבר השחור, או המוות השחור, הם: גניחות דם, שיעול חמור, שלפוחיות על הגוף, ריח נורא, פריחה, חום, הרעלה, הקאות, כאבי שרירים ועוד. השפעת הספרדית הקטלנית היתה יוצאת דופן ביחס למחלות אחרות מפני שהיא גבתה דווקא את חייהם של אנשים צעירים בגילאים 20-40, שבדרך כלל מתמודדים יחסית טוב עם פנדמיות משום שהמערכת החיסונית שלהם חזקה. גם במקרה הזה, תסמיני המחלה היו קשים משמעותית ביחס לקורונה, וכללו דימום של קרומים ריריים שונים (באף, במעי, בקיבה ועוד), היווצרות של כתמים סגולים או אדומים על הגוף וזוועות נוספות.

"הבדל נוסף ולא פחות חשוב, הוא הטיפול בפנדמיה. הממשלות 'מתחכמות' עם הטיפול בקורונה בעזרת סגרים וחיסונים, שהם למעשה פריבילגיה של העולם המודרני. זאת בהשוואה לשתי מגיפות העבר שהזכרתי, שההתמודדות מולן היתה באמצעות הדבקה, שלאחריה או שאנשים הפכו מחוסנים בעזרת פיתוח נוגדנים, או שהם איבדו את חייהם, וזה למעשה מהלך טבעי של מגיפה".

האם בקרוב נדבר גם על הקורונה בלשון עבר?

"לטעמי, הקורונה תדעך בקרוב, כמו שכל המגיפות בהיסטוריה דעכו מעצמן. גם באירופה אנחנו שומעים שזה כבר מתחיל לדעוך –הזנים שעליהם אנחנו שומעים לאחרונה הם ייסורי גסיסה של המחלה. אני מעריכה שבעוד תקופה יחסית קצרה נוכל לומר שזה מאחורינו", מסכמת ברקת.

מה למדנו? הקורונה היא המגיפה הקשה ביותר שהתרחשה במאה ה-21, אך היו קשות ממנה בהיסטוריה של האנושות. מנקודת מבט על מגיפות העבר, ניתן להבין שגם הקורונה צפויה להפוך לפגת תוקף בקרוב, וזאת בעקבות חסינות עדר ובזכות החיסונים שמסייעים למלחמה בפנדמיה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום