טיפול תרופתי במצבים נפשיים אצל בני נוער

ילדים ובני נוער סובלים לעתים מבעיות נפשיות שונות המצריכות טיפול תרופתי. טיפול זה ניתן בזהירות ובמינונים מתאימים לנפש צעירה שעדיין נמצאת בתהליך גדילה והתבגרות. אנו נוהגים להבחין בין חמש קבוצות של תרופות המיועדות לטיפול בבעיות נפשיות בקרב ילדים ונוער:

תרופות נוגדות דיכאון

מבין התרופות נוגדות הדיכאון, המשפחה המוכרת ביותר היא תרופות מבוססות SSRI (מעכבי קליטה של סרוטונין), והדוגמה המרכזית, שגם היתה התרופה הראשונה לטיפול בבעיה, היא הפרוזאק. היתרון הגדול של פרוזאק הוא שמדובר בתרופה מאוד בטוחה בהשוואה לתרופות אחרות. היא משמשת בעיקר לטיפול בדיכאון, אבל גם בחרדה (כמו כל משפחת ה-SSRI).

התרופות האלו טובות גם לטיפול בהפרעה כפייתית או בולימיה, מצב שכיח בגיל ההתבגרות. מאחר שהפרוזאק זכתה להצלחה גדולה, חברות התרופות הכניסו לשימוש תרופות דומות נוספות, המפורסמת שבהן היא הציפרלקס.

אחד היתרונות של פרוזאק הוא שהיא נשארת בדם הרבה זמן, ולכן, אם הילד מפסיק מסיבה כלשהי את הטיפול באופן פתאומי, אין תופעות של גמילה כמו שיש בכמה מהתרופות האחרות.

תרופות הרגעה ונגד חרדה

אותן תרופות ממשפחת ה-SSRI הן גם הטובות והבטוחות ביותר לטיפול בחרדה. הבעיה היא שהן לא  עוזרות  להרגעה מיידית או למקרה של חרדה פתאומית, למשל במקרה שהילד חווה תאונת דרכים שגורמת לו לחרדות והוא צריך להירגע. הסיבה לכך היא שהשפעת התרופות ממשפחת SSRI מתחילה רק כעבור שבועיים מתחילת נטילתן ולכן, למקרים כאלה נרשמות תרופות הרגעה.

מבין תרופות ההרגעה, המשפחה הפופולרית ביותר היא בנזודיאזפינים, וביניהם ואליום, ואבן, קלונקס, קסנקס ולוריוון, יש הרבה תרופות פופולריות כאלו, ואמנם הן יכולות להיות מרדימות אך לא מסכנות חיים. כאמור, לעומת ה-SSRI, הן פועלות מיידית ובתוך כמה דקות יש להן השפעה מרגיעה על הילד.

אולם, דווקא בגלל שהן יעילות כל כך ופועלות במהירות,  אפשר בקלות להתמכר אליהן וזו חסרונן. התרופות האלו נרשמות כחלק מטיפול שלם או לבעיה אקוטית.

תרופות נגד פסיכוזה

יש תרופות שנוצרו כדי לטפל במצבים פסיכוטיים כמו סכיזופרניה, אבל משתמשים בהן לא מעט גם בעבודה היומיומית - לאו דווקא בגלל החלק שבו הן מטפלות בפסיכוזה, אלא ש"מנצלים" את תופעות הלואי ומשתמשים בהן עבור ילדים עם בעיות התנהגות. לדוגמה, התרופה ריספרדל.

היתרון של התרופות הללו הוא שהן פועלות מיידית, אבל הבעיה עם רובן, בעיקר בתרופות מהדור השני לפחות, היא שהן גם מרדימות וגם מגבירות תיאבון, ואם משתמשים בהן לאורך זמן, עלולה להתפתח בעיה של השמנת יתר. שימוש נוסף בתרופות אנטי פסיכוטיות הוא נגד טיקים (טורט), למרות שבדרך כלל מעדיפים להשתמש בטיפול פסיכולוגי במקרה של בעיה של טיקים, ולא בתרופות.

תרופות לבעיות קשב וריכוז

אלו הן כנראה התרופות הנפשיות הפופולריות ביותר לילדים ונוער. הן מגבירות קשב ונמצאות בשימוש נרחב. התרופות הללו הן כדורי מרץ והן משפרות קשב גם אצל אנשים שאין להם בעיות קשב. כלומר, הן מטפלות בסימפטומים ולא בבעיה. בשל יעילותן הרבה ושימוש גם בקרב אנשים שלא סובלים מהפרעת קשב, קיימת סכנה לשימוש יתר בהן.

יש שתי משפחות עיקריות לתרופות לבעיות קשב וריכוז: משפחת הריטלין, מתילפנידאט, ומשפחת האמפטמינים, כמו ויוואנס ואדרל (אטנט).

משפחת תרופות נוספת שיכולה להגביר ריכוז היא של תרופות נגד דיכאון, שהפופולרית ביניהן היא אטומיק. לאטומיק אמנם יש לה פחות תופעות לוואי מאלו של הריטלין, אך היא גם פחות יעילה.

הבעיה העיקרית בכל התרופות האלו היא שהן פוגעות בשינה – זה כדור מרץ שעלול לגרום קושי להירדם ולפגוע בשינה. הן יכולות לגרום גם לחרדה ולדיכאון, ולכן צריך להיות במעקב אצל רופא כשנוטלים אותן.

תרופות מייצבות מצב רוח

אלו הן תרופות הניתנות לילדים עם הפרעה בי-פולארית (מניה דיפרסיה). התרופה הידועה ביותר היא ליתיום. מדובר בתרופה קצת מסוכנת, כי היא יכולה להיות רעילה ומחייבת מעקב קבוע של ריכוזה בדם. לפעמים גם תרופות אנטיפסיכוטיות, כמו ריספרדל, טובות לבי-פולאריות.