קשיים חברתיים של ילדים בעקבות הקורונה – איך מתמודדים?
הקורונה והסגרים שהביאה עימה שיבשו את שגרת חיי הילדים והותירו עימם משקעים וביניהם קשיים חברתיים – כיצד תוכלו לסייע לילדכם להתמודד?
עיקרי הכתבה
- איך נדע אם ילדינו מתמודדים עם קשיים? ילדים לא תמיד יודעים להביע במילים מה מפריע להם ולא תמיד משתפים, לכן חשוב לשים לב לתסמינים הבאים: בידוד חברתי, ירידה בביטחון העצמי, עלייה במצבי לחץ ודיכאון, טשטוש גבולות, חשיפה לחומרים ממכרים ולפגיעות ברשת, ירידה בכישורים החברתיים, הפחתה בטיפוח העצמי שכוללת חוסר היגיינה בסיסית ואורח חיים לא בריא.
- כיצד תוכלו לסייע כהורים? עליכם לשמור על ערנות ונוכחות הורית ולעודד שגרה והנעה לפעולה - בכתבה הבאה תמצאו טיפים מעולים להתמודדות.
- מתי כדאי לקחת את הילד לטיפול? אם ניסיתם לעזור בדרכים שונות ועדיין אין שיפור במצב הרוח של הילד, אם עולה חשד לחרדה, אם השינוי בהתנהגות לא חולף וניכרת ירידה בתפקוד הילד, מומלץ לפנות לעזרה מקצועית.
_______________________________
טל פינטו-אריה, יועצת משפחתית ומדריכת הורים לגיל הרך ומתבגרים, מסבירה מדוע הקורונה עוררה קשיים חברתיים בקרב ילדים ונוער וכיצד נוכל להוות משענת יציבה לילדינו בעת שהם מתמודדים עם הקשיים הללו.
הקורונה פרצה לחיינו לפני יותר משנתיים ולצערנו היא עדיין כאן. היא הציפה קשיים וגרמה לפערים לימודיים וחברתיים בקרב ילדים, כאשר רובם ככולם נאלצו להתמודד עם קשיי המגיפה בשגרה היומיומית. כהורים, אומרת פינטו-אריה, חשוב שנשים לב לשינויים אצל הילדים שלנו על מנת שנוכל לתת להם מענה מכיל ולהיות שם עבורם.
"הקורונה גרמה להמון חוסר ודאות בחיי היומיום, בעקבות הנהלים והמגבלות שמשתנים כל הזמן, חוסר יציבות תעסוקתית של ההורים וכמובן ריחוק משפחתי וחברתי", מסבירה פינטו-אריה. "הסגרים, הבידודים, עצירת פעילויות חברתיות כמו תנועות נוער וחוגים שמתקיימים באופן קבוע והוקפאו, עצרו בבת אחת כל חיי החברה והפנאי של הילדים".
מה היה האתגר המשמעותי ביותר לילדים?
"בין כל שאר האתגרים, האתגר הבולט ביותר היה ועדיין האתגר הלימודי - המעבר ללמידה מרחוק וההתנהלות במרחב הדיגיטלי לא היו פשוטים כלל לחלק מהילדים וגרמו לטשטוש הגבולות".
כידוע, מציינת פינטו-אריה, "האדם הוא יצור חברתי והריחוק החברתי השפיע באופנים שונים גם על מבוגרים, אך בעיקר על הילדים מאחר שעיקר הלמידה נעשית מול 'קבוצת השווים' - ילדים באותה קבוצת גיל. עם קבוצת השווים, הילדים מתנסים בחוויות, מייצרים תקשורת ושייכות חברתית שחשובה מאוד להתפתחותם ולתפיסתם את העולם ואת עצמם בו".
ילדים ובני נוער לא תמיד משתפים את ההורים - איך נדע שהם מתמודדים עם קשיים?
"יש מספר תסמינים, למשל: בדידות, ירידה בביטחון העצמי, עלייה במצבי לחץ ודיכאון, טשטוש גבולות, חשיפה לחומרים ממכרים ולפגיעות ברשת, ירידה בכישורים החברתיים, הפחתה בטיפוח העצמי שכוללת חוסר היגיינה בסיסית ואורח חיים לא בריא.
"ילדים לא תמיד יודעים להביע במילים מה מפריע להם ולא תמיד משתפים, לכן יהיה לנו קל יותר כהורים להבחין אם ישנה חרדה או מצוקה בעקבות שינוי בהתנהגות ובהתנהלות שלהם.
"אצל ילדים צעירים נראה מצבים של רגרסיה וחזרה להתנהגויות שכבר נגמלו מהן כמו הרטבות, בריחת צואה, תלותיות ובקשת עזרה בפעולות יומיומיות שכבר עשו בעבר בכוחות עצמם. כמו כן נראה עלייה בבכי, התנגדויות, קשיי הירדמות וביעותי לילה".
לדברי פינטו-אריה, "אצל ילדים בוגרים יותר נראה הסתגרות בחדר, עצבנות יתר, התפרצויות זעם, חוסר שיתוף פעולה בפעולות שגרתיות כמו מקלחת, החלפת בגדים ועזרה בבית. בנוסף, שינויים בשעות השינה ועייפות מוגברת יקשו לשמור על רצף לימודי, על השתתפות בשיעורים ועל הגעה בזמן לבית הספר".
האם לקושי הנפשי במקרים אלה יש השפעה גם על המצב הבריאותי?
"מצבים של לחץ וחרדה יכולים להוביל בקרב ילדים לתופעות גופניות ולכאבים באזורים שונים בגוף", מסבירה פינטו-אריה. "למשל, כאבי בטן, כאבי ראש, בחילות וירידה בתיאבון. כמו כן, עלולות להופיע התנהגויות כפייתיות ואף טקסים שחוזרים על עצמם על מנת להתמודד עם החרדה".
איך נוכל לעזור לילד שחווה קשיים כאלה?
"עלינו לשמור על ערנות ועל נוכחות הורית וחשוב לשמור על שגרה ולעודד הנעה לפעולה. הורים יוכלו לסייע לילד בדרכים הבאות:
* להבהיר את חוסר הוודאות ולרכז עבורו את קטעי המידע על הנהלים וההנחיות באופן המותאם לגילו.
* לתת לגיטימציה לתחושות ולרגשות, לייצר שיח משפחתי או אישי עם הילדים ולשתף גם בחוויות שלנו.
* לשים לב לשינוי בהתנהגות הילד, ליצור שיחה ולשקף לו את השינוי באופן המותאם לגילו.
* להוות עוגן ומודל לחיקוי לילדים שלנו לעשייה, לקבלת החלטות ולהתמודדות עם סיטואציות חיים.
* ליצור זמן איכות משפחתי או אישי - רצוי ומומלץ להתייעץ ולקבוע יחד פעילות משותפת.
* להאציל על הילד תפקידים של עזרה בבית המותאמים לגילו ולעודד על כך, כי כולנו רוצים להרגיש חשובים ובעלי ערך.
באילו מקרים כדאי לפנות לעזרה מקצועית?
"אם ניסיתם לעזור בדרכים שונות ועדיין אין שיפור במצב הרוח של הילד, אם עולה חשד לחרדה, אם השינוי בהתנהגות לא חולף וניכרת ירידה בתפקוד הילד, מומלץ לפנות לעזרה מקצועית. ראשית, ליידע את רופא הילדים, ליזום שיחה עם פסיכולוג ילדים, לשקול טיפול רגשי בשיטות מגוונות כמו טיפול באומנויות, NLP ו-CBT וכן לפנות לייעוץ ולהדרכת הורים", מסכמת פינטו-אריה.
