הפרעות אכילה אצל ילדים בעקבות הקורונה

עיקרי הכתבה:

• מדוע הקורונה הציפה הפרעות אכילה בקרב ילדים ונוער? הגורם העיקרי לכך הוא עצם ההישארות בבית לאורך זמן בלי הרבה עיסוקים, ועל הרקע הזה העניין עם האוכל הופך להיות עיסוק משמעותי.
• מה הם התסמינים שמהווים נורה אדומה? יש מגוון רחב של תסמינים, ביניהם: דילוג על ארוחות, לקיחת אוכל לחדר, חיתוך האוכל לקטן, ויתור על קבוצות מזון שלמות כמו פחמימות, סוכרים ועוד, וחיבה מאוד גדולה למאכלים מסוימים כמו פריכיות, חזה עוף ועוד.
• איך מטפלים? הטיפול הוא לפי דרגת החומרה. בדרגה קלה המעקב הרפואי יכול להיות על ידי רופא הילדים, פסיכולוג ודיאטנית של הקופה - כולם נמצאים בקשר זה עם זה ומטפלים בהפרעת האכילה. קיימות גם מרפאות ייעודית, מרפאות מתבגרים ומרפאות פרטיות לטיפול בבעיה, ובדרגה קשה, הטיפול לעתים יצריך אשפוז.
  ______________________________

הפרעות אכילה הן הרסניות ועלולות אף לגרום למוות. בשקט בשקט מתגנבות להן מחשבות שגורמות לנו לחוש שאנחנו לא מספיק טובים, שמנים מדי או שהמראה שלנו אינו מספיק יפה, מה שעלול להוביל לפעולות הרסניות כמו הפסקת אכילה, הקאות ועוד.

כשילדים ובני נוער סובלים מהפרעות אכילה, ההשלכות עלולות להיות מסוכנות אף יותר כיוון שגופם עדיין מתפתח וגדל, והדבר עלול לגרום לנזק – נפשי וגופני - בלתי הפיך. מה הן, אם כן, נורות האזהרה שמצריכות תשומת לב ובאיזה שלב כדאי לקחת את הילד/ה לטיפול?

ד"ר טל שניר, מנהלת מרפאת מתבגרים בבית החולים דנה לילדים, במרכז הרפואי איכילוב-תל אביב, יו״ר החברה הישראלית לרפואת מתבגרים, עונה על כל השאלות החשובות:

מדוע תקופת הקורונה היתה כר פורה להתפתחות הפרעות אכילה בקרב ילדים ונוער?

"יש הרבה גורמים לכך והבולט בהם הוא ההישארות בבית לאורך זמן בלי הרבה עיסוקים, ועל הרקע הזה העניין עם האוכל הופך להיות עיסוק משמעותי. בתקופה הזו צצו הרבה סרטונים ברשתות החברתיות שממליצים איך לרדת במשקל ואיך לעשות ספורט. בייחוד בתקופה של הסגרים היה הרבה עידוד לעשות פעילות גופנית בתוך הבית וכמה שניתן".

האם לאחר החזרה לשגרה, הפרעות האכילה פחתו?

"להפך, עכשיו הפרעות האכילה קשורות דווקא לחזרה לבית הספר", מסבירה שניר. "לחזרה ולהשתלבות בחיי חברה יש השפעה עצומה, ובמיוחד אצל בני נוער שהניראות היא עיסוק  משמעותי עבורם".

לדברי ד"ר שניר, "אם אנחנו מדברים על גילאי חטיבת הביניים, הם הרי לא היו בבית ספר ובאינטראקציה עם ילדים אחרים כמעט שנה וחצי, אוכלוסיית המתבגרים היתה הכי מנותקת לאורך זמן, והיא הכי זקוקה לחברה של בני גילה כדי להתבגר ולעבור תהליכים של גיל ההתבגרות. ילדים בכיתות ז'-ט' מוצאים את עצמם עתה במצב שהם כמעט ולא מכירים את הילדים בחטיבה".

הפרעות האכילה היו שם קודם והתפרצו, או שהן התפתחו במהלך הסגרים?

"הפרעות אכילה קיימות כל הזמן, ויש כמובן ילדים ותדמיות משפחתיות שהן יותר מועדות להפרעות אכילה", אומרת ד"ר שניר, "אבל יש סקאלה מאוד רחבה של הזדמנות. יכול להיות שבלי התהליכים האלה של סגרים ובידודים, ילדים ובני נוער אולי היו מתעסקים באוכל ובדימוי גוף, אבל זה לא היה מוביל להתפרצות של הפרעת אכילה".

יש כל מיני דרגות להפרעות האכילה. באיזה שלב כדאי לקחת את הילד לטיפול?

"כמה שיותר מוקדם וברגע שמשהו נראה להורה לא תקין. מתבגרים אלופים בלא לשתף, ולכן ברגע שההורים כבר רואים את הפרעת האכילה, כנראה שהילד גרם להם לראות אותה".

כמו שאמרת, ילדים מאוד טובים בהסתרה. איך בכל זאת אפשר לזהות אצלם הפרעת אכילה?

"להורים הכי קשה להבחין בכך כי הם רואים את הילדים כל יום, אבל אם אדם אובייקטיבי מבחוץ מעיר להם על המראה של הילד, על הרזון שלו, כדאי להתייחס לזה ולא להדוף.

"נקודה מאוד חשובה נוספת היא שהיום, בגלל שרוב האוכלוסיה נמצאת בעשירונים העליונים של המשקל, אז רוב התחלואה באנורקסיה נוירוזה היא דווקא במשקל תקין. אנחנו רגילים לחשוב על מתבגר או על מתבגרת עם אנורקסיה כמישהו שנמצא בתת משקל, אך רוב החולים היום, כאמור, נמצאים במשקל תקין לחלוטין. אבל, אם נערה ששקלה 80 קילו ובחצי שנה הורידה 30 קילו -  50 קילו יכול להיות משקל תקין לגמרי לגיל 15 ולגובה שלה, אבל כיוון שהיא ירדה למעלה מ-30% ממשקל הגוף שלה, היא תאובחן כמי שיש לה הפרעת אכילה, היא כנראה מאוד חולה והיא עלולה לסבול מתסמינים קשים, ביניהם דופק נמוך, שינויים בלחץ הדם ועוד".

מה הם התסמינים שאליהם צריך לשים לב בילדים?

"יש מגוון רחב של תסמינים, ביניהם: דילוג על ארוחות, לקיחת אוכל לחדר, חיתוך האוכל לקטן, ויתור על קבוצות מזון שלמות כמו פחמימות סוכרים ועוד, חיבה מאוד גדולה למאכל מסוים כמו פריכיות, חזה עוף וכדומה – זה מאוד אופייני וחוזר על עצמו. תסמין נוסף הוא שינוי התזונה באופן פתאומי לצמחונות או לטבעונות, בלי איזה טריגר שהוביל לשם".

איך מטפלים?

"הטיפול הוא לפי דרגת החומרה. בדרגת חומרה קלה המעקב הרפואי יכול להיות על ידי רופא הילדים, פסיכולוג ודיאטנית של הקופה - כולם נמצאים בקשר זה עם זה ומטפלים בהפרעות אכילה. גם מרפאות ייעודית, מרפאות מתבגרים ומרפאות פרטיות נותנות מענה לבעיה. הדרגה הבאה תצריך כבר אשפוז. כלומר, הטיפול מותאם לפי דרגת החומרה של הבעיה.

"בכל מקרה, בהתחלה כדאי לגשת לרופא הילדים או לרופא המשפחה, כדי שיעריכו בכלים הראשוניים שלהם האם בכלל מדובר בבעיה", מסבירה ד"ר שניר. "הטיפול בהפרעות אכילה הוא מה שנקרא טיפול מולטידסיציפלינרי (רב מערכתי) וכולל גם צוות רפואי, טיפול רגשי וטיפול תזונתי. בדרך כלל זו תהיה מרפאה שיש בה את כל אחד מהמרכיבים, זאת אומרת רופא שמומחה בהפרעות אכילה - אם זה פסיכיאטר או רופא מתבגרים; תזונאית שמתמחה בהפרעות אכילה; פסיכולוגים, צוות טיפול רגשי וטיפול משפחתי. כל אחד מהמרכיבים האלה נדרש כדי לתת טיפול הולם".

האם יש מסגרות ייעודיות לטיפול?

"כן, רוב המרפאות הן ציבוריות אבל יש גם מרפאות פרטיות להפרעות אכילה. כאמור, כדאי לפנות לרופא ילדים כמה שיותר מוקדם כשמזהים משהו לא תקין. לרופא צריכה להיות הבנה בתחום כי הרבה פעמים בבדיקות הדם הכל נראה תקין, אבל רופא עם הבנה בנושא יידע לזהות סימנים נוספים שמאפיינים מצבי הרעבה, כמו למשל הפסקת מחזור, נשירת שיער, שינויים בעור ועוד. יש מאפיינים נוספים אך לא תמיד בטוח שרופא הילדים מבין מספיק בנושא, ולכן בשלב הזה ההורים יכולים לבקש ממנו שיפנו אותם למומחה רלוונטי".

מה למדנו? ילדים ובני נוער טובים בהסתרה של הפרעות האכילה, לכן חשוב להיות ערניים ולשים לב לתסמינים כמו שינויים בהרגלי האכילה, או העדפת מאכלים דלי קלוריות בתפריט שלהם. הכי חשוב: כדאי לקחת את הילד או הילדה לטיפול כבר בשלב הראשוני של הפרעת האכילה.