כיצד הקורונה השפיעה על תלמידים במערכת החינוך?
מגיפת הקורונה ערערה את הסדר החברתי הקיים ושיבשה גם את השגרה הלימודית של ילדים ובני נוער. מערכת החינוך מתקשה עדיין לאסוף את השברים. מה הלאה?
עיקרי הכתבה
- כיצד השפיעה מגיפת הקורונה על תלמידים? המעבר בין הזום לכיתה פיזית יצר אצל ילדים רבים פערים לימודיים גדולים, ובנוסף לכך המגיפה על השלכותיה גרמה לקשיים רגשיים, שמשפיעים גם הם על ההישגים הלימודיים.
- כיצד אפשר לסייע לילדים להתגבר על הקשיים? ככל שמתאפשר, כדאי לסייע לילדים באמצעות שיעורים פרטיים וטיפול רגשי.
____________________________________
מגיפת הקורונה שינתה את חיינו ואת חיי ילדינו בצורה משמעותית. בעקבות הסגרים, הם נדרשו להישאר בבית וללמוד באמצעות הזום, מה שגרם לעיכוב בהתקדמות הלימודית. ממחקר של מכון חרוב עלה כי שיעור משמעותי מהילדים (מעל שני שלישים) דיווחו על שעות רבות ביום שאותן הם העבירו בצפייה בטלוויזיה, במשחקי מחשב או בפעילות ברשתות החברתיות במהלך הסגרים. לעומת זאת, אחוז נמוך יותר (כרבע) מהילדים שהשתתפו במחקר העידו כי החלק הארי מזמנם הוקדש לפעילויות ספורטיביות או לקריאה. כעת, לאחר שהילדים התרגלו ללמידה מרחוק, שגרמה להם להשקיע קצת פחות בלימודים, הם נדרשו לחזור לשגרה הלימודית הרגילה. כיצד הם מתמודדים עם השינוי ומה היתה ההשפעה מבחינה לימודית?
רוית כהן, מחנכת כיתות א'-ב', מספרת על החוויה שלה בשיחה לזאפ:
כיצד השפיעה המגיפה על התלמידים?
"לילדים שעלו השנה לכיתה א' חסרו המון מיומנויות מוטוריות בסיסיות, שבדרך כלל רוכשים בגן, אבל בגלל הסגרים", אומרת רוית, "לא כל הגננות הקנו להם מיומנויות שמתאימות לכיתה א'. חלקן כן העביר את החומר, אך לילדים היה קשה לקלוט אותו. המעבר בין הזום לכיתה פיזית יצר אצלם פערים גדולים גם מבחינה חברתית רגשית. היינו צריכים לחזור איתם שנתיים אחורה, אנחנו רגילים לקבל ילדים שיודעים מספרים וכו', וכעת, במקום ללמד אותם כיצד לקרוא, אנחנו עסוקים בלהשלים איתם מיומנויות ברמת גן חובה".
איך זה משפיע על תהליך הלמידה?
"כל תהליך הלמידה איטי יותר. בדרך הילדים היו מסיימים את תהליך רכישת הקריאה בפסח, אבל נכון לעכשיו הם אפילו לא הגיעו לחצי החומר, ואנחנו אפילו לא רואים את זה מתקרב", מעידה רוית. "גם מבחינה רגשית, ילדים הגיעו אלינו עם המון בעיות רגשיות, מה שמעכב כמובן גם את הפן הלימודי - ילד עם בעיות רגשיות מתקשה להתרכז בלמידה".
ואכן, ילדים רבים בתקופת הקורונה סבלו מדיכאון ומחרדות. במחקר שנערך במרץ 2021 ובדק את מצבם הרגשי והנפשי של תלמידים במערכת החינוך, על פי דיווחי הוריהם, עלה כי אחד מכל חמישה ילדים בישראל סובל מתסמיני חרדה. על פי עורכי המחקר – פי שלושה מאשר בשגרה. כמחצית מההורים העריכו שילדיהם זקוקים לסיוע נפשי בעקבות הקורונה.
עוד עלה במחקר כי רוב ההורים מרגישים שהמורים והמנהלים עושים כמיטב יכולתם, אך חושבים שבית הספר לא מספק פתרונות טובים מספיק בתחום זה. עם זאת חשוב להבין שגם למורים לא פשוט להתמודד עם הנזקים הנפשיים שהמגיפה הותירה בילדים.
כיצד אפשר לסייע לילדים להתגבר על הקשיים?
"הורים שיכולים להרשות לעצמם שולחים את הילדים למורים פרטיים, מה שיוצר פער מעמדי - מי שלא יכול להרשות לעצמו פשוט נשאר מאחור. בנוסף לשיעורים פרטיים, הורים נעזרו גם בטיפולים רגשיים עבור הילדים. מערכת החינוך אמורה לדאוג לילדים שלא נעזרים במורים פרטיים. משרד החינוך קיבל המון תקציבים כדי לסייע בצמצום הפערים הלימודיים והרגשיים".
זה מתבטא בקשיים חברתיים?
"כן, גם מבחינה חברתית הילדים התמודדו ועדיין מתמודדים עם קושי רב – הצורך להסתגל שוב לסביבת החברים היה מורכב, הם נאלצו ללמוד הכל מהתחלה, היו להיזכר עוד פעם כיצד משחקים בחברה וכיצד יוצרים חברויות. לכן, במסגרת בית הספר אנחנו מנסים להעניק להם מיומנויות חברתיות. בעזרת התקציבים של משרד החינוך שכרנו חברה חיצונית שמסייעת להם בביסוס מיומנויות חברתיות – נושא בעל חשיבות גדולה מאוד".
תוכלי בבקשה לתת דוגמה לילד שמתמודד עם קשיים?
"יש לי תלמיד בכיתה ב' שבימי הקורונה היה הולך לישון כל יום באחת או בשתיים בלילה, ואז כל השעות שלו התחלפו, היום התחלף ללילה והוא לא נכנס לשיעורי זום בעת הסגרים. להורים היה מאוד קשה להתמודד עם המצב שנוצר כי הם מצידם היו טרודים בפרנסה".
האם אותו ילד הצליח להסתגל ולחזור לשגרה?
"רק עכשיו הוא חוזר לעצמו, וצריך לזכור שחלפו כבר כמה חודשים טובים מאז הסגרים. הוא מתחיל להיות מסוגל לשבת שעות ארוכות בכיתה וללמוד עם חברים, אבל לקח לו הרבה מאוד זמן לחזור לשגרת שינה נורמטיבית. בנוסף, המון ילדים פיתחו חרדות - בכל פעם שהם שמעו את המילה סגר או בדיקות, הם נכנסו לסטרס. הבת שלי, בת שש, היא דוגמה לכך - כשרק התחילו עם הבדיקות במערכת החינוך היא נכנסה לחרדה איומה", מעידה רוית.
מה למדנו? מגיפת הקורונה, על הסגרים, הריחוק החברתי והבידודים, גרמה ללחץ ולחוסר ודאות, מה שהשפיע על מצבם הרגשי והנפשי של ילדים ועל התנהגותם. סגירת מוסדות החינוך העבירה את הילדים ללמידה מרחוק, בזום מהבית, וכעת, לאחר החזרה לשגרת הלימודים, ילדים רבים מתקשים להסתגל ונאלצים להתמודד עם קשיים לימודיים, רגשיים וחברתיים. נראה שייקח עוד זמן רב עד שרסיסי הקורונה ייעלמו מחיינו, אבל עד אז, חשוב לדאוג לילדים שלנו לטיפול רגשי ולימודי הולם.