בעקבות הקורונה, יותר ילדים זקוקים לטיפול נפשי והתורים מתארכים – מה עושים?

עיקרי הכתבה:

• מה הן נורות האזהרה לבעיה רגשית או נפשית אצל ילד? כל שינוי התנהגותי משמעותי, למשל ירידה בתיאבון, שינויים בהרגלי השינה, הסתגרות, ירידה בניסיון לייצר קשרים חברתיים ולהיפגש עם חברים, או לרצות לדבר איתם בטלפון.
• באילו מצבים כדאי לקחת את הילד לטיפול? במקרים שבהם הילד מראים סימני מצוקה וכשאתם מזהים שהוא מתמודד עם עצבות ופחד. חשוב לא לחכות שהדברים ייפתרו מעצמם וכדאי לתת להם מענה בשלב מוקדם.
• מה הם המקרים שבהם עיכוב בטיפול עלול להזיק? המקרה הקיצוני הוא מצב אובדני, כאשר הילד מביע מחשבות אובדניות ועל כוונות שעלולות לסכן אותו – במקרה כזה בוודאי שלא צריך לחכות אלא לפנות לטיפול פסיכיאטרי לקבלת הערכת מסוכנות. כיום, התורים למרפאות הנפש בקהילה הם ארוכים מאוד בשל עלייה בבעיות נפשיות ורגשיות בעקבות המגיפה - עלייה של מאות אחוזים בפניות לקבלת טיפול רגשי.

 _______________________________________________

הקורונה עוררה קשיים נפשיים בקרב ילדים ובני נוער רבים, ומחקרים שנעשו בתקופתה הסגר הראשון הוכיחו זאת. מחקר של מכון חרוב שבדק ילדים בגילאי 10-16 מצא כי רבע מהילדים הביעו דאגה גדולה מהשינויים במצב הלימודי והכלכלי של משפחתם, כ-26% מהמבוגרים שבמשקי הבית שלהם חיים ילדים דיווחו כי לאחר הסגר הראשון חל שינוי לרעה במצבם הרגשי של הילדים בבית. לפני הסגר השלישי, שיעור המדווחים על החמרה עלה ל-33%.

לנוכח המצב הזה, התורים לקבלת טיפול פסיכולוגי הפכו להיות בלתי נסבלים. מה הן, אם כן, נורות האזהרה המאותתות כי הילד מתמודד עם בעיות רגשיות, מהו התהליך הטיפולי ומתי אסור לחכות עם טיפול?  איתי זיו, פסיכולוג קליני מ"שרן רפואה עד הבית", עונה:

מדוע הקורונה עוררה קשיים רגשיים בקרב ילדים ובני נוער?

"אנחנו זקוקים ליציבות, שגרה ומסגרת שייתנו לנו את הביטחון שיש לנו שליטה מסוימת על דברים, וברגע שהמסגרת מתערערת, אז באופן ישיר אנו מאבדים את היציבות הנפשית", מסביר זיו. "ילדים זקוקים יותר לשגרה הזו וגם מרגישים שזו אשמתם שההורים צריכים להפסיק את העבודה שלהם כדי להיות איתם. משהו מתערער בבית, וכך שתי מסגרות מתערערות, גם המסגרת שהם רגילים ללכת אליה מדי כל יום – בית הספר, וגם המסגרת הביתית, שאליה הם רגילים לחזור ולנהל שגרה מסוימת – זה ברמת המאקרו.

"ברמת המיקרו, כל השינויים הללו גורמים לילדים להתרחק מפעילויות מוכרות ביומיום. לדוגמה, מפגשים עם חברים - כוח מאוד משמעותי בשלבי החיים הראשונים, או ניכור חברתי שחוו בעקבות הקורונה. אלה מעלים פעמים רבות תחושות לא פשוטות של דכדכוך, חשש, בדידות ומוסיפים על הקושי הנפשי בצורה משמעותית. גם השימוש בזום, עם כל היתרון של הטכנולוגיה, הרבה פעמים גורם להם לחששות איך הם נראים על המסך, וזאת בתוך האתגר של דימוי הגוף הקיים גם כך בגילאים הללו - גורם נוסף להגברת חרדה ולהעצמת תחושת חוסר ביטחון".

במקרים רבים ילדים ונוער לא משתפים את ההורים בתחושות שלהם – מה הן הנורות האדומות?

"כל שינוי התנהגותי משמעותי, למשל ירידה בתיאבון, שינויים בהרגלי השינה, הסתגרות, ירידה בניסיון לייצר קשרים חברתיים ולהיפגש עם חברים, או לרצות לדבר איתם בטלפון", אומר זיו. "נורה אדומה נוספת היא הסתגרות – כאשר למשל המשפחה רוצה לצאת לבילוי והילד מסרב להצטרף ומעדיף להישאר בבית".

באילו מצבים כדאי לקחת את הילד לטיפול?

"במקרים שבהם הילד מראה סימני מצוקה, כשאתם מזהים שהוא מתמודד עם עצבות, פחד ועוד. כל הסימנים הללו ואלה שהזכרתי קודם הם סיבה טובה לגשת לטיפול. אל תחכו שהדברים ייפתרו מעצמם – יש חשיבות עצומה להתייחס ולתת להם מענה מקצועי בשלב מוקדם ככל הניתן".

ילדים, מסביר זיו, מתמודדים עם המון קשיים ביומיום וצריך להתייחס לקשיים הרגשיים שלהם לא פחות מאשר אל בעיות פיזיות. כאשר ילדנו סובל מכאב פיזי, אנחנו מיד לוקחים אותם לטיפול רפואי. יש להתייחס לקשיים רגשיים באותה הדרך. "אם רואים שהמצב מתמשך והילד נראה במצב לא טוב, אל תחששו מהסטיגמה. הרבה יותר חשובות רווחת הילד והבריאות שלו, ויש לפנות לגורם מקצועי לקבלת עזרה".

מהו הטיפול הראשוני?

"קודם כל כדאי ללכת לרופא ילדים או לרופא משפחה שיבדוק את הילד וישלול בעיה רפואית פיזית. במידה שהרופא מאשר שהכל בסדר עם הילד מבחינה פיזית ומעלה את החשד לבעיה רגשית, כדאי לפנות לגורם ייעוץ בתחום בריאות הנפש. רופא משפחה יכול לתת הפניה לטיפול דרך קופות החולים. לצערנו, היום ההמתנה לטיפול במסגרת קופת החולים היא ארוכה מאוד".

מדוע ההמתנה כל כך ארוכה?

"מאז הקורונה, אחוזי הפניות לטיפול רגשי עלו בצורה קיצונית, יש עלייה של מאות אחוזים בפניות לקבלת טיפול רגשי, והעומס על המגזר הציבורי הוא כל כך גדול עד שהתורים לטיפול רגשי נמשכים לפחות שנה". לדבריו, גם בשוק הפרטי יש עומסים וההמתנה עלולה להגיע לחודשים.

מתי אסור לחכות עם הטיפול? מתי יש דחיפות לטיפול?

"יש כל מיני רמות של דחיפות. הרמה הקיצונית היא מצב אובדני, במסגרתו הילד מתבטא באמירות אובדניות ומתלונן על מחשבות אובדניות ועל כוונות לעשות משהו לעצמו. במקרה כזה בוודאי שלא צריך לחכות, ובמקרים כאלה כדאי לפנות לטיפול פסיכיאטרי כדי לקבל הערכה פסיכיאטרית והערכת מסוכנות.

"יש גם מקרים שאמנם הם לא אובדניים אבל אם ילד מסתגר ארוכות, מסרב להגיע לבית הספר תקופה ארוכה, נמנע ממפגשים חברתיים ולא משתתף בפעילויות יומיומיות, לא כדאי לעכב את הטיפול הנפשי ומומלץ לנסות למצוא מסגרת שתיתן מענה מהיר לבעיות".

מהי עלות הטיפולים?

"יש קופות מסוימות שנותנות החזרים על טיפולים פרטיים, זה משהו ששווה לבדוק מול הקופה, ובמקרים כאלה פגישה תעלה כ-100-150 שקל. זאת, לעומת שירות פרטי שבו שעת טיפול עשויה להגיע ל-350-400 שקל. יש גם טיפולים שניתנים במסגרת ציבורית שפעמים רבות ניתנים חינם, אך המחיר הוא המתנה ארוכה בתורים".