כיצד הקורונה השפיעה על קשיים התפתחותיים בקרב ילדים?

עיקרי הכתבה:

• כיצד מצבם הנפשי של ההורים השפיע על ילדיהם? מחקר של אוניברסיטת בראון האמריקאית מצא קשר בין מצב נפשי רעוע של הורה לבין קשיים התפתחותיים של ילדיו. לפי המחקר, הביצועים הקוגניטיביים של הילדים שנולדו בתקופת הקורונה נמוכים יותר. הם סובלים מקשיים בתחום השפתי ומביצועים לקויים של מוטוריקה עדינה וגסה.
• מדוע זה קרה? האינטראקציה של הילדים עם הוריהם או עם מבוגרים אחרים שעוטים מסיכות השפיעה על היכולות הקוגניטיביות של הילדים. עוד עלה מהמחקר כי אובדן מקום העבודה בקרב מבוגרים רבים יצר לחצים שהשפיעו על ילדיהם. בנוסף, נשים שהיו בהריון בחודשים המדוברים חוו חרדה ודיכאון, ולכן העניקו תשומת לב מופחתת לילדיהן, מה שהוביל ל"החמצת הזדמנות חינוכית".
• כיצד נכון להתמודד עם התמורות שחלו בילדים בעקבות הקורונה? בתקופה הזו ילדים רבים חווים התפרצויות זעם ובכי, ולכן מאוד חשוב לשמש להם כאוזן קשבת ובנוסף, לא להתבייש להתייעץ עם צוות רפואי, לשתף ולהתייעץ עם הורים אחרים.
  ____________________________________

תקופת הקורונה אופיינה בלחץ ובחוסר ודאות – רבים איבדו את מקום עבודתם או הוצאו לחל"ת, מה שגרם לחרדות ולחוסר אונים. כעת מתברר שמצבם הנפשי של ההורים השפיע גם על ילדיהם, ובמקרים מסוימים גרם לעיכובים התפתחותיים ולקשים קוגניטיביים בקרב תינוקות וילדים בגיל הרך – כך לפי שני מחקרים שבוצעו באוניברסיטאות בארה"ב ובאורוגואי.

מחקר של אוניברסיטת בראון האמריקאית מצא כי תינוקות ופעוטות בגילאי שלושה חודשים עד שלוש שנים, שנולדו בתקופת מגיפת הקורונה, סובלים מעיכוב התפתחותי בהשוואה לתינוקות שנולדו לפני התפרצותו של הנגיף.

המחקר בחן 672 תינוקות שנולדו בין השנים 2020-2021, לעומת ילדי 2011-2019, והממצאים מטרידים. לפי המחקר, הביצועים הקוגניטיביים של הילדים שנולדו בתקופת הקורונה נמוכים יותר. הם סובלים מקשיים בתחום המילולי, מתקשים לקלוט שפה ולהביע אותה וכן מביצועים לקויים של מוטוריקה עדינה וגסה. בנוסף, יש להם קושי גדול יותר בפתרון בעיות שאינן בתחום המילולי, לעומת ילדים שנולדו טרום תקופת המגיפה. בנים, כך נמצא, פגיעים יותר מבנות וכן ילדים שנולדו למשפחות ממעמד סוציואקונומי נמוך.

מדוע זה קורה?

לפי החוקרים, מצבם הנפשי של ההורים השפיע ישירות על ילדיהם. האינטראקציה של הילדים עם הוריהם או עם מבוגרים אחרים שעוטים מסיכות השפיעה על היכולות הקוגניטיביות של הילדים. עוד עלה מהמחקר כי אובדן מקום העבודה בקרב מבוגרים רבים יצר לחצים שהשפיעו על ילדיהם.

בנוסף, נשים שהיו בהריון בחודשים המדוברים חוו חרדה ודיכאון, ולכן העניקו תשומת לב מופחתת לילדיהם, מה שהוביל ל"החמצת הזדמנות חינוכית". המחקר מתייחס גם לאבות ומצא כי ילדים קיבלו פחות תשומת לב מאבותיהם על רקע חרדות שהם חוו, שהגיעו בעקבות אובדן עבודה ופרנסה.

"הקורונה השפיעה על התפתחות הילדים גם לחיוב וגם לשלילה", אומרת אמירה איברהים, אחות פסיכיאטרית ב"שרן רפואה עד הבית". "הקורונה חיזקה את הקשר בין הילד להוריו, בגלל שהם בילו זמן רב יחד בבית בעת הסגרים, אך היא גם בנתה תלות חזקה בין הילד להוריו וגם תרמה לרגרסיה התפתחותית".

כיצד הרגרסיה ההתפתחותית התבטאה?

"למשל, ילדים שנגמלו מחיתול, לפתע חוו רגרסיה ונזקקו שוב לחיתול והיה צריך לגמול אותם מחדש", מסבירה אמירה. "דוגמה נוספת היא ילדים שחוו קשיים להירדם לבד, קשיים שלפני הקורונה הם הצליחו להתגבר עליהם אך תקופת הקורונה הציפה את הפחדים הללו מחדש והם לא הצליחו להירדם ללא הורה שישן לצידם.

"מעבר לקשיים ההתפתחותיים, הצוותים הרפואיים נתקלו בחרדות של ילדים יותר מאי פעם. אבל", אומרת אמירה, "זה מובן לגמרי - בתקופת הקורונה הילדים היו בודדים יותר, לא היתה להם חברה או עם מי לשחק כשהיו בבית. הקורונה עוררה קשיים משמעותיים גם עבור ילדים שהיו צריכים לשבת יום שלם בזום, מול המסך. ובנוסף, הקורונה גרמה לחוסר ודאות ולא כל הילדים הצליחו להבין את הסיטואציה".

האם אחרי החזרה לשגרה הילדים מתמודדים עם פחות קשיים?

"בהתחלה היה קשה מאוד. ילדים גדולים יותר היו צריכים לבנות את הקשרים החברתיים שלהם ממש מההתחלה, כי הם לא נפגשו עם חבריהם לכיתה או לגן הרבה זמן. בנוסף, ילדים רבים נלחצו מהמראה של המורה או הגננת עם מסיכה, וזה עורר אצלם חרדות. אבל לאט לאט נרשם שיפור ברמת החרדות,  הילדים מבינים יותר את הסיטואציה ואנחנו רואים חזרה בריאה לשגרה במיוחד אחרי שנפטרנו מכל מה שקשור לבידודים".

כיצד נכון להתמודד עם התמורות שחלו בילדים בעקבות הקורונה?

"כאחות שבאה מהתחום הפסיכיאטרי, אני ממליצה קודם כל להקשיב. אני ממליצה לשמש כאוזן קשבת לילד, לפעמים אפילו רק חיבוק קטן יכול לבסס אצל ילד המון ביטחון. בתקופה הזו, ילדים רבים חווים התפרצויות זעם ובכי, אז צריך מאוד להקשיב להם ולתמוך בהם, ולא להתבייש להתייעץ עם צוות רפואי, פסיכולוג או עובדת סוציאלית, או לשתף ולהתייעץ עם הורים אחרים".

גם ילדים בגילאי 4-6 חווים קשיים התפתחותיים

מחקר נוסף שנערך באוניברסיטת דה רפובליקה במונטווידאו, אורוגוואי, מצא כי סגירת בתי הספר היסודיים והגנים בעת התפרצות המגיפה גרמה לעיכובים התפתחותיים בקרב ילדים.

צוות המחקר השווה בין שתי קבוצות של ילדים בין הגילאים 4 עד 6. הקבוצה הראשונה, שכללה כ-34,355 ילדים, חקרה ילדים בגיל הרך בין השנים 2018 ל-2019, כשנה לפני תחילת המגיפה. הקבוצה השנייה כללה כ-30,158 ילדים, בין השנים 2019 ל-2020.

כדי לקבל את הנתונים הדרושים, המורים נדרשו לבצע הערכה של תלמידים בכיתות. הם רשמו את מספר הפעמים שילדים ביצעו התנהגויות קוגניטיביות, מוטוריות וסוציו-רגשיות שלא תואמות את גילם, במהלך יום לימודים רגיל. התוצאות הראו שילדים שלמדו במסגרות של הגיל הרך במהלך המגיפה הראו עיכובים בהתפתחות הקוגניטיבית וההתנהגותית, וזאת בהשוואה לקבוצת הילדים המבוגרת יותר.

לסיכום, הקורונה שינתה את חיינו מן הקצה אל הקצה, וגם ילדינו נפגעו מכך – החרדות והפחדים שלנו כהורים, עברו אליהם וגרמו לחלקם קשיים בהתפתחות בגילאים קריטיים. לכן, אם אתם מזהים קושי אצל ילדכם, חשוב מאוד להתייעץ עם גורם מקצועי שיאבחן את הבעיה וימליץ לכם על טיפול הולם.