תופעת לוואי של מגיפת הקורונה: הפרעות שינה בילדים

משבר הקורונה והסגרים שהביא עימו השפיעו רבות על מצבם הרגשי של ילדים, ואחת התופעות שעליה התלוננו הורים רבים היא הפרעות שינה בילדיהם. אספנו ממצאים ממחקרים מהארץ ומהעולם שבדקו את הנושא ואת הסיבות לכך שהשינה המתוקה של ילדינו נפגמה. הנתונים לא מעודדים:

עלייה של 30% בהפרעות שינה בקרב ילדים

ממחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Child Psychology and Psychiatry מצא עלייה והחמרה של בעיות שינה בילדים ומתבגרים בעקבות משבר הקורונה.

את המחקר אוששו דיווחים ממרפאת מילפורד קליניק בלונדון, מרפאה שעוסקת בהפרעות שינה, אשר דיווחה על עלייה של כ-30% בפניות של הורים שמתמודדים עם בעיות והפרעות שינה של ילדים בגילאי 5-13, וזאת בהשוואה לשנים קודמות. אחת התלונות השכיחות ביותר של ההורים היא שילדיהם הולכים לישון בשעת לילה מאוחרת מהרגיל ומתעוררים בשעות הבוקר המאוחרות.

"אנחנו מאוד עמוסים בתקופה הנוכחית. ראינו זינוק במספר הילדים בני 6-8 שהשינה שלהם נפגעה בגלל חרדה. עבור ילדים קטנים יותר, שכרגע גם נמצאים בבית ולא רואים ילדים אחרים במסגרות, סביר שנראה את הקושי כשהם יתחילו לחזור למסגרות", אמרה מנדי גורני, מייסדת מרפאת מילפורד.

השינה התקצרה וזמן המסך התארך

סקר שנערך בחודש אפריל אשתקד סיפק כבר אז סימני אזהרה לגבי משבר שינה אפשרי בקרב ילדים. תוצאות הסקר הזה קיבלו תמיכה נוספת במאי האחרון בסקר שערכו חוקרים מקינגס קולג' בהשתתפות 2,254 בני נוער וצעירים, שנשאלו כיצד השפיעו המגיפה והסגר בעקבותיה בבריטניה על השינה שלהם. קרוב למחצית מהמשיבים בגילאי 16-24 אמרו כי הם ישנו פחות שעות בזמן הסגר, בהשוואה לשעות השינה שלהם לפני הסגר. לשם השוואה, רק שליש מהמשיבים מעל גיל 35 השיבו תשובה דומה.

בסקר מאפריל 2021, שכלל 2,700 משיבים, נמצא ש-70% מהילדים עד גיל 16 הולכים לישון מאוחר יותר, 57% גם משכימים מאוחר יותר. הורים שהשתתפו בסקר דיווחו על שימוש מוגבר במסכים על ידי ילדיהם – 74% אמרו כי זמני המסך של הילדים שלהם עלו משמעותית בזמן הסגר.
גם מחקר של מכון טאוב הישראלי מצא כי השימוש הגובר במסכים בתקופת הקורונה גרם לעיכובים בריאותיים והתפתחותיים לילדים, בייחוד בקרב ילדים צעירים מאוד. במחקר נמצא בין היתר קשר חיובי בין זמן מסך מרובה להשמנת יתר, לדפוסי שינה משובשים ולבעיות התנהגותיות ורגשיות של הילדים.

יכול להיות שהשד לא כל כך נורא?

מחקר של חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה מצא שאיכות השינה של ילדים בגילאי 3-17 דווקא לא נפגעה משמעותית במהלך הקורונה, למרות שהרגלי השינה שלהם השתבשו לחלוטין.

בעבודת מחקר שפורסמה בכתב העת Pediatric Pulmonology, בהובלת פרופ' ליילא קרנדיש-גוזל וחוקרי שינה נוספים מאוניברסיטת מיזורי בארה"ב ומאיטליה, יחד עם ד"ר גיללס-הלל וד"ר חשן-הלל, רצו החוקרים לבדוק את השפעת המגיפה על הרגלי השינה בילדים מבחינה גלובלית, ועל פני טווח רחב של גילאים. לצורך המחקר גויסו 845 הורים שענו באופן מקוון על שאלות שונות הקשורות למבנה המשפחה, לדפוסי השינה של ילדיהם ולשימוש במסכים, עם התמקדות בשינוי שקרה להם בעקבות המגיפה.

ההורים שנסקרו היו מצפון ומדרום אמריקה, אירופה, המזרח התיכון ובעיקר מישראל. הסקר נערך באמצע שנת 2020, כאשר המגיפה היתה בשיאה. גילאי הילדים הנבדקים נעו מ-3 עד ל-17 שנים, 45.8% היו בנות. הילדים שנבדקו במחקר חולקו לשלוש קבוצות - טרום בית ספר (3-5 שנים), יסודי/ חטיבה (6-13 שנים) ומתבגרים (14-17).

ממצאי המחקר חשפו כי בכל שלוש קבוצות המחקר שעת השינה התאחרה במהלך השבוע בעקבות המגיפה. 23.1% מהילדים בגיל הרך, 46.2% מהילדים בגיל בית הספר ו-89.8% מהמתבגרים הלכו לישון אחרי השעה 22:00 ברוב ימות השבוע (ואף מאוחר יותר בסופי השבוע) בזמן הקורונה (לעומת 7.1%, 9.4% ו-57.1% בהתאמה לפני המגיפה).

גם שעת ההשכמה היתה מאוחרת יותר בעקבות המגיפה בכל שלוש הקבוצות של הילדים. 42.5% מהילדים בגיל הגן, 61.3% מהילדים בגיל בית הספר ו-81.2% מהמתבגרים התעוררו לאחר השעה 8:00 בבוקר במהלך השבוע (ומאוחר יותר בסופי שבוע) בימות הקורונה (11.6%, 4.9% ו -10.3% בתקופה שלפני הקורונה). פחות מ-4% מכלל המשיבים על השאלונים דיווחו על זמני שינה והתעוררות מוקדמים יותר ביחס לתקופה שלפני המגיפה.

בנוסף, נמצא כי עלייה במשך השינה במהלך המגיפה ניכרה יותר בקבוצת הגילאים 14-17 בכל ימות השבוע, ואילו ירידה במשך השינה היתה הבולטת ביותר בקרב ילדים בגילאי 3-5 בכל ימות השבוע. לדוגמה, ילדים בקבוצת הילדים בגילאי 14-17 היו בסיכוי גבוה פי ארבעה למשך שינה מוגבר בימות השבוע לעומת קבוצת הילדים בגילאי 3-5. ילדים בקבוצת הגילאים 6-13 היו בעלי סיכויים גבוהים פי שניים למשך שינה מוגבר במהלך סופי שבוע, לעומת ילדים בגילאי 3-5.

למרות כל הממצאים האלה, החוקרים סיכמו כי משך השינה לא השתנה בקרב 43% מהמשתתפים במהלך השבוע ובקרב 46.2% בסופי השבוע.

שורה תחתונה: למרות שהילדים הלכו לישון מאוחר יותר והתעוררו מאוחר אף יותר, משך השינה לא השתנה באופן משמעותי בכמחצית מהילדים. יוצאי הדופן היו המתבגרים שאצלם היתה עלייה ניכר במשך השינה באמצע השבוע. איכות השינה אף היא היתה ללא שינוי לעומת התקופה שלפני הקורונה.