"עקמת אידיופטית פוגעת באיכות החיים"
לעיוות בעמוד השדרה עלולות להיות השלכות רבות על איכות החיים בילדות ובבגרות. ד"ר עובדיה דרור, מנהל מחלקת אורטופדיה ילדים בבית החולים דנה, מסביר את כל מה שצריך לדעת על עקמת אידיופטית, האבחון הטיפול וחשיבות המעקב
3%-4% מאוכלוסיית הילדים יהיו עם עקמת – עיוות בעמוד השדרה, שיכולות להיות לו השלכות רבות על איכות החיים, הן בילדות והן בבגרות. האורטופד ד"ר עובדיה דרור, מנהל מחלקת אורטופדיה ילדים בבית חולים דנה במרכז הרפואי איכילוב-תל אביב, מסביר כל מה שצריך לדעת על עקמת אידיופטית, על האבחון והטיפול בה.
מהי עקמת?
"זהו עיוות תלת מימדי, המוגדר כהטיה של הגב למעלה מעשר מעלות, ומלווה גם בסיבוב של החוליות. בעגה הרפואית עיוות זה מכונה 'סקוליוזיס'".
מה הם הגורמים לעקמת?
"הסיבות לעקמת שונות ומגוונות החל מעקמת מולדת, שבה יש עיוות או מספר עיוותים במבנה החוליה או החוליות; עקמת שהיא משנית למחלות שונות ומגוונות, בעיקר מחלות נוירולוגיות (כגון: שיתוק מוחין, תסמונת רט, מחלת SMA וכו'); תסמונת שהיא משנית לתסמונות או למחלות גידוליות שונות (כגון נוירופיברומטוזיס, תסמונת מרפן, וכו').
"כמו כן, עקמת יכולה להופיע אצל ילד או ילדה בריאים, ללא כל מחלת רקע. צורה אחרונה זו נקראת עקמת אידיופטית, שהיא גם סוג העקמת השכיח ביותר בהשוואה לסוגים האחרים. למחלה זו יש רקע גנטי די ברור - שכיחותה עשויה להגיע לכדי 20% אם יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה הסובל מהמחלה. המקור הספציפי לא ידוע לעולם הרפואה עד היום, ומכאן שמה הלטיני – אידיופטית – שפירושה 'ממקור לא ידוע'".
כמה ילדים סובלים ממצב כזה?
"השכיחות של עקמת אידיופטית באוכלוסיה הכללית היא בסביבות 3%-4% והיא נחלקת לשלוש קבוצות, בהתאם לגיל הגילוי וההופעה: עקמת של תינוקות (גילאי 2-0), עקמת של ילדים (גילאי 9-3) ועקמת של מתבגרים (מגיל 10 ועד בחרות). הצורה השכיחה ביותר היא זו של המתבגרים (85% מכלל העקמות האדיופטיות) ובקבוצה זו היא נפוצה פי 10-6 יותר בקרב נערות בהשוואה לנערים".
כיצד מאבחנים עקמת?
"האבחון נעשה בראש ובראשונה על ידי בדיקה גופנית, שבה רואים סימנים חיצוניים כגון הרמה של אחת הכתפיים, בולטות של אחת מעצמות השכמה, חוסר סימטריה בקפלי המותניים וכדומה. אולם, האבחנה הסופית חייבת לכלול גם צילומי רנטגן במטרה לשלול שמדובר בעקמת מולדת והן לצורך מדידה וכימות של גודל העקמת".
עד כמה זה מפריע לחיי היומיום?
"העקמת האידיופטית היא לא מחלה שפוגעת בתוחלת החיים, אולם היא מחלה שפוגעת באיכות החיים, בעיקר בשלושה אספקטים: היא גורמת לעיוות של בית החזה, וכתוצאה מכך להקטנה של נפחו, ולכן מובילה למחלת ריאות רסטרקטיבית, שבה יש הקטנה של נפח ההתפשטות של הריאה. שנית, היא מובילה לשכיחות גבוהה יותר של כאבי גב, וכן היא מלווה בפגיעה אסתטית. כל אחת מהתופעות הלו מתבטאת בהתאם לחומרת העקמת. ככל שהעקמת חמורה יותר, כך אותן תופעות יהיו חמורות יותר".
איך ניתן לטפל בעקמת?
"טיפול בעקמת תלוי בדרך כלל בשילוב של גיל הילד וגודל העקמת. במרבית המקרים, כאשר הגילוי נעשה מוקדם והעקמת קטנה מ-25-20 מעלות, אין צורך בטיפול כלשהו אלא רק בהמשך מעקב. בחלק גדול מהילדים, העקמת לא תידרדר יותר ולכן לא יידרש כל טיפול.
"בילדים שבהם העקמת מוסיפה להידרדר ולהם יש עדיין פוטנציאל להמשך צמיחה, מומלץ לטפל כדי למנוע את המשך ההידרדרות. הטיפול השמרני היעיל במצבים אלה, שהוכח מדעית, הינו טיפול עם מחוך קשיח. זהו למעשה מתקן שעשוי מפלסטיק המכוון את הצמיחה ובכך מונע את המשך התעקמותו של עמוד השדרה. את המחוך לובשים מתחת לבגדים, כך שהוא לא ממש נראה לעין מבחוץ.
"יתר הטיפולים המוצעים - כגון פיזיותרפיה, שיטות התעמלות שונות, אוסטיאופתיה, אפוסתרפיה ועוד - יעילותם מוטלת בספק שכן היא טרם הוכחה באופן מדעי. הסיכוי להצלחה של טיפול במחוך למנוע את המשך הידרדרות העקמת הוא די גבוה ומוערך בסביבות 85% ויותר, כתלות בעיקר בהיענות של הילד או הילדה לטיפול, כלומר שעות לבישת המחוך ביממה (המומלץ הוא 18 שעות ויותר).
"בילדים שלרוע המזל למרות הטיפול במחוך העקמת הוסיפה להידרדר או שגילוי המחלה נעשה בשלב מתקדם יותר והעקמת כבר הגיעה למימדים של 50-45 מעלות ויותר, הטיפול המומלץ הינו ניתוחי, שכן עקמת בסדרי גודל כאלה תמשיך להידרדר גם בהמשך החיים, בלי קשר לעובדה שהנער או הנערה כבר הגיעו לבחרותם.
"כיוון שיש מספר טכניקות ניתוחיות או דרכי טיפול ניתוחיים, הטיפול הניתוחי המיטבי ייבחר בהתאם לגילו של הילד, מיקום העקמת, פוטנציאל להמשך צמיחה, נסיונו של הרופא המנתח ורצון המשפחה".
האם עקמת יכולה לחלוף?
"עקמת לא נעלמת. אם מתמזל המזל, היא לא תחמיר אבל היא תמיד תהיה שם, ולכן חשוב להיות במעקב רפואי בתקופת הצמיחה".