" COPD- המחלה הקשה שנגרמת למעשנים"

"באופן טבעי, אנחנו משתמשים רק בחמישית מהקיבולת הריאתית שלנו", אומר ד"ר יהודה שוורץ, מומחה למחלות ריאות. "אדם בריא מאבד לאורך השנים מנפח תפקודי הריאה עד שסביב גיל 70 נותר פי 1.5 נפח יותר מכפי הנצרך לפעילות ריאתית תקינה". אולם, כאשר אדם מעשן, ההידרדרות מואצת, וכשמופיעה הפרעה חסימתית מתחיל תהליך פרוגרסיבי ובלתי הפיך בתקפודי הריאות.

"אדם שמעשן חפיסת סיגריות ליום לאורך 20 שנה יכול לא להרגיש כלום, אולי רק שיעול מטריד. אבל ברגע מסוים ההידרדרות יכולה להגיע למימדים שבהם ירגיש מגבלה נשימתית במאמץ, ובהמשך במאמצים קלים, עד הרגע שירגיש קשיי נשימה גם במנוחה".

מהי מחלת COPD?

"זוהי מחלה חסימתית דלקתית פרוגרסיבית כרונית, שמתבטאת בשיעול ליחתי, בקוצר נשימה ובמאמצים נשימתיים קלים עד בינוניים בזמן מנוחה. התהליך הוא כפול – דלקת של הסימפונות, כאשר בגלל עישון הטבק שמיוצר מחומרים כימיים רבים, ביניהם בנזין ורעלנים נוספים, הדבר גורם להרס של רקמת הריאה. כך נוצרים גם אובדן רקמה בחללים, הנקרא אמפיזמה או נפחת, וכן דלקת כרונית של הסימפונות הנקראת כרוניק ברונכיטיס - אלו המחלות המרכזיות ב-COPD".

ממה נגרמת COPD?

COPD" נגרמת בעיקר מעישון. בשל שאיפת החומרים הכימיים בטבק, יש פגיעה בריאות ובכלי הדם של הגוף, פגיעות שמובילות לסיבוכים ולחוסר הפקת דם באזורים מסוימים בגוף. חוסר אספקת דם פירושו חוסר חמצן, שבשלבים מתקדמים יוביל לפגיעה בתפקוד הלב".

עישון, מדגיש ד"ר שוורץ, הוא גם הגורם העיקרי להיווצרות סרטן ריאה, סרטן בוושט וסרטן בשלפוחית השתן. מעבר לכך עישון פוגע  באסתטיקה וגורם להזדקנות עור מוקדמת ולקמטים בפנים.

מחלת COPD נגרמת גם מסיבות אחרות, החשובה ביניהן היא ברונכיאקטזיס - היווצרות של הרחבת סימפונות המייצרות ליחה תמידית וזיהומים של הסימפונות. "כאשר המחלה מתקדמת היא גורמת לקוצר נשימה ולשיעול ליחתי עם החרפות עקב הזיהום הויראלי או בעיקר החיידקי", מסביר ד"ר שוורץ. "גורמים אחרים למחלה הם שינויים של מזג האוויר, עלייה בריכוז גופרית דו חמצנית (2SO) באוויר ומזהמים אחרים".

מה הם התסמינים?

"קשיים נשימתיים במאמץ מוגבר, בתהליך מתקדם של המחלה במאמץ קל ובמנוחה. שיעול, הגברת הליחה, קוצר נשימה וזיהומים שדורשים טיפול אנטיביוטי".

כיצד מטפלים במחלה?

"חשוב לציין כי התהליך הוא בלתי הפיך ואין לנו תרופות יעילות כדי לגרום להפיכות של ההפרעה החסימתית, אלא רק באופן חלקי. הטיפול המרכזי בחולה עם שיעול כרוני ליחתי או קשיים בנשימה, שמאובחן בבדיקת תפקודי ריאה, הוא באמצעות משאפים עם מרחיבי סימפונות ארוכי טווח המשולבים עם סטרואידים.

"טיפול נוסף למחלה הוא טיפול בליחה כדי לגרום לה להיות יותר דלילה ופחות סמיכה על מנת שיתאפשר לשחרר אותה יותר בקלות. טיפול זה יכלול תכשירים מוקוליטיים, אינהלציות של מי מלח 3%.

"כאשר החולה סובל מהפרעה חסימתית בינונית קשה ומעלה הוא יזדקק גם לשיקום ריאות או פעילות גופנית מבוקרת כדי לשפר את סיבולת לב–ריאה. ההימנעות של החולה לבצע מאמצים גורמת להיחלשות השרירים והגברת קוצר נשימה, משום שבאופן כזה הוא לא מספיק בכושר על מנת לנשום כשורה במאמצים יומיומיים.

"המוצא האחרון הוא השתלת ריאות. זהו טיפול שאנו מותירים למצבים היותר קשים בשל הבעייתיות הסבוכה שיש סביב השתלה, כמו טיפולים מנטרלי דחייה אשר חושפים את החולה לסכנה של זיהומים".

מדוע חשוב לבצע אבחנה מוקדמת?

"מעבר לטיפול במשאפים, הוכח במחקרים רבים שרק שיפור בסיבולת לב-ריאה על ידי שיקום ריאות משפר משמעותית את היכולת של החולה להתמודד עם מגבלות המחלה, לכן חשוב לעשות אבחנה מוקדמת ככל האפשר", אומר ד"ר שוורץ.

הדבר נעשה בעיקר באמצעות ביצוע בדיקת תפקודי ריאות פשוטה הנקראת סטירומטריה ונעשית אצל כל רופא ריאות, וכן חשוב לחנך מחדש את החולה בכל מה שנוגע להפסקת עישון.

"ישנן תכניות להפסקת עישון בכל הקופות, במשולב עם סדנאות ומתן תרופה שמונעת את הדחף של החולה לעשן. אבל הצעד הראשוני והחשוב הוא החלטה רצינית של החולה להפסיק לעשן, אחרת הוא יחזור לעשן בקלות".

מתי רצוי לפנות לטיפול?

"חולה שמעשן חפיסה ביום לתקופה ממושכת רצוי שיפנה לבדיקה של תפקודי ריאות אחת לשנה או לשנתיים. כ-20% מהאוכלוסיה לערך מעשנים. עיתוי המחלה תלוי במטען הגנטי של החולה. אם אדם בעל פחות הגנה יפתח את המחלה בשנות הארבעים לחייו, אדם בעל הגנה גבוהה יותר יפתח את המחלה בגיל 60.

"חשוב להבין כי חולה אסטמה שמעשן פוגע בריאות פי שלושה מאשר אדם שאין לו אסטמה, וזה הופך את ההפרעה החסימתית בעלת הפיכות חלקית בלבד. אין לברוח מזה", מדגיש ומסכם ד"ר שוורץ: "הצעד הקריטי הוא להפסיק את העישון לאלתר ולגשת לבדיקה מוקדם ככל האפשר".