מחלות מעי דלקתיות - חידושים באבחון, טיפול ומחקר

מחלות מעי דלקתיות - קרוהן וקוליטיס כיבית - הן מחלות כרוניות של מערכת העיכול המתאפיינות בהפעלה לא תקינה של מערכת החיסון. הן מופיעות ב-0.5%-1% מהאוכלוסיה ושכיחותן בישראל היא מהגבוהות בעולם, עם כמעט 50 אלף חולים. למעשה, השכיחות הולכת ועולה בשנים האחרונות בכל מדינות העולם ובעיקר במדינות המתפתחות.

הסיבה לעלייה המטרידה בשכיחות קרוהן וקוליטיס כיבית אינה ברורה. מחקרים דמוגרפיים ואפידמיולוגיים מראים קשר לתזונה. גורמים נוספים אשר מעלים את השכיחות למחלות אלו הם גנטיקה (קשר משפחתי), תרופות מסוימות ולחץ נפשי.

מה הם תסמיני מחלות מעי דלקתיות?

קוליטיס כיבית מתאפיינת בדלקת במעי הגס ואילו מחלת קרוהן יכולה להופיע במעי הגס או הדק, כמו גם במערכת העיכול העליונה. כפועל יוצא, המטופלים עלולים לסבול מכאבי בטן, שלשולים, דימומים ואי סדירות ביציאות. ייתכנו גם הסתמנויות מחוץ למערכת העיכול, דוגמת כאבי פרקים ודלקות פרקים ופריחות מסוימות בעור.

חשוב להדגיש, שישנו טווח רחב מבחינת התסמינים השונים של מחלות מעי דלקתיות וחומרתם. ישנם מטופלים רבים עם היקף מחלה מוגבל שיחושו תסמינים קלים יחסית ואילו אצל מטופלים אחרים יהיו תסמינים רבים יותר, שידרשו טיפול נרחב. על כן, האתגר העיקרי הוא לאבחן נכון את מצבו של המטופל ולהתאים את הטיפול בהתאם למצבו ובהתאם להשקפתו ואורח חייו.

המחלות הללו מופיעות בגילאים צעירים (שיא ההופעה בגיל 15-30) ומשפיעות על מטופלים לאורך החיים בהיבטים רבים הכוללים כאב כרוני, קושי בתפקוד יומיומי, אתגרים פסיכולוגיים, סוציאליים, בעיות פריון ועוד.

אילו טיפולים קיימים למחלות מעי דלקתיות?

תחום הטיפול במחלות מעי דלקתיות עבר מהפכה של ממש בשנים האחרונות. כיום עומדים לרשותנו כלים טיפוליים רבים, ביניהם טיפולים המתאימים למצבי החמרה במחלה וטיפולים הניתנים למניעת התפרצות והתקפים.

לצד התרופות הוותיקות יותר פותחו בשנים האחרונות מגוון טיפולים ביולוגיים. אם בעבר הטיפולים התבססו על סטרואידים ועל ניתוחים לפי הצורך, בשנים האחרונות עומדות לרשותנו יותר ויותר תרופות ביולוגיות הפועלות במנגנונים שונים, כאשר כל אחת מהן פועלת כנגד מולקולה מסוימת שיש לה חלק בפעילות מערכת החיסון.

כיוון שרב הנסתר על הגלוי מבחינת המנגנונים שמביאים להתפתחות מחלות מעי דלקתיות וכיוון שהטיפולים אמנם יעילים אך לא לכל המטופלים, חוקרים רבים ברחבי העולם משקיעים מאמץ רב בלמידת ההיבטים השונים הקשורים לאבחון, מעקב וטיפול במחלות מעי דלקתיות. נתמקד כאן בשני היבטים.

מאמצים לאבחון מוקדם של מחלות מעי דלקתיות

מחקר נרחב שפורסם לאחרונה בארה"ב (Gastroenterology 2020) השווה דגימות נסיוב דם של כ-400 מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות (מחציתם אובחנו עם קרוהן ומחציתם עם קוליטיס כיבית) אל מול 200 מטופלי ביקורת בריאים. בין הקבוצות השוו מעל 1,000 חלבונים כמו גם נוגדנים נגד חיידקים מסוימים. סה"כ זוהה פאנל של 46 חלבונים שיכול לאבחן בסבירות גבוהה התפתחות של מחלת קרוהן בתוך חמש שנים. לא זוהה פאנל מסוים שיסייע לאבחנה של קוליטיס כיבית בהמשך.

מחקר נוסף בארה"ב התבסס על דמים קפואים של חיילים אמריקאים שנלקחו לפני שנים. נמצא כי בבדיקת דם בודדת ניתן לבדוק 51 חלבונים ספציפיים וכך לזהות חיילים שבהמשך פיתחו מחלת קרוהן או קוליטיס שנים לאחר אותה בדיקת דם.

מחקר חדש בהובלת פרופ' בן חורין, מנהל מכון הגסטרו במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, בחן את הנושא מזווית אחרת: נעשה שימוש באלגוריתם המבוסס על בינה מלאכותית לצורך גילוי מוקדם של מחלות מעי דלקתיות. האלגוריתם נבחן על נתונים של יותר מ-1,200 מטופלים. האלגוריתם אבחן כ-30% מהמטופלים ארבע שנים לפני האבחנה הרשמית. המשמעות היא שבאמצעות אלגוריתם כזה ניתן לקצר את הזמן לאבחון ולטיפול מתאים במחלות אלו.

בהמשך לכך, מחקר שפורסם לאחרונה בהובלת פרופ' קופילוב ממכון הגסטרו ב"שיבא" הדגים כי טכנולוגיה מתקדמת של בינה מלאכותית יכולה לקרוא קפסולות אנדוסקופיות ולסייע באבחנה של היצרויות במעי וכיבים. משמעות הדבר היא שניתן יהיה בעתיד למחשב קריאת קפסולות אנדוסקופיות והדבר יתרום למהירות וליעילות הפיענוח שלהן.

התקדמות באבחון וטיפול מותאם אישית 

בשנים האחרונות, מחקרים הדגימו כי שינויים באוכלוסיית חיידקי המעי קשורים בהופעת ובהתקדמות מחלות מעי דלקתיות. ייתכן, כי שינויים בחיידקי המעי משפיעים על הסיכוי להתפתחות מחלות מעי דלקתיות ועל המהלך הרפואי שלהן. בכלל זה נמצא כי שינויים במגוון זני החיידקים הקיימים, החלקים היחסיים של כל זן והתפקוד של אותם חיידקים משפיעים על המאזן האימונולוגי במעי ויכולים להביא להפעלה ביתר של מערכת החיסון.

מחקרים שהשוו אוכלוסיות שונות של חיידקי מעי במטופלי מחלות מעי דלקתיות אל מול מטופלי ביקורת הדגימו כי הזנים הקיימים בראשונים היו פחות מגוונים, פחות יציבים ואף הודגמה השתלטות יתר יחסית של זנים מסוימים.

עם זאת ולמרות המחקר הנרחב בנושא, אין עדיין משמעויות טיפוליות למידע הקיים. בימים אלה בוחנים מספר כיוונים טיפוליים, העיקרים שבהם הם פרוביוטיקה והשתלת צואה. המטרה היא לחזק אוכלוסיות חיידקים שמיטיבים עם דופן המעי כדי להשיב את האיזון המקומי. מחקרים בודדים העוסקים במתן פרוביוטיקה הראו יעילות מסוימת אך מוגבלת. השתלות צואה, לעומת זאת, הראו יותר יעילות במטופלים עם קוליטיס כיבית, אך ייתכן שיש צורך במנות חוזרות ובטיפולים אנטיביוטיים כדי לאזן את אוכלוסיות החיידקים במעי. בנוסף, ההשפעות לטווח ארוך אין ידועות וכך גם דרך המתן האופטימלית.

כיצד מתאימים את הטיפול?

אמנם מטופלים רבים עם דלקת בינונית עד קשה משיגים רגיעה קלינית ואף אנדוסקופית של המחלה בעזרת תרופות ביולוגיות, אך רבים מהמטופלים לא מגיבים לטיפול תרופתי זה או מאבדים תגובה.

כדי להחליט איזו תרופה לתת למטופל מסוים אנחנו מעריכים את חומרת ומיקום המחלה וכן דנים עם המטופל לגבי העדפות אישיות - האם הוא מעדיף לקבל תרופה תוך ורידית באשפוז יום או תת עורית בבית למשל?

עם זאת, אין לנו דרך לדעת איזו תרופה תתאים לכל מטופל. על כן, יש חשיבות רבה לפיתוח כלים שיסייעו לנו להשיג טיפול מותאם אישית, כמו שמתרחש היום בטיפול אימוני לממאירויות למשל.

במרכז הרפואי שיבא ערכנו מחקר בשיתוף עם מכון ויצמן (Gut 2022) שהדגים כי על פי חתימת הרנ"א בנוזל ששואבים בזמן הקולונוסקופיה (שטיפת מעי), ניתן להסיק מידע על אודות מצב הדלקת במעי ואף לגבי תהליכים אימונולוגיים ברקמה עצמה. אנחנו עובדים על פיתוח השיטה כדי לאפשר בעתיד אבחון אישי של מצב הדלקת ברמה התאית אצל המטופל הספציפי.

כעת אנחנו מתחילים מחקרים פרוספקטיביים כדי ללמוד האם חתימת הרנ"א בשטיפתה מעי של המטופל הספציפי תוכל לנבא את הטיפול שיגיב לו בסבירות הגבוהה ביותר.

בתמונה: חתימת רנ"א בשטיפות צואה של מטופלי מחלות מעי דלקתיות יכולה להעיד על ריפוי של רירית המעי

לסיכום, לאור אופיין המגוון של מחלות מעי דלקתיות והאתגרים הרבים העומדים בפנינו בטיפול במחלות אלו, אנחנו מאמינים ב"שיבא" ובמרכזים אחרים בטיפול רב תחומי.

בשנים האחרונות אנחנו עובדים באופן צמוד עם כירורגים, דיאטנים, פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים ומטפלים ברפואה משלימה ואחרים כדי לספק טיפול אינטגרטיבי למטופלים שלנו. לצד הטיפול הרפואי, אנחנו ממשיכים במחקר במטרה להשיג טיפול מותאם אישית לכל מטופל. במקביל, העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית בישראל  פועלת לשיפור איכות חיי המתמודדים.

הכותבת (בצילום מימין), ד"ר בלה אונגר, גסטרואטנרולוגית בכירה ביחידה למחלות מעי דלקתיות, המכון הגסטרואנטרולוגי, המרכז הרפואי שיבא; יועצת במכון ויצמן למדע