היום שאחרי: כיצד הקורונה עדיין משפיעה על ילדים ובני נוער?

גלי התחלואה הקשים, הסגרים וההגבלות כבר מאחורינו, אבל תופעות הלוואי של מגיפת הקורונה בתחום בריאות הנפש עדיין כאן, במיוחד אצל ילדים ובני נוער שגדלו בצל המגיפה. מי שנאלצו להישאר בבית בעקבות הסגרים, ללמוד בזום, להימנע ממפגשים חברתיים, להתמודד עם לחץ, חוסר ודאות ויציאה מהשגרה, נאלצים להתמודד עם החזרה אליה כשהם חווים קשיים בכל תחומי החיים: מבעיות התפתחות, בעיות שינה, חרדות חברתיות ועד הפרעות אכילה ודכאונות.

קשיים התפתחותיים בתינוקות וילדים שנולדו לאחר התפרצות הקורונה

מחקרים שונים הצביעו על כך שלחיים בצל המגיפה יש השלכות מיידיות על התפתחות הילד. בהשוואה לתינוקות ופעוטות שנולדו לפני הופעת הנגיף, אלה שנולדו בזמן המגיפה מציגים ממצאים מטרידים לפיהם היכולות הקוגניטיביות שלהם ירודות. המחקרים מצביעים על קשר הדוק בין מצב נפשי רעוע של ההורים, כולל לחץ, חרדה ובעיות כלכליות, לבין רגרסיה התפתחותית בילדים. בחזרה לשגרה, ילדים שחוו עיכוב בהתפתחות יתמודדו עם פערים חברתיים, פערים בלימודים ועם חוסר יכולת להתמודד עם שגרה.

קיראו עוד בנושא >>>  רגרסיה התפתחותית בעקבות מגיפת הקורונה

תופעת הלוואי של הקורונה: בעיות שינה בילדים ובני נוער

מחקרים וסקרים שנערכו בזמן המגיפה הצביעו על עלייה והחמרה של בעיות שינה בילדים ובמתבגרים. התופעות שהצביעו עליהן הן שעות שינה מאוחרות, שעות התעוררות מאוחרות, הפרעות שינה עקב חרדה, דפוסי שינה משובשים ובעיות התנהגות. בנוסף, מחקר אחד הצביע על הקשר בין זמן מסך ונזק לאיכות השינה אצל ילדים. לתופעות אלו השלכה מיידית על ההסתגלות של ילדים ובני נוער לחיים השגרתיים של אחרי המגיפה, כולל קושי בהתמודדות עם לוח הזמנים העמוס שכולל לימודים, חוגים ומפגשים חברתיים.

קיראו עוד בנושא >>> בעיות שינה בילדים וממצאי המחקר המלאים

קשיים בלימודים – כשאת המסך מחליפה כיתה

לאחר שבועות של סגרים שבמהלכם נדרשו הילדים להישאר בבית וללמוד שעות מול הזום, קשה היה להם לחזור לספסל הלימודים בבית הספר. מחקרים מצביעים על פערים לימודיים, על קשיים רגשיים ועל ירידה בהישגיים הלימודיים. לבעיות רגשיות כמו דיכאון וחרדות כמו גם לקשיים חברתיים היתה השפעה ניכרת על יכולתם של ילדים ובני נוער לחזור לשגרה, להתרכז בלימודים ולהשלים פערים לימודיים. מיומנויות למידה שאבדו בזמן המגיפה צריכות להשתקם עתה ולצידן יש לטפל בבעיות רגשיות שנגרמו עקב המגיפה.

קיראו עוד בנושא >>> קשיים לימודיים בחזרה לשגרה לאחר מגיפת הקורונה >>>

הפרעות אכילה אצל ילדים בעקבות הקורונה

גורם מספר אחת לבעיות נפשיות בזמן המגיפה הוא ההסתגרות בבית. הסתגרות בבית ללא עיסוקים, ללא מפגשים חברתיים ולעומת זאת שעות ארוכות מול מסכים וגלישה באינטרנט, הובילו להתפתחות הפרעות אכילה. ואכן ילדים ובני נוער רבים שלא מצאו לעצמם עיסוק משמעותי בזמן הסגרים "נפלו" להתעסקות יתרה באוכל ופיתחו הפרעות אכילה חמורות.

בנוסף, לחזרה לשגרה יש השפעה על דימוי עצמי וזו עלולה בפני עצמה לעורר הפרעות. כיום, ילדים ובני נוער שמבלים את רוב זמנם ברשתות החברתיות עסוקים בניראות ובדימוי העצמי שלהם יותר מאי פעם, ולכן אין זה פלא שעם החזרה לאינטראקציה חברתית קבועה ומפגשים עם בני גילם, התעצם העיסוק בניראות ובמשקל הגוף.

קיראו עוד בנושא >>> הפרעות אכילה בבני נוער ואיך ניתן לזהות ולטפל?

חרדות חברתיות לאחר התבודדות, סגרים ובידודים

ההשלכה של חוסר ודאות, הסתגרות בבית, חוסר יכולת לקיים קשרים חברתיים פנים מול פנים, לימודים בזום, עצירת פעילויות חברתיות, בידודים ולחץ כלכלי - כל אלה יצרו סיר לחץ וגרמו לקשיים חברתיים אצל ילדים ובני נוער. מי שחוו את חוסר הוודאות של תקופת הסגרים, תוך כדי שעות ארוכות במרחב הדיגיטלי מול הזום, הטלוויזיה ומשחקי המחשב, מתקשים עתה ליצור קשרים חברתיים פנים מול פנים עם החזרה לספסל הלימודים ורבים מהם סובלים מחרדה חברתית ברמה כזו או אחרת.

קיראו עוד בנושא >>>  תסמיני חרדות חברתיות בגילאים השונים וכיצד להתמודד

חרדות ומצוקה כתופעת לוואי של המגיפה

ילדים שנחשפו לשברירי מידע מהטלוויזיה, לחרדות ולחץ אצל ההורים ולתופעות הממשיות של המגיפה כמו סגרים, בידודים, מוות של קרוב, למידה מרחוק וכו׳, עלולים לפתח חרדה למול התופעות הללו. אמנם ימי הבידודים והסגרים מאחורינו, אבל התחלואה הנפשית, ובמיוחד בתחום החרדה, עודנה קיימת בקרב ילדים ובני נוער שנאלצים לחזור לשגרה שנשכחה. ילדים שהתרגלו לשעות ארוכות במרחב הדיגיטלי, לשעות שינה הפוכות, להסתגרות ולהתבודדות, נאלצים עתה להתמודד עם החרדה הכרוכה בחזרה לספסל הלימודים ולאינטראקציות חברתיות.

בנוסף, ילדים ובני נוער שנחשפו למימדי המגפה, לנתוני תחלואה וללחץ של ההורים, ייתכן שיראו סימני חרדה, לחץ ועצבנות בכל מה שקשור במגיפה, גם בימים שנדמה שהיא מאחורינו. ניתן לזהות חרדה ומצוקה באמצעות שינויים התנהגותיים, כמו למשל רתיעה והימנעות מפעילויות שגרתיות.

קיראו עוד בנושא >>>  תסמיני חרדה אצל ילדים בעקבות מגיפת הקורונה

קיראו עוד בנושא >>> איך נראה התקף חרדה?

דיכאון ואובדנות בילדים ובני נוער בצל מגיפת הקורונה

המגיפה בשנתיים האחרונות הובילה יותר מכל לשיבוש מאסיבי של השגרה, לחוסר יציבות, לחוסר ודאות, ללחץ, להתמודדות עם אובדן ומוות ולהסתגרות והתבודדות בלתי ברירה. ילדים ובני נוער שהתמודדו עם כל אלה עלולים ליפול לדפוסי מחשבה מזיקים בזמן המגיפה ואחריה. החזרה לשגרה לאחר החיים בצל איום המגיפה עלולה להוות טריגר למי שממילא סובלים מדיכאון ונטייה לאובדנות, אם בעקבות אובדן התא המשפחתי החם והבטוח, או דווקא בעקבות העמקת חרדות, הסתגרות והימנעות מסיטואציות יומיומיות וחברתיות.

ואכן, ממחקר חדש שנערך בשיתוף האיגוד לפסיכולוגיה של הילד על פי נתונים שנאספו במרכז לבריאות הנפש אברבנאל בשנים 2021-2019, חלה עלייה של פי 3.8 בסיכון לניסיון אובדני ועלייה של 30% בפניות למתן טיפול נפשי בבית החולים בקרב ילדים ונוער עד גיל 18. מניתוח אופי הפניות עלה כי בהשוואת שנת 2019 ל-2021 נרשמה עלייה של 260% בפניות על רקע מחשבות אובדניות, של 410% בנסיונות אובדניים, של 230% בהפרעות חרדה ודיכאון ועלייה של 460% בהפרעות התנהגות.

קיראו עוד בנושא >>> ההשלכות הנפשיות של הקורונה על החזרה לשגרה

המרחק בין מצב רוח רע, חרדה וקשיים חברתיים לבין אובדנות הוא די רחוק. בדרך כלל אובדנות היא מאפיין של דיכאון קליני, כפתרון לסבל נפשי, ולכן יש לשים לב לשינויים בהתנהגות של הילד ובעיקר להיזהר משיפוטיות וביקורת, ולגשת לנושא ברגישות ולאחר התייעצות עם גורם מוסמך.

קיראו עוד בנושא >>> כיצד מזהים מצוקה אובדנית וכיצד מנהלים נכון סיטואציה מול בן נוער אובדני?

משבר התורים בתחום הטיפול הנפשי עקב מגיפת הקורונה

עם התפרצות המגיפה, חלה עלייה במקרי המצוקה בתחום בריאות הנפש בכל הגילאים, המגזרים שהתבטאה בבעיות חרדות, בדכאונות, במצוקה, בלחץ ועוד. עקב כך, חל משבר ממשי בתחום שירותי בריאות הנפש שהביקושים אליהם גדלו. התורים ורשימות ההמתנה לטיפולים התארכו, במיוחד במגזר הציבורי. הורים רבים מצאו עצמם חסרי אונים למול מצוקה נפשית של הילד או המתבגר שנותרה ללא מענה טיפולי מקצועי.

קיראו עוד בנושא >>> מתי אסור לחכות עם טיפול לילד עם מצוקה נפשית ומהי העלות של טיפול נפשי במגזרים הציבורי והפרטי?