כל מה שרציתם לדעת על רפואה מרחוק

עיקרי הכתבה:

• רפואה מרחוק או טלמדיסין (טלרפואה) היא שם כולל לשירותים רפואיים שמתבצעים באמצעים טכנולוגיים או תקשורת אלקטרונית.
• באמצעות טלרפואה מתאפשרים מרחוק מעקב אחרי מידע, קביעת תורים, אבחון ובדיקה, מעקב וניטור ואף מפגשים עם מטפלים.
• לרפואה מרחוק יתרונות רבים, בעיקר בזכות היותה נגישה ויעילה, אך הסכנה המרכזית שלה היא הפרת הפרטיות של המטופלים שנרשמים לשירותי בריאות מרחוק.
  ________________________________________________

מהי רפואה מרחוק?

רפואה מרחוק או טלרפואה הוא מפגש לצורך מתן שירות בריאות המתבצע באמצעים טכנולוגיים או תקשורת אלקטרונית בין המטפל והמטופל, כאשר אין הכרח לחפיפת מקום וזמן. בדומה לשירותים דומים שניתנו עד השנים האחרונות באופן פיזי ומקרוב, כמו שירותי בנקאות, גם שירותי הרפואה נעשים יותר ויותר אפשריים מרחוק ובאופן מקוון. תהליכי הטלרפואה, שקרו בצורה איטית ומדודה בעשור האחרון, קיבלו האצה משמעותית לאחר פרוץ מגיפת הקורונה.

לצד היתרונות הרבים שיש לרפואה מרחוק, שמקלה על הנגישות של טיפולים, מעקבים ובדיקות רפואיות ומקדמת פיתוחים טכנולוגיים רפואיים, היא גם מעלה מספר אתגרים וסכנות, במיוחד בכל הנוגע לפרטיות המטופל.

יתרונות רפואה מרחוק

טיפול יעיל, איכותי וסטרילי - ניתן לטפל במטופלים רבים ביעילות, מבלי לפגוע באיכות הטיפול. למשל, טיפול ומעקב שוטפים ויעילים במחלות כרוניות. בזמן משבר הקורונה, מי שסובלים ממחלות כרוניות ושמרו על ריחוק חברתי, זכו לטיפול רציף ומתמשך אך סטרילי, בזכות שירותי הרפואה מרחוק.

נגישות וזמינות - הרפואה הופכת נגישה למטופלים שאינם נדרשים להגיע פיזית לבית החולים או למרפאה, מה שמאפשר לספק שירותים רפואיים באזורים מרחוקים ומבודדים. המערכת נעשית זמינה יותר, מאחר שהטיפול מתבצע בטווח רחב של שעות.

אפשרות בחירה – למטופל יש אפשרות לבחור את המטפלים שלו מתוך היצע גדול של אופציות.

צמצום השקעת משאבים – בתי החולים לא נדרשים להשקיע במיטות אשפוז ומרפאות כאשר הביקוש לטיפול מרחוק רק עולה ועולה.

מכשירים רפואיים מקוונים מאפשרים צפייה, מדידה, עיבוד והצגה של נתונים פיזיולוגיים של המטופל. צילום: שאטרסטוק

סוגי השירותים ברפואה מרחוק

מידע רפואי מרחוק – אפליקציות ואתרי אינטרנט ייעודיים להצגת מידע רפואי על המטופל, כמו נתונים ומסמכים מעברו הרפואי, מרשמים ותוצאות בדיקות, קביעת תורים והזמנת תרופות. בישראל, קופות החולים השונות מחזיקות אתרים ואפליקציות שמאפשרים למבוטחיהן לצפות בתוצאות בדיקות ולקבוע תורים מרחוק.

מפגש מקוון בזמן אמת עם המטפל – מפגש אונליין בזמן אמת בין המטופל לרופא או למטפל, באמצעות שיחת וידיאו או שיחת טלפון. לרוב יהיה זה באמצעות אפליקציה ייעודית של קופת החולים.

בדיקה במכשיר רפואי מקוון – מכשירים רפואיים מקוונים מאפשרים צפייה, מדידה, עיבוד והצגה של נתונים פיזיולוגיים של המטופל, כולל בדיקת קצב לב, טמפרטורת גוף, קצב נשימה ומצב הריאות, מצב הגרון, האוזניים והעור. המידע מועבר באופן מקוון לרופא המטפל, שנעזר בו לצורך האבחון. הבדיקה יכולה להיעשות בזמן מפגש מקוון עם המטפל או באופן עצמאי לאבחון במועד מאוחר יותר. מכשירים רפואיים מקוונים יכולים להיות גם ערכות ביתיות לבדיקת שתן או מערכות אולטרסאונד ביתיות שמאפשרות לעקוב אחרי התפתחות הריון.

מעקב וניטור רפואי – מכשירים לבישים או מושתלים בתוך גופו של המטופל, כמו קוצב לב או מוניטורים של רמות גלוקוז בדם, מאפשרים מעקב רציף על ידי שליחת מידע באופן תדיר לגורם המטפל. לעתים המטופל יכול לעקוב אחרי מצבו באפליקציה ייעודית לטלפון, שם המידע נאסף ונשלח למטפל. ישנם מכשירים רפואיים שפועלים גם על בסיס איסוף מידע וטיפול בהתאם, כמו מכשיר המזריק אינסולין לגוף המטופל באופן אוטומטי כאשר זה מזהה צורך רפואי לכך, על סמך המידע שהוא אוסף או על ידי מכשיר אחר.

אבחון מבוסס בינה מלאכותית – בינה מלאכותית עם אלגוריתם ״לומד״ המנתחת מידע רפואי ממקורות שונים, מסוגלת להציע אבחנה רפואית וטיפול אפשריים. תוכנות כאלו משתמשות בנתונים על כמות גדולה של מטופלים, כמו גם בנתונים על המטופל הספציפי עצמו, למשל התסמינים שהוא חווה, ועל בסיס אלה המערכת מציעה אבחון והערכות שונות בנוגע למצבו הרפואי והמשך הטיפול.

טלרפואה בישראל

כמעט בכל מדינות ה-OECD נעשה שימוש בטלרפואה, לרוב במימון ציבורי, אך לא בכל המדינות קיימת חקיקה או מדיניות לשימוש בשירות. למעשה, במרביתן אין מדיניות אסטרטגית לשימוש ברפואה מרחוק, חוץ ממספר הגבלות בחלק מהמדינות.

בישראל, משרד הבריאות מסדיר את שירותי הרפואה מרחוק באמצעות חוזרים, כאשר ב-2019 פרסם חוזר מנכ״ל המפרט אמות מידע להפעלת שירותי רפואה מרחוק. בזמן הקורונה, הפיץ המשרד נהלים לטיפול מרחוק לקופות החולים ובתי החולים, עם הקביעה כי יש להעדיף את שירותי הרפואה מרחוק ולהחליף מפגש פיזי בוירטואלי, עקב סכנת ההדבקה בנגיף.

אפליקציה למעקב הריון בסמארטפון. צילום: שאטרסטוק

מחקר שנערך בקרב רופאי ילדים בישראל וניתח נתונים של חברי קופת החולים מכבי בזמן הקורונה הראה כי צריכת שירותי הרפואה מרחוק עלתה וכי גם בתקופה שלאחר הסגר, כאשר תורים פיזיים התאפשרו, היקף השימוש בתורים טלפוניים הגיע לכ-3,000 תורים טלפוניים ביום.

משרד הבריאות מוביל תכנית בינלאומית לבריאות דיגיטלית שפועלת לקידום שירותי הבריאות לציבור הרחב, בשיתוף עם מיזם ישראל דיגיטלית. התכנית פועלת לקדם את מערכת הבריאות ולהפוך אותה לחדשנית ומתקדמת, על ידי מינוף טכנולוגיות קיימות. אחת מהיוזמות בתחום היא מערכת אופק לשיתוף מידע רפואי שהוטמעה בקופת החולים כללית החל מ-2005 ואליה הצטרפו בתי חולים וגופים נוספים. המערכת מאפשרת לצפות בנתונים של מטופלים שנמצאים במערכות המידע של הקופה.

בתחום ההייטק והיזמות הטכנולוגית פועלות, נכון ל-2021, למעלה מ-1,500 חברות סטארטאפ בתחומי הבריאות, כאשר מתוך אלו כ-100 חברות מובילות פועלות בתחום הרפואה הדיגיטלית והרפואה מרחוק.

האם רפואה מרחוק היא סכנה לפרטיות המטופלים?

מסמך של משרד המשפטים והרשות להגנת הפרטיות הצביע על הסכנות המרכזיות לפרטיות ברפואה מרחוק. במסמך מצוין כי מידע רפואי הוא מידע רגיש, וזליגתו או חשיפתו עלולות להשפיע על חייו של אדם. שירותי רפואה מרחוק בהכרח מצריכים איסוף, תיעוד, שמירה ועיבוד של מידע רפואי על מטופלים. המידע הזה נשמר על ידי הגורם המספק את השירות, כמו קופות החולים, אך גם על ידי החברות שמספקות ומפעילות פלטפורמות ייעודיות, טכנולוגיות ומכשירים רפואיים מקוונים. המידע נשמר במאגרי מידע, שרתים ואף בשירותי ענן שונים.

שירותי רפואה מרחוק שמסופקים באופן לא מאובטח עלולים להביא לחשיפת מידע רפואי רגיש כתוצאה מכשלי אבטחת מידע. פריצה לרשת האינטרנט הביתית של מטופל, למכשירים החכמים, למכשירים הרפואיים, לאפליקציות ייעודיות ולשירותי הענן – כל אלה עלולים להביא לזליגה של  מידע רגיש.

כמו כן, למטופלים אין מודעות לאופן איסוף המידע, להיקפו ולמטרות השימוש בו. כאשר המטופל נרשם לשירות, מוריד אפליקציה ייעודית או רוכש מכשיר רפואי, הוא מסכים לקבלת השירות ובו זמנית גם לאיסוף המידע, ולכן קיים החשש שהמטופלים אינם מודעים לכך שמידע רגיש אודותיהם נאסף לא בהכרח רק על ידי שירותי הבריאות אלא גם על ידי מי שמספקים שירותי אחסון חיצוניים לאחרונים.

במפגשים וירטואליים בין המטפל למטופל עלולים להיחשף פרטים אינטימיים אודות המטופל שלא היו מתגלים במסגרת מפגש פיזי. פרטים רגישים כמו נטייה מינית, אדיקות דתית, עמדה פוליטית, מצב כלכלי, שלא אמורים להיות מתועדים, נשמרים ומאוחסנים.

לסיכום, אין עוררין על כך כי לרפואה מרחוק יתרונות המובילים למתן שירותי בריאות מתקדמים וזמינים, אך נושא פרטיות המטופלים הוא הנקודה הרגישה שלה ועל כך יש לתת את הדעת.