שינה של 9-7 שעות מפחיתה את הסיכויים להתקף לב

עיקרי הכתבה:

• הקשר בין שעות שינה למחלות לב - במחקר חדש נמצא כי פרמטר חשוב במניעת התקף לב בקרב מבוגרים הוא שנת לילה רצופה של שבע עד תשע שעות. בעקבות המחקר, איגוד הלב הוסיף לאחרונה את משך השינה כגורם חיוני וחשוב לבריאות הלב וכלי הדם.
• מהלך המחקר – החוקרים ניתחו דפוסי שינה בקרב 12,268 מבוגרים בשוודיה. המשתתפים היו בני 70 בממוצע בתחילת המחקר, ללא היסטוריה של אירועים קרדיווסקולריים גדולים.
• תוצאות המחקר - המחקר עקב אחרי המשתתפים במשך 18 שנה. אנשים שדיווחו שישנו בין שבע לתשע שעות בכל לילה היו בסבירות נמוכה יותר לפתח מחלות לב וכלי דם.
  _______________________________________________________

אין ספק שהשינה חשובה מאוד לתפקוד הכללי שלנו ובמיוחד לתפקוד המוחי. יחד עם זאת, יש לה גם השפעות ישירות על תפקוד הלב וכלי הדם שלנו. במחקר חדש של ארגון הלב האמריקאי נמצא כי פרמטר חשוב במניעת התקף לב בקרב מבוגרים הוא שנת לילה רצופה של שבע עד תשע שעות. בעקבות המחקר, איגוד הלב הוסיף לאחרונה את משך השינה כגורם חיוני לבריאות הלב וכלי הדם ברשימת גורמי הבריאות החשובים ללב הנושאת את השם Life's Essential 8.

גם מחקרים קודמים העידו: שינה לקויה מזיקה לבריאות

מחקר קודם הראה כי שינה לקויה עלולה להעמיד אנשים בסיכון גבוה יותר למגוון מחלות כרוניות ומצבים המשפיעים על בריאות הלב והמוח. אלה כוללים מחלות לב וכלי דם, דמנציה, סוכרת, לחץ דם גבוה והשמנת יתר. לפי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן, כמעט 35% מהמבוגרים בארה"ב מדווחים שהם ישנים פחות משבע שעות שינה, בעוד 3.6% ישנים עשר שעות או יותר. עם זאת, מחקרים קודמים על משך השינה מצאו כי גם שינה מרובה עלולה להעלות את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

מחקר מעקב נרחב בשוודיה

במסגרת המחקר של איגוד הלב האמריקאי, החוקרים ניתחו דפוסי שינה בקרב 12,268 מבוגרים בשוודיה. המשתתפים היו בני 70 בממוצע בתחילת המחקר, ללא היסטוריה של אירועים קרדיווסקולריים גדולים.

החוקרים עשו שימוש בשאלון לאיסוף נתונים על הפרמטרים הבאים: משך השינה בלילה, תנומה בשעות היום, ישנוניות בשעות היום, האם הם מחשיבים את עצמם אנשי לילה או אנשי בוקר וכן תסמינים של הפרעות שינה כגון נחירות ונדודי שינה.

תוצאות המחקר: זהירות, שנ"צ!

המחקר עקב אחרי המשתתפים במשך 18 שנים במטרה לבדוק האם הם פיתחו בעיות קרדיווסקולריות חמורות כלשהן, למשל מחלות לב ושבץ מוחי.

אנשים שדיווחו שישנו בין שבע לתשע שעות בכל לילה היו בסבירות נמוכה יותר לפתח מחלות לב וכלי דם. בהשוואה לקבוצה זו, אלה שדיווחו על פחות משבע שעות שינה היו בסיכון גבוה ב-14% לפתח מחלות לב וכלי דם, ואלה שדיווחו על יותר מעשר שעות שינה היו בסיכון גבוה ב-10% לפתח מחלות לב וכלי דם.

אלה שישנו פחות משבע שעות שינה בלילה ונמנמו יותר מ-30 דקות בכל יום היו בסיכון הגבוה ביותר למחלות לב וכלי דם. צילום: שאטרסטוק
 

בהשוואה לאנשים שאמרו שהם מעולם לא נמנמו בצהריים, משתתפים שדיווחו על תנומה של עד 30 דקות היו בסיכון גבוה ב-11% לפתח מחלות לב וכלי דם. הסיכון עלה ב-23% אם התנומות נמשכו יותר מ-30 דקות.

בסך הכל, אלה שדיווחו על דפוסי שינה לקויים או בעיות שינה אחרות - כולל נדודי שינה, נחירות כבדות, שינה מרובה או מועטה מדי, ישנוניות תכופה בשעות היום והחשיבו את עצמם כאנשי לילה - היו בסיכון גבוה ב-22% למחלות לב.

משתתפי המחקר שדיווחו על פחות משבע שעות שינה בלילה ונמנמו יותר מ-30 דקות בכל יום היו בסיכון הגבוה ביותר למחלות לב וכלי דם - גבוה ב-47% מאלה שדיווחו על מספר שעות שינה אופטימלי וללא תנומות.

מסקנות המחקר

החברים בארגון הלב עדיין בוחנים האם תנומות קלות משפיעות על הסיכון הקרדיווסקולרי לאורך החיים. עם זאת, פרופ' מארי-פייר סנט-אונג', מנהלת מרכז השינה למצוינות באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, אמרה כי ההמלצה שלה היא שבמקום לנסות להשלים שעות שינה באמצעות תנומה במהלך היום, אנשים צריכים לנסות לפתח הרגלי שינה בריאים יותר המאפשרים להם לישון מספר שעות אופטימלי בלילה. עוד המליצה לוודא שסביבת השינה אינה חמה מדי, קרה מדי או רועשת מדי, וזאת יחד עם הפחתת החשיפה לאור בהיר לפני השינה (צגים ומסכים) ואכילה לילית והקפדה על שגרת פעילות גופנית.

"גם אם השינה אובדת במהלך הלילה, לא מומלץ לנמנם הרבה במהלך היום", אמרה פרופ' אונג'. "אם אנשים חווים בעיות בשינה הרציפה, עליהם להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות כדי להבין מדוע".