מחשבה אחת קדימה: כשירות משפטית בזיקנה ותעודות רפואיות
בדיוק כפי שעורכים צוואה כשהאדם בעודו בחיים וזו מקבלת תוקף רק לאחר מותו, כך נדרש לתכנן את תקופת הזיקנה על היבטיה השונים. על השלכות הירידה בזיכרון על הסטטוס השיפוטי ועל חשיבות האבחון והערכת הכשירות בגילאים מתקדמים, בכתבה הבאה
במהלך חיינו אנו נדרשים לחשוב לעתים קרובות על עתידנו בכל היבטי החיים. זה מתחיל בתכנון הדברים הקטנים בילדות, ממשיך בתכנון לימודים, מקצוע ועבודה, ומסתיים באופני טיפול אותם יש לבחור בשלבי הזקנה.
קבלת החלטות לתקופת החיים המאוחרת
ד"ר אמירה פז, גרונטולוגית פיננסית, מסבירה לנו שכדי להתכונן בצורה טובה לתקופת החיים המאוחרת, כל אחד מאיתנו צריך להקדיש מחשבה בנוגע לרצונות האישיים השונים בתקופה זו. בדיוק כפי שהדבר נכון עריכת צוואה, שנכתבת ומאורגנת כשהאדם בחיים ומקבלת תוקף רק לאחר מותו, כך נדרש לתכנן את תקופת הזיקנה על היבטיה השונים. למעט צוואה, מציינת ד"ר פז, תחומים מרכזיים שיש לדון ולהעלות על נייר בטרם יהיה מאוחר מדי: ייפוי כוח מתמשך והנחיות מקדימות.
מדוע חשוב לאבחן כשירות משפטית בזיקנה?
כל טיפול רפואי שאדם עובר צריך להיות מלווה בהסכמה שלו לבצע את הטיפול. תקופת הזיקנה טומנת בחובה טיפולים רפואיים רבים, חלקם מורכבים, מה שמצריך מחשבה ובירור מעמיקים לפני ההחלטה על תחילת הטיפול. כמו כן, לעתים מוצעת יותר מאפשרות טיפול אחת, ועל המטופל לבחור מבין כל ההצעות את זו שנראית לו הטובה ביותר עבורו.
עם זאת, בתקופת הזיקנה מתעורר לא פעם ספק בנוגע לכשירותו של המטופל לקבל החלטות הרות גורל על בריאותו בפרט ועל חייו בכלל. "כדי שניתן יהיה לעמוד מאחורי ההחלטות בנקודת הזמן שבהן התקבלו", אומרת ד"ר פז, "נדרשת לעתים הערכת כשירות".
עם זאת, לא כל תופעת לוואי של הזדקנות מצביעה על פגם בכשירות לקבל החלטות באופן אישי. ד"ר יפעה ארבל, מרפאה בעיסוק בעלת ניסיון רב, מדגישה הבדל זה: "לא תמיד ירידה בזיכרון היא פגיעה בשיפוט. חשוב לבצע אבחון כי לא תמיד ברור הסטטוס השיפוטי ללא האבחון".
פעמים רבות אנשים נוטים לזלזל באינטליגנציה של אנשים מבוגרים ונוטים להתייחס אליהם ממש כמו אל ילדים. אמנם תהליך של ירידה קוגניטיבית בקרב אנשים מבוגרים הוא די שכיח, אך אין זה מן הנמנע שאדם בעל לקות שמיעה או איטיות מחשבתית יוכל לקבל החלטות מושכלות ומחושבות.
דורית בן יהודה, יועצת גרונטולוגית ומלווה רוחנית, מסבירה שמחשבות אלו לא פוסחות על בני המשפחה והאנשים הקרובים לזקן/ה. "תמיד יש תהיות מבחוץ עד כמה אדם הוא כשיר לקבל החלטות מאחר שהוא נחשב לזקן בעיני החברה". לכן, טרם ההחלטה על כשירות המטופל, יש לבצע אבחון מדויק ואמין, שלא מבוסס על תחושות בטן.
באילו מקרים נדרשת הערכת כשירות?
ד"ר רון בן יצחק, גריאטר מומחה, פוסק שיש לבצע הערכת כשירות בכל אבחנה של ירידה קוגניטיבית. אבחנה זו יכולה להיות לאחר מצב של דליריום – מצב בלבולי חריף השכיח יחסית בקרב מבוגרים, או לאור התרשמות על מצב בלבולי על ידי אחר.
כך, הן חבר או קרוב משפחה, הן רופא מטפל והן עורך דין המלווה את המשפחה בנושא מסוים, יכולים כולם להציג את דעתם בנוגע למטופל ולטעון שהוא סובל ממצב בלבולי או מחוסר אוריינטציה שלא תואמת סיטואציה חברתית מסוימת.
ניצן בן ניצן, עובד סוציאלי, שופך אור נוסף על חשיבות תעודת הכשירות המתקבלת בסיום ההערכה. "היא מסייעת בקידום תהליכים ביורוקרטיים כגון לקיחת משכנתא, כתיבה או שינוי של צוואה וכן בזמן הגשת תביעות לפוליסות ביטוח שונות", הוא אומר. "בנוסף, היא מאפשרת לתהליכי מיצוי הזכויות להתרחש באופן חלק וללא מעצורים הקשורים ביכולתו או אי יכולתו של האדם לחתום על המסמכים".
חברי ועדת הערכת הכשירות והביורוקרטיה הנדרשת
ד"ר בן יצחק מסביר שההחלטה על כשירות של מטופל להחליט לגבי עתידו והמשך טיפולו יכולה להתבצע על ידי רופאים המתמחים בגריאטריה, פסיכיאטריה או נוירולוגיה. מומחים אלה נבחרים לפסוק באותן ועדות לאחר שעברו הכשרה מתאימה ונמצאו בעלי ניסיון בביצוע הערכת כשירות.
לסיום, מציינת ד"ר פז כי במהלך הערכת כשירות יידרשו המטופל או בני משפחתו למלא מספר רב של טפסים. לצורך קבלת סיוע במילוי הטפסים לענייני רכוש וגוף ניתן להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום, ולענייני הגוף ניתן לפנות לרופא או אחות, שיסייעו לדוגמה באישורים לייפוי כוח מתמשך.
