דעה של מומחה: סוגיית חיסוני קורונה ותופעות הלוואי

פרופ' איתן פרידמן, מומחה בגנטיקה רפואית, הוא רופא ידוען. אתם בטח מכירים אותו מהופעותיו הרבות בפנאלים של תכניות הבוקר ומהנחיה של מגזין בריאות בטלוויזיה המסחרית. אך בשנתיים האחרונות שמו עלה לכותרות בשל סיבות אחרות, שנויות במחלוקת יש לומר - הוא התנגד בפומבי לסגרי הקורונה ולהשבתת מערכת החינוך ואף סיים את עבודתו במרכז הרפואי  שיבא על רקע אי הסכמות עם ההנהלה.

"החלטה על סגרים היא פשוט גרועה - הדבקות בכלי הנורא הזה של סגר כלל ארצי, שאין בו שום צורך, מתבררת כגישה מוטעית בלשון המעטה". צילום: אסותא רמת החייל
_____________________

פרופ' פרידמן היה אמיץ מספיק לנקוט בעמדה אופוזיציונית בשיא היסטריית הקורונה, וזאת כאשר עמיתיו – גם אם סברו כמוהו - בחרו לשמור על שקט תעשייתי בנושא עם שכוך המגיפה ומבצעי החיסונים, פנינו לברר עימו מהי עמדתו על תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה ועד כמה הן מסוכנות?

"מהנתונים שמצטברים בעולם נראה כי תופעות הלוואי החמורות ביותר של חיסוני הקורונה הן דלקת קרום הלב ודלקת שריר הלב, במיוחד בקרב גברים ונערים בקבוצות הגיל של בין 12 ל-30 שנה", אומר פרופ' פרידמן. "עם זאת, ברוב המקרים הדלקות הללו לא מסכנות חיים - רוב האנשים שביטאו את המצב הרפואי הזה הם אנשים שהחלימו ממנו לחלוטין, אבל הסיכון הרבה יותר גבוה בקבוצת הגיל הזו וזה דבר שלא היה ניתן לזהות במחקרים הקליניים המקדימים של החיסונים, שכללו אלפים בודדים של נבדקים. כמו כן, תופעת הלוואי הזו אופיינית באופן ספציפי לחיסונים של החברות פייזר ומודרנה".

פרט לתופעות הלבביות שציינת, האם קיימות עוד תופעות לוואי בעקבות חיסון לקורונה?

"נשים רבות דיווחו על שיבושים במחזור החודשי, אך מהנתונים שפורסמו על ידי ארגון הבריאות העולמי מסתבר שתופעת הלוואי הזו נגרמת גם בעקבות חיסונים אחרים, כך שזו לא תופעת לוואי שייחודית לחיסון נגד קורונה. הבשורות הטובות הן, שבבחינה לאורך זמן אין עלייה בהפרעות מחזוריות שגרמו לשיבוש לטווח ארוך במחזור או להפרעה בפריון. כעת ניתן לומר שתופעת הלוואי הזו קיימת אך חולפת. גם את האמירה על כך שהחיסונים פוגעים במהלך תקין של הריון ניתן להפריך – נשים שהתחסנו בזמן ההריון לא סבלו מאירועים חריגים בשל התחסונתן".

תופעת לוואי נוספת, שעליה מצביע פרופ' פרידמן ונקשרת לחיסון של חברת תרופות שכלל לא הגיע לארץ, היא תרומבוזה - חסימה ורידית במקום לא שגרתי, בעיקר במוח, בעיקר בקרב נשים מבוגרות. "כמו כן", הוא אומר, "תופעות לוואי נוספות שדיברו עליהן רבות הן שיתוק על שם בל (שיתוק בפנים) ואנפילקסיס (תגובה אלרגית קשה) - שתיהן התרחשו בשיעור של בין 4%-5% מקרים על כל מיליון מחוסנים".

איך זה יכול להיות שהחיסונים קיבלו אישורים כ"כ מהירים מה-FDA, אישורים שבדרך כלל לוקחים שנים?

"החיסונים קיבלו את האישור מכמה סיבות. הסיבה הראשונה היא כמובן ההיבט הכספי. בדרך כלל, כשחברה מפתחת חיסון לוקח לה זמן להתחיל לייצר אותו. במקרה הזה, ממשלות שפכו כסף, ביקשו מהחברות לא לחכות לתוצאות הניסויים ולהתחיל לייצר במהירות – זה קיצר את התהליך בכמה שנים"

הסיבה השנייה, לדברי פרופ' פרידמן, היא "השימוש בטכנולוגיה RNA. זו פעם ראשונה שנעשה שימוש בטכנולוגיה הזו על בני אדם. בעבר היא נוסתה רק על בעלי חיים. הסיבה השלישית היא חילופי המידע בין החברות והאקדמיות השונות לגבי הנתונים שנאספו על הוירוס. הסיבה האחרונה היא שבדרך כלל אישור ה-FDA  היה מתבצע בשלבים – קודם הוועדה המדעית, לאחר מכן הוועדה הרגולטורית ולבסוף הוועדה הקובעת. אולם, במקרה של חיסוני הקורונה כל השלבים נעשו בעת ובעונה אחת".

השאלה אם לא מדובר בפזיזות?

"ממש לא. אני חושב שהיה חשוב לזרז ולקדם את החיסונים כי אם היינו מחכים ארבע או חמש שנים, איכות החיים שלנו היתה מידרדרת כי הנזקים מהסגרים וממדיניות הממשלה והחלטותיה לגבי חינוך, כלכלה, ביטחון תזונתי וביטחון בריאותי היו עלולים להיות חמורים אף יותר. אני חושב שזה משהו שאנחנו עדיין משלמים עליו את המחיר. לכן, היה חשוב למצוא פתרון טוב ובטוח לאותה תקופה".

אבל מדובר בפתרון שמיועד לאוכלוסייה בסיכון, לא לכלל האוכלוסיה.

"נכון, אני מסכים".

אז למה היה כל כך חשוב לצאת בקמפיין מאסיבי שתומך בחיסונים עבור כלל האוכלוסיה?

"הקמפיין היה מבוסס על כמה דברים ובחלקו נועד גם להרגיע את האוכלוסיה - התקווה הגדולה שלא התממשה היתה שהחיסון יהיה יעיל גם למניעת הדבקה, מה שהוכח כלא נכון. לכן, שיעור האנשים שקיבלו את החיסון השלישי והרביעי היה נמוך הרבה יותר, כי אנשים נוכחו לדעת שהוריאנטים החדשים הרבה פחות אלימים והמחלה הרבה פחות קשה. גם שיעור התמותה ירד. החיסונים זרעו שתי תקוות – גם שלא נצטרך להתחסן בכל כך הרבה פעימות וגם כאמור שהם ימנעו הדבקה. אך כשהציבור ראה שאותן תקוות לא מתממשות, לא חשוב איזה קמפיין אגרסיבי יעשה מי שרוצה למכור לנו כ-36 מיליון חיסונים כאלה, אנשים פשוט הצביעו ברגליים ואמרו 'איננו מעוניינים יותר'".

מדוע בחודשים האחרונים כמעט ולא מדברים על נושא החיסונים? האם יש משהו שמסתירים מאיתנו?

"לא, אני לא חושב שיש משהו שמסתירים מאיתנו. אני כבר כמעט שנה וחצי אומר שצריך להפסיק לספור את מספר המאומתים ולהתחשב בעובדה שקרוב ל-70% מאזרחי ישראל מחוסנים בחיסון מלא, וחלק נכבד גם חלו במחלה".

פרופ' פרידמן מציין כי "זו כבר לא מחלה שמאיימת למוטט את מערכות הבריאות ולכן אין עניין ציבורי או חדשותי. אני חושב שאנשים כבר התעייפו מלשמוע את המילה קורונה, וגם אם תהיה עוד התפרצות, או גל שישי, אנשים יבינו שאין מצב חירום – גופות לא מוטלות ברחובות, מערכת הבריאות לא עומדת להיות מוצפת. בסך הכל, הוירוס הזה כאן כדי להישאר, הוא לא הולך לשום מקום וצריך למצוא פתרון שיעזור לנו לחיות לצידו.

"זה גם המקום להגיד שאני חושב שהגיע הזמן, בחודש אוגוסט 2022, לבטל את התפקיד של 'פרויקטור הקורונה' כי זה פשוט לא פרויקט יותר. הגיע הזמן לבטל את החובה המגוחכת לעטות מסיכה בבתי החולים. מי שרוצה או מרגיש יותר בטוח מוזמן – כמו שעושים ביוון, בסין או במקומות אחרים. הגיע גם הזמן לבטל את חובת הבידוד אחרי מגע. בשורה התחתונה, אני חושב שצריכים להפסיק את הצעדים הדרקוניים ולהחזיר את חיינו לנורמה, תוך כדי חיפוש של החיסון האופטימלי שיחזיק מעמד זמן רב יותר".

אז אולי ההיסטריה סביב הקורונה היתה מוגזמת?

"בדיעבד קל להגיד את זה. הנתונים שהגיעו מסין באותה התקופה היו בהחלט מלחיצים. דיברו על שיעור תמותה גבוה, וזה היה מאוד מפחיד. נוסיף לזה את כל תאוריות הקונספירציה שכמובן אינן נכונות – על זה שהסינים ייצרו את הוירוס במעבדה והם מפזרים אותו בעולם כדי להשתלט עליו ועוד מיני תאוריות נוספות קצת לא מחוברות. הרבה מאוד פחדים קמאיים מדברים שאנחנו לא מכירים התאחדו להם יחדיו. אני חושב שההחלטה על הסגר הראשון היתה מוצדקת, ולו רק בשל חוסר הידע על אופן התמודדות עם מגיפה בסדר גודל כזה, אבל ההחלטה על סגרים נוספים היא פשוט גרועה - הדבקות בכלי הנורא הזה של סגר כלל ארצי, שאין בו שום צורך, מתבררת כגישה מוטעית בלשון המעטה".

"צריך לדאוג לחלוקה יותר שוויונית של חיסונים עתידיים לכל מגיפה שלא תהיה, כדי שלא רק מי שיש לו כסף יוכל לרכוש חיסון". אילוסטרציה: שאטרסטוק
_________________

מגיפות אחרות בהיסטוריה הגיעו לקצן בעקבות "חסינות העדר". אולי היה נכון יותר להחיל את המדיניות הזו גם בהקשר של הקורונה?

"הגישה של 'לתת למחלה לעשות את המהלך שלה' היא גישה לא הומאנית ולא מקובלת, וגם המידע לגבי היכולת להגיע לחיסון עדר בוירוס הספציפי הזה היה מאוד מוגבל בתחילת הדרך. כן היה צריך לשדר אופטימיות מתוך מקרי העבר – היה את הסארס (SARS) המקורי שנגמר תוך שמונה חודשים בלבד ועוד מגיפות נוספות בהיסטוריה שהסתיימו בסופו של דבר.

"כל המגיפות האלו התרחשו בתקופות שלאנושות היו פחות אמצעים וגם היתה פחות צפיפות אוכלוסין. הלקח הוא שאי אפשר לקחת את לקחי העבר וליישם אותם אחד לאחד בהווה שהשתנה, אלא ליצור כלים שיאפשרו לנו לנבא בצורה מדויקת יותר מי הם האנשים בסיכון, אילו דברים צריך לעשות כדי למנוע הדבקה. זה לקח שארגון הבריאות העולמי צריך ליישם, יחד עם חלוקה יותר שוויונית של חיסונים עתידיים לכל מגיפה שלא תהיה, כדי שלא רק מי שיש לו כסף יוכל לרכוש חיסון".

מה דעתך על מתנגדי החיסונים?

"מתנגדי החיסונים הם מיעוט קטן וקולני – הם מתנגדים לכל סוג של חיסון, לא רק לחיסון נגד קורונה אלא גם לחיסון נגד שפעת, חיסון כנגד אבעבועות רוח ועוד. מדובר בהתנגדות מתוך אמונה כמעט דתית ולא מדעית. מדובר באנשים שאי אפשר לשכנע אותם כי הם מאמינים שמישהו רקח מזימה כדי לעשות להם משהו רע, ואיתם אין לי ויכוח – אבל באמת שמדובר במיעוט".

לדבריו, "רוב האנשים שלא התחסנו, או שלא מיהרו להתחסן, הם הססני חיסונים, לא מתנגדי חיסונים - אנשים שבאופן מסורתי לא סומכים על הממשלה, בעיקר מיעוטים, ערבים, עולים חדשים וכו'. אך ככל שהזמן עבר והנתונים היו יותר שקופים, הרבה יותר אנשים החלו להתחסן".

מה דעתך על חיסון ילדים?

"הרעיון נבע מתוך מטרה לחסן אוכלוסיות לא בסיכון כדי להגיע לסוג של חיסון עדר - הקונספט הזה היה נכון אם החיסון היה מחזיק מעמד הרבה זמן ולא היה צריך לחסן שוב ושוב. כיום, בסטטוס הנוכחי של המחלה, זה דבר שאני לא בטוח שהייתי ממליץ עליו באופן גורף - ממש לא. צריך להשאיר את החיסון לאוכלוסיות שבאמת צריכות אותו".

פרופ' פרידמן מסכם: "אני חושב שהמדיה וגם הציבור צריכים להפסיק לדבר על הקורונה ולהפסיק להעניק לה סטטוס כמעט הרואי, ולתת למי שעוסק בזה לעשות את עבודתו נאמנה – צריך לדון בנגיף בדיוק כמו שדנים בכל מחלה זיהומית נשימתית אחרת – הקורונה מזמן הפסיקה לאיים עלינו כחברה".