טעות בהפריה באסותא ראשון לציון: הכל על המחדל

עיקרי הכתבה:

• המחדל ביחידה לטיפול פוריות בבית החולים אסותא בראשון לציון: בדיקה גנטית מצאה כי אישה בהריון, שעברה הליך החזרת עוברים, נושאת ברחמה עובר שאינו תואם לה או לבן זוגה מבחינה גנטית.
• משרד הבריאות ובית החולים עורכים בדיקות מקיפות בנושא, במסגרתן הופסקו טיפולי ביחידת ה-IVF בבית החולים וכן צומצמה רשימת נשים שעלולות להיות קשורות לתקרית מ-40 לכעשר.
• זו אינה הפעם הראשונה שהתרחשה החלפת עוברים - תקלה דומה אירעה לפני כחמש שנים בבית החולים ברזילי באשקלון אך זו התגלה בזמן וההריון נמנע.
  _______________________________

טעות בהפריה – המקרה באסותא

בשבוע שעבר התקבלה הודעה מצד בית החולים אסותא ראשון לציון לפיה בדיקה גנטית, שנעשתה לאישה בהריון שעברה החזרת עוברים בהפריה חוץ גופית, גילתה כי היא נושאת עובר שלא תואם לה ולבן זוגה גנטית. משרד הבריאות הודיע על המחדל וציין כי תוקם ועדת בדיקה לחקירת האירוע עם אנשי מקצוע, כולל מומחים בתחום הפריון והלידה.

הבדיקה הגנטית איננה בדיקה שגרתית המבוצעת כחלק מטיפולי ה-IVF. היא בוצעה לאחר שבבדיקות שעברה האישה התגלו מומים קשים בעובר שמחייבים ניתוח במהלך ההריון והובילו לבירור גנטי שבו התבררה התקלה. הניתוח ככל הנראה יתבצע בימים הקרובים. רופא מטעם אסותא ראשון לציון נמצא בקשר ומלווה את המטופלת שברחמה נמצא העובר שאינו תואם לה גנטית.

מדינת ישראל היא מדינת פרו-נטליסטית, כלומר, מדינה שמעודדת ילודה, והיא נחשבת למובילות בעולם בתחום טיפולי הפוריות מאחר שהיא מסבסדת טיפולים אלה בהיקפים גדולים. לדוגמה, רק בשנת 2019 היו כ-52 אלף טיפולים, עם כ-29% ממחזורי טיפול עם החזרת עוברים שהסתיימו בהריון ו-21% שהסתיימו בלידת חי.

כיצד הגיבו לתקרית באסותא ראשון לציון?

באסותא ראשון לציון דווח כי יבוצע מיפוי של הזוגות שטופלו במרפאה שבה בוצעה ההפריה, על מנת לבדוק למי שייך העובר. לאחר שבמשרד הבריאות נשקלה האופציה להורות על עצירת טיפולי ה-IVF באסותא ראשון לציון, הודיע בית החולים כי בשלב הזה לא יתקבלו מטופלות חדשות למחלקה.

נוסף על כך, בסוף השבוע נערכה בדיקה מקיפה על מנת לצמצם את רשימת 40 המטופלות שהעובר עלול להיות מקושר גנטית אליהן. צוות בכיר של היחידה עסק בבדיקות מעמיקות של כל המקרים שהיו בטיפול בימים הסמוכים, בין היתר גם יום השאיבה וההפריה, יום ההקפאה ויום ההפשרה. ביחס לכל העוברים הללו נעצרה הפעילות.

לאחר הבדיקה המקיפה, צומצמה הרשימה לשמונה נשים ודווח כי אחת מהן, שאינה בהריון, היא בעלת הסבירות הגבוהה ביותר להיות מקושרת לאירוע. בית החולים נמצא בקשר עימה להמשך בירור.

מהי הפריה חוץ גופית?

התקלה שהתגלתה באסותא התרחשה בשלב ההריון שלאחר הליך פוריות הנקרא הפריה חוץ גופית (In Vitro Fertilization - IVF). זהו אחד מהטיפולים הידועים והשכיחים בקרב טיפולי פוריות. במסגרת הליך ההפריה החוץ גופית מבצעים בתנאי מעבדה שאיבת ביציות מגוף האישה ואיחוד עם תאי הזרע והפריה, על ידי הפגשת תאי הזרע והביציות בתוך נוזל הדגרה. לאחר מכן, מחדירים את העובר אל הרחם, עם מתן טיפול הורמונלי תומך.

לא כל הביציות המופרות חוזרות לרחם, חלקן נשמר בהקפאה לטובת סבב נוסף, במקרה שהביצית לא תיקלט ויהיה צורך בנסיונות נוספים. הביציות המופרות שהוקפאו הן מה שמכנים עוברים מוקפאים.

הנטייה היא לבצע החזרה של שני עוברים, מאחר שלעומת החזרה של עובר יחיד, החזרת שני עוברים מעלה פי 2 את הסיכוי להריון ולידה. אולם, החזרת שלושה עוברים ומעלה מעלה את הסיכון להריון מרובה עוברים לכ-30%. הריון מרובה עוברים כרוך בעלייה בשכיחות סיבוכי הריון, בסיכון ללידה מוקדמת ופגות.

טיפול ה-IVF הומצא במקור על מנת לעקוף את הצורך בחצוצרות אצל נשים שסבלו מחצוצרות סתומות או חסרות, אך משמש גם על מנת לעקוף בעיות אי פריון כמו בעיות זרע, אנדומטריוזיס, הפרעות ביוץ והורמונים ועוד.

כיצד יכולה להתרחש טעות בהפריה חוץ גופית?

ההערכות הן שהתקלה בהליך התרחשה עקב טעות אנוש, חוסר תשומת לב שגרר טעות ברישום, אימות וזיהוי של ביציות ועוברים. תהליך הפריה חוץ גופית מורכב ומצריך סנכרון בין בעלי תפקידים, בין יחידות ה-IVF לבין מעבדות.  שיתוף הפעולה וסנכרון מידע בנוגע למטופלת הוא חיוני על מנת למנוע טעויות, בעיקר כי ההליך מתבצע באתרים שונים: ביחידה להפריה חוץ גופית, במעבדה ולעתים גם במעבדה לסקר גנטי. ההליך מתבצע מול אלפי מטופלות מדי שנה ולכן יש חשיבות לאיכות התהליך.

הליך החזרת עוברים כרוך בזיהוי כפול, שבו אמבריולוג אחד בעזרת אמבריולוג אחר את הצלוחית שהגיעה מהמעבדה ובה נמצא העובר מול התיק הרפואי של המטופלת. עוד קודם לכן גם מבצע אותו אמבריולוג הליך זיהוי של המטופלת על ידי שם ומספר תעודת זהות, בנוכחות רופא שמבצע גם הוא זיהוי, על פי דף המעבדה.

טיפולי הפריה במעבדה. אילוסטרציה: שאטרסטוק

בשנת 2014 ביצע משרד הבריאות מבדק איכות ביחידות להפריה חוץ גופית על מנת לקבוע תהליכי עבודה נאותים ביחידות ההפריה בארץ. במבדק נבדקו 24 יחידות להפריה חוץ גופית ב-23 בתי חולים כלליים,  בין היתר כארבעה בתי חולים היו בבעלות פרטית, בדומה לאסותא ראשון לציון.

המבדק מצא כמה חוסרים בתהליכי הזיהוי. כך למשל, בתהליך שאיבת הביציות לא תמיד תועד תהליך הזיהוי לפני ההרדמה. ב-15.31% מהבדיקות לא נמצא תיעוד לזיהוי על ידי הרופא המרדים והאחות, וב-33.6% לא נמצא תיעוד לזיהוי על ידי האמבריולוג. בשלושה בתי חולים נמצא כי לא כל המבחנות המשמשות לשאיבה מסומנות.

בקבלת מטופלת להחזרת עוברים, המבדק מצא בבית חולים אחד כי לא נצפה זיהוי מושלם על ידי כל הגורמים. ב-46.23% מהגליונות בכל בתי החולים, תיעוד הזיהוי לפני הליך החזרת עוברים נמצא לוקה בחסר.

האם קרו בעבר מקרים דומים של החלפת עוברים?

בינואר 2017 אירעה תקלה דומה בבית החולים ברזילי באשקלון, שבו תהליך זיהוי המטופלת על ידי רופא או אחות לא התרחש, ובפועל הגיעו שתי מטופלות למחלקה עם תיק הקבלה שלהן, מסרו אותו למזכירות והמתינו לתורן. טעות אנוש הובילה לכך שנעשתה החלפה בין הגליונות הרפואיים של השתיים. זאת, בצירוף עם דילוג של ממש על שאר תהליכי הזיהוי – בין אם זיהוי המטופלת והעוברים על ידי גורם נוסף בתוך החדר, הכרזה על קבלה לחדר הטיפולים וכן צמידי הזיהוי - הובילו לכך שלרחמה של אחת מהמטופלות הוכנסו עובריה של האחרת.

האמבריולוגית שלקחה חלק בהליך קלטה את הטעות במקום לאחר שזיהתה כי הבעל שמחכה מחוץ לחדר הוא לא הבעל ה"נכון״, ומיד עדכנה את הרופא על הבלבול בין השתיים. הוצע למטופלת לעבור שטיפה של חלל הרחם על מנת למנוע קליטה של העוברים, והיא הסכימה לכך. במקביל הודיעו למטופלת השנייה שעובריה הוחזרו לרחם של הראשונה על הטעות, והוצע כי העוברים הנותרים יוקפאו.

הדילמות האתיות של טעות בהפריה

המקרה הנוכחי בבית החולים אסותא ראשון לציון מעלה מספר שאלות ודילמות אתיות. כל החלטה שתקבל המטופלת שנושאת ברחמה עובר שאינו שייך לה גנטית תצטרך להתמודד גם עם הזכויות והבקשות של מי שהעובר כן שייך לה או להם, ודאי אם העובר שייך לאישה שטיפוליה כשלו. במידה שקיים הריון נוסף בתמונה, גם הוא מעורר שאלות ותהיות – האם התבצעה החלפה של ממש? המקרה פותח תיבת פנדורה שלמה עבור מי שכבר עברו טיפולי IVF בעבר באותו בית החולים וכעת עלולים לחשוש מסיטואציה דומה עם הילדים שכבר נולדו להם.

אילו סכנות נוספות קיימות בהפריה חוץ גופית?

הסכנות הכרוכות בהפריה חוץ גופית לרוב נוגעות להשפעה הבריאותית של הטיפולים הפולשניים ושל ההורמונים שנועדים לתמוך בטיפול.

מהי תסמונת גירוי יתר שחלתי?

טיפולי הפוריות כרוכים בטיפול הורמונלי שמגרה את השחלות על מנת להגדיל את מספר הביציות שמוכנות להפריה. לעתים נוצר מצב יתר שחלתי, שבו השחלות מגיבות יתר על המידה להורמונים, כך שמספר הזקיקים ורמת ההורמונים עולה מעבר לרצוי. התסמונת גורמת לעלייה בחדירות כלי הדם וכתוצאה מכך לירידה בנפח הדם, לעלייה בצמיגות ובקרישיות הדם, ומובילה לבצקות, ספיחת נוזלים בחלל הצפק, ואף עלולה להוביל להפרעות בתפקוד הכליה ובמאזן המלחים בגוף.