סרטן הדם לוקמיה – תסמינים וסימני אזהרה

עיקרי הכתבה:

מהי לוקמיה? סרטן הדם המאופיין בייצור מוגבר של תאי דם בלתי תקינים. ייצור תאי הדם מתרחש במח העצם – רקמה הממוקמת בחלק הספוגי של העצם ובה נוצרים רוב תאי הדם של גוף האדם. תאי סרטן הדם הם לרוב תאי דם לבנים לא בשלים הנמצאים בתהליך התפתחות.

מה הם התסמינים הנפוצים של לוקמיה? התסמינים הנפוצים ביותר: עייפות יתר, בחילות, חום או הזעות לילה, זיהומים תכופים, קוצר נשימה, עור חיוור, ירידה במשקל, כאבי עצמות, בלוטות לימפה נפוחות בצוואר, בבית השחי, במפשעה או בבטן ועוד.

מהו הטיפול בלוקמיה? הטיפולים בלוקמיה תלויים בסוג הלוקמיה, בגיל ובבריאות הכללית של המטופל. פרמטר נוסף שנבחן הוא האם הלוקמיה התפשטה לאיברים או לרקמות אחרות בגוף. הטיפולים הנפוצים במחלה: כימותרפיה, אימונותרפיה (טיפול ביולוגי), רדיותרפיה ועוד.
_____________________________________

לוקמיה היא סרטן הדם, אשר מאופיין בייצור מוגבר של תאי דם בלתי תקינים. ייצור תאי הדם מתרחש במח העצם – רקמה הממוקמת בחלק הספוגי של העצם ובה נוצרים רוב תאי הדם של גוף האדם. תאי סרטן הדם הם בדרך כלל תאי דם לבנים לא בשלים אשר נמצאים בתהליך התפתחות.

בניגוד לסוגי סרטן אחרים, לוקמיה לא מייצרת גידול שניתן לזהות בבדיקות הדמיה, כגון בדיקת רנטגן או בדיקת CT. כמו כן, ישנם מספר סוגים של לוקמיה - חלקם שכיח יותר בקרב מבוגרים, ואחרים שכיחים יותר בקרב ילדים. הטיפול במחלה תלוי בסוג הלוקמיה ובחומרתה.

תאי דם בלתי תקינים בלוקמיה. הדמיה: שאטרסטוק

מה הם הסוגים השונים של לוקמיה?

לוקמיה חריפה (Acute leukemia) – לוקמיה חריפה מייצרת את תאי הלוקמיה במהירות, ולכן גם המחלה מתפתחת במהירות. החולים סובלים מבחילות קשות בתוך מספר שבועות מרגע היווצרות המחלה. לוקמיה חריפה מסכנת חיים ודורשת טיפול באופן מיידי. מדובר במחלת הסרטן השכיחה ביותר בקרב ילדים.

לוקמיה כרונית (Chronic leukemia) – לוקמיה כרונית היא מחלה שבה תאי דם לבנים, הנקראים לימפוציטים מסוג B, מתפתחים באופן מוגבר והופכים לתאים סרטניים. המחלה בדרך כלל מחמירה לאט בהשוואה ללוקמיה חריפה. לרוב, חולים בלוקמיה כרונית לא יסבלו מתסמינים במשך שנים. מדובר במחלה השכיחה יותר בקרב מבוגרים מאשר בילדים.

לוקמיה מיאלואידית כרונית ((Myelogenous leukemia – לוקמיה מיאלואידית הופכת את תא האב הרב תכליתי של מח העצם לממאיר בתהליך המכונה "התמרה ממארת". מדובר במחלה המתפתחת באיטיות ולכן היא נחשבת לכרונית.

לוקמיה לימפוציטית כרונית (Lymphocytic leukemia) –מחלת סרטן הדם הנפוצה ביותר במערב, ובה מתפתחים תאי דם לבנים בדם, בבלוטות הלימפה, בטחול ובמח העצם.

לוקמיה של תאים שעירים (Hairy call leukemia) – מחלה שבה מתרחש ייצור מוגבר ולא תקין של לימפוציטים מסוג B.

לוקמיה – תסמינים ראשונים

לוקמיה יכולה להיות מלווה במספר תסמינים, אשר תלויים בסוג המחלה. אלה הם התסמינים הנפוצים ביותר:

• עייפות יתר.
• בחילות.
• חום או הזעות לילה.
• זיהומים תכופים.
• קוצר נשימה.
• עור חיוור.
• ירידה בלתי מוסברת במשקל.
• כאבי עצמות/ מפרקים או רגישות.
• בלוטות לימפה נפוחות בצוואר, בבית השחי, במפשעה או בבטן.
• טחול או כבד מוגדלים.
• חבורות ודימומים מהאף או מהחניכיים.
• פריחה שנראית כמו כתמים אדומים זעירים בעור.
• כתמי עור בצבע סגול כהה.

מהי שכיחות הלוקמיה?

לוקמיה היא הסרטן העשירי בשכיחותו בארה"ב ומהווה 3.2% מכל מקרי הסרטן החדשים. לוקמיה יכולה להתפרץ אצל כל אדם, אבל היא שכיחה יותר בקרב אנשים עם המאפיינים הבאים:

• אנשים הנמצאים בגילאי 65 עד 74.
• גברים.
• אנשים עם גוון עור לבן.

מי נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח לוקמיה?

כל אדם יכול לפתח לוקמיה אך מחקרים הוכיחו כי יש גורמים מסוימים שעלולים להגביר את הסיכון לחלות במחלה, וביניהם:

• היסטוריה של סרטן וטיפולים כימותרפיים.
• עישון.
• חשיפה לכימיקלים תעשייתיים.
• הפרעות גנטיות מסוימות, ביניהן: נוירופיברומטוזיס, תסמונת קליינפלטר, תסמונת שווכמן-דיאמונד ותסמונת דאון.
• היסטוריה משפחתית של לוקמיה.

כיצד מאבחנים לוקמיה?

בדיקות דם שגרתיות עלולות לרמוז על התפתחות לוקמיה, אך אבחנה זו לא מספיקה וחשוב לבצע בדיקות נוספות, כגון:

בדיקה גופנית: במהלך הבדיקה, על הרופא לתשאל לגבי הסימפטומים שחווה המטופל ולבדוק את בלוטות הלימפה וכן את החניכיים לאיתור דימום ונפיחות וכן חבורות על הגוף.

ספירת דם מלאה (CBC): הבדיקה מאתרת רמות חריגות של תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות דם. כמות גבוהה מהרגיל של תאי דם לבנים עלולה להעיד על לוקמיה ולכן המטופל יופנה להמשך בירור.

ביופסיה של מח עצם: הבדיקה כוללת החדרת מחט למח העצם, בדרך כלל בעצם האגן, ושאיבת נוזלים. דגימת הנוזל נבדקת במעבדה לאיתור תאי לוקמיה. ביופסיה של מח עצם עוזרת לקבוע את שיעור התאים הלא תקינים במח העצם ומאשרת או שוללת אבחנה של לוקמיה.

שאיבת נוזל מח עצם לביופסיה. תרשים: שאטרסטוק

הדמיה ובדיקות נוספות: בסריקת CT או בהדמיית תהודה מגנטית (MRI) ניתן לבדוק האם הלוקמיה השפיעה על העצמות או על איברים אחרים. מנגד, לא ניתן לזהות במסגרת בדיקות אלו את תאי הלוקמיה.

ניקור מותני: בדיקה שבה מוציאים נוזל מהמוח השדרתי, הממוקם סביב המוח וחוט השדרה. הבדיקה נועדה לבדוק האם הלוקמיה התפשטה לנוזל עמוד השדרה המקיף את המוח.

כיצד מטפלים בלוקמיה?

הטיפולים בלוקמיה תלויים בסוג הלוקמיה, בגיל ובבריאות הכללית של המטופל. פרמטר נוסף שנבחן הוא האם הלוקמיה התפשטה לאיברים או לרקמות אחרות בגוף. הטיפולים הנפוצים ביותר במחלה הם:

כימותרפיה - צורת הטיפול הנפוצה ביותר בבסרטן בכלל ובלוקמיה בפרט. הטיפול כרוך בשימוש בכימיקלים, וזאת במטרה להרוג תאים סרטניים ולמנוע מהם להתרבות. הכימותרפיה ניתנת באמצעות כדורים או זריקות וברוב המקרים הטיפול משלב מספר תרופות כימותרפיות.

אימונותרפיה (טיפול ביולוגי) - טיפול זה משתמש בתרופות מסוימות כדי לחזק את המערכת החיסונית של המטופל ולסייע לגוף להילחם במחלה. אימונותרפיה מסייעת למערכת החיסונית לזהות תאי סרטן ולייצר יותר תאי חיסון כדי להילחם בתאים הסרטניים.

טיפול ממוקד – כשמו כן הוא, טיפול בתרופות המיועדות לתקוף חלקים ספציפיים של התאים הסרטניים. טיפולים ממוקדים עשויים למנוע מתאי לוקמיה להתרבות, לנתק את אספקת הדם של התאים או לחסל אותם באופן ישיר.

טיפול בקרינה - טיפול זה משתמש בקרני אנרגיה חזקות או בקרני רנטגן כדי להרוג תאי לוקמיה או למנוע מהם לצמוח. במהלך הטיפול, מכונה ייעודית מכוונת את הקרינה לנקודות המדויקות שבהן נמצאים התאים הסרטניים בגופו של החולה.

השתלת תאי אב המטופואטיים (השתלת תאי גזע או מח עצם) - טיפול זה מחליף את תאי הדם הסרטניים שנהרגים על ידי כימותרפיה ו/או הקרנות, בתאים המטופואטיים חדשים ובריאים.

מה למדנו? ללוקמיה נחלקת למספר סוגים, ביניהם לוקמיה חריפה, לוקמיה כרונית, לוקמיה מיאלואידית כרונית, לוקמיה לימפוציטית כרונית ועוד תת סוגים. הטיפול במחלה תלוי בסוגה, בגיל ובמצב הבריאותי של המטופל.