עד כמה חשוב למהר ולנתח סרטן?

קבלת אבחון של סרטן היא אחד האירועים המלחיצים שיכול לחוות בן אדם. רבים נוטים להיכנס ללחץ של זמן, והדבר מובן. אחרי הכל מדובר במחלה שהולכת ומתפתחת, ולזמן שעובר עד לגילויה חשיבות גדולה ולכן גם חוזרות ונשנות הקריאות "לכו להיבדק!", "גילוי מוקדם מציל חיים", ועוד.

כאשר מדובר בסוגי סרטן בהם ניתן להסיר בניתוח את הגידול, חולים רבים שמקבלים את הבשורה ממהרים לקבוע תור לכירורג כדי להיפטר מהנגע כמה שיותר מהר. אבל בעוד שבאופן אינטואיטיבי התנהלות כזאת אולי מרגישה נכונה, דווקא המהירות, מסתבר, עלולה לעתים להיות טעות.

פרופ' שלמה שניבאום, כירורג אונקולוג, מנהל לשעבר של המרכז לבריאות השד ושל היחידה לכירורגיה מונחית איזוטופים בבית החולים איכילוב בתל אביב, שניתח במהלך העשורים אלפי מקרי סרטן שד ומלנומה, מסביר שלא כדאי למהר כצעד ראשון לניתוח, וזאת מאחר שכיום יש שינוי גדול בסוגי הניתוחים הנדרשים ובהיקפיהם, ולא תמיד בטוח שבכלל נדרש ניתוח.

"כשאנשים מקבלים דיאגנוזה של סרטן, חשוב שילכו קודם לכירורג אונקולוג, כלומר כירורג שעוסק במחלה, ולא לכירורג כללי על מנת שינתח את המחלה", הוא אומר. "זאת, מאחר שהטיפול הראשוני כיום הוא לאו דווקא ניתוח, וההחלטות והשיקולים צריכים להתקבל על ידי רופא מיומן שמתמצא בסוג הסרטן הפסציפי ויודע האם נכון לנתח או להפנות קודם את החולה לאונקולוג להמשך בירור".

אם חשוב לתפוס גידולים מוקדם, למה בעצם לא להסיר אותם מיד?

"כאשר יש חובה להסיר גידול, מובן שלא מחכים עם זה יותר מדי, אבל היום נכנסו עוד אופציות טיפול והיקף הניתוח קטן. ישנה אפשרות של התאמת היקף הניתוח באופן אישי כחלק מרפואה מותאמת אישית ולכן חשוב להבין אם המקרה הספציפי צריך ללכת קודם לניתוח או קודם לטיפול. אם פעם היינו מנתחים מיד, כיום ישנן עוד אופציות ראשוניות, ולכן חשוב לבצע עוד בדיקות לפני ההחלטה".

האם הזמן לא דוחק? האם יש מספיק זמן לבצע בדיקות?

"לפעמים הזמן דוחק ולפעמים לא, אבל המתנה של כמה ימים או כמה שבועות לא תעשה הבדל כפי שרוב האנשים מדמיינים. חשוב להבין שישנן בדיקות מסוימות שקריטי לבצע לפני הניתוח. אין ניתוח שהוא עד כדי כך דחוף שחייבים לוותר על הבדיקות האלו. המשמעות של ניתוח בלי שעשינו את כל הבדיקות הדרושות היא לעתים תוצאה שעלולה להיות פחות טובה".

ובכל זאת, איך אפשר לוודא שאנחנו לא מותחים את הזמן יתר על המידה?

"כירורג אונקולוג מבין בכירורגיה, במחלות הסרטן ובטיימינג. חלק מהמומחיות היא לדעת, בהתאם למקרה, אילו בדיקות חייבים לבצע לפני ניתוח, אילו בדיקות ניתן לדחות לאחרי, מה כדאי לעשות כדי שההחלטות יהיו יותר מושכלות. חשוב גם שההחלטה הניתוחית לא תהיה אמוציונלית. במקרים של סרטן השד למשל, יש מטופלות שנכנסות ללחץ ומבקשות לכרות את שני השדיים, להתקדם ולשכוח מהמחלה. אבל זה לא באמת עובד ככה כי המחלה היא לעתים לא רק בשד אלא בעוד מקומות, גם אם לא רואים את זה כרגע, ולפעמים הטיפול יותר חשוב מהניתוח ואסור שנפספס אותו כי רצנו לנתח".

כלומר, ניתוח להסרת הנגע לא מבטיח שטיפלנו בכל מוקדי המחלה?

"זה תמיד נכון, ובכל מקרה נדרש מעקב ולפעמים המשך טיפול. אי אפשר פשוט לנתח ולשכוח מהמחלה. יש פה מורכבות של כל מקרה לגופו. היום מתאימים את הטיפול ואת הניתוח באופן ספציפי לחולה, ורצוי שנדע את כל האינפורמציה הייחודית לו לפני שאנחנו בוחרים אילו טיפולים לבצע, באיזה היקף, באיזה סדר ובאיזה זמן. גם האספקט הרגשי האישי חשוב. כשאנחנו מדברים על סרטן שד למשל, הצלחת הטיפול בעיני היא לא רק טיפול במחלה אלא גם שלאחר מכן האישה תרגיש שהיא בריאה ושלמה שוב ותרגיש טוב עם עצמה".

תוכל להסביר?

"בעבר, הטיפול המקובל בסרטן שד היה כריתת שד, והיום אנחנו מנסים להימנע ממנו כשאפשר. אבל גם כשאין ברירה, כריתת השד היום שונה מכריתת שד בעבר. אנחנו משמרים את השרירים וכך ישנה אפשרות קלה יותר לשחזור. יש מספר פרמטרים שאנחנו בוחנים כדי להחליט האם באמת חייבים לכרות את השד וחשוב לעבור על כל המאפיינים האישיים, המשפחתיים והספציפיים לגידול עצמו כדי להחליט, ולא למהר לכרות רק בגלל ההרגשה שהזמן דוחק. פעמים רבות נגלה שלא חובה לכרות, או שניתן לכרות חלקית את השד או רק חלק מהבלוטות, כך שהטיפול הופך להיות הרבה פחות אגרסיבי והשחזור להרבה יותר מוצלח. אבל בשביל זה צריך לדעת אילו בדיקות לבצע, וכמובן דרושה סבלנות לבצע אותן לפני הניתוח".

לדברי פרופ' שניבאום, "כשאנחנו נותנים לעצמנו עוד קצת זמן, אנחנו יכולים גם לשתף גורמים נוספים בתהליך – אונקולוגים פלסטיקאים, פסיכולוגים, עו"ס, סקסולוגים במקרה הצורך, ולעבור את התהליך נכון יותר ועם תוצאות טובות יותר. השיתוף נעשה בדרך של התייעצות רב תחומית. טיפול רב תחומי הוכח ככזה שמוביל לתוצאות טובות יותר לא רק מבחינת שביעות הרצון של המטופלת אלא גם מבחינת החיות".

שינוי תפישה גם במלנומה

סוג נוסף של סרטן שבעבר היה נהוג לנתח מיד וכיום עבר שינוי תפישתי הוא המלנומה. בשנים האחרונות מחלחלת ההבנה שיש לקחת את הזמן הדרוש לבדיקות הנכונות לפני ההחלטה על הטיפול, על אף היותו סרטן שבו לזמן הגילוי יש חשיבות גדולה.

"כשאדם מאובחן עם מלנומה, חשוב שיגיע לכירורג המתמחה בנושא ובהתאם לשלב המחלה ייקבע הטיפול", אומר פרופ' שניבאום. "במלנומה אנחנו בודקים מספר פרמטרים: עומק הגידול, הערכת השלב לפי עובי השכבות השונות בעור, האם ישנו כיב מיקרוסקופי, ומספר החלוקות שגם הן נמדדות מיקרוסקופית. הטיפול נקבע לפי כל אלה. כיום יש בדיקות מתקדמות שמראות לנו בדיוק אילו חלקים בגוף נגועים ואילו תקינים, כך שניתן להחליט בדיוק רב יותר על היקף הכריתות המבוצעות.

"במלנומה חשוב לא למהר לפני הבדיקות הייחודיות כי אנחנו כורתים את הגידול ואת סביבתו המיידית", הוא מסביר, "ולכן קריטי להחליט מהי אותה סביבה מיידית, עד לאן בעצם צריך להגיע בכריתה כדי לא לכרות יותר מדי אם לא צריך. מדובר בכריתות לא פשוטות שלעתים דורשות השתלות עור. בנוסף, אם אנחנו כורתים גידולים בלי לבדוק בבדיקות מיוחדות להיכן הם התפשטו, אנחנו עלולים לפספס גרורות ולגלות שהסרטן מופיע במקום אחר בגוף, ובשלב מתקדם יותר כי פספסנו אותו רק כי רצינו למהר".

המסר לחולים: הזמן חשוב, נהלו אותו בחוכמה

"בשורה התחתונה חשוב להבין שבסוגי סרטן כמו שד ומלנומה, בהם מעורבת כירורגיה, חשוב מאוד להתייעץ עם כירורג שהוא מומחה לעניין הספציפי", מדגיש פרופ' שניבאום, "כזה שיידע מה דחוף ומה פחות, לאילו בדיקות לשלוח ועם אילו לחכות. כמובן, גילוי מוקדם וטיפול מוקדם בהחלט מצילים חיים, אבל לא פחות – עריכת הבדיקות הנדרשות מצילה חיים. פעולה מתוך פחד לא עוזרת ועלולה להתגלות כטראגית", מסכם פרופ' שניבאום.