אפשר ורצוי לעצור את קוצר הראייה: 3 דרכים מומלצות
בשנים האחרונות נכנסו לשוק טכנולוגיות חדשניות שמסייעות בהאטת התפתחות קוצר ראייה בקרב ילדים | למה חשוב לעצור את קוצר הראייה במספר נמוך ומדוע ניתוח לייזר לא פותר את כל הבעיות? ראיון עם האופטומטריסט עופר קמינסקי
יותר ויותר אנשים בעולם סובלים מקוצר ראייה. שיעורי הלקות גדלו בצורה כל כך דרמטית, עד שארגון הבריאות העולמי הכריז עליה כעל מגיפה. במקומות מסוימים בעולם, בעיקר בדרום מזרח אסיה, הגיע שיעור קצרי הרואי ל-90%. בישראל, המגמה פחות חמורה אך היא הולכת וגדלה.
"מגמת העלייה בשיעורי קוצר הראייה קיימת כבר שנים רבות, וגורמים רבים מנסים למצוא לה פתרונות", אומר האופטומטריסט עופר קמינסקי מ"אופטיקה קמינסקי". "עד לא מזמן, מעבר לתיקון הראייה בעזרת משקפיים, לא היה הרבה מה להציע לסובלים מהבעיה".
לדבריו, קוצר הראייה מתחיל לרוב בילדות והוא הולך ומתפתח לאורך השנים, עד שבשלב מסוים בבגרות ההתפתחות נעצרת על מספר מסוים, שנשאר קבוע פחות או יותר, "ובינתיים אנחנו מתאימים משקפיים בכל פעם שהמספר משתנה. אבל בשנים האחרונות פותחו פתרונות טובים שיודעים לא רק לתקן את הראייה, אלא גם לעצור את התפתחות קוצר הראייה", הוא מציין.
למה בכלל לעצור את קוצר הראייה? הרי ניתן לתקן את הראייה עם משקפיים, עדשות מגע ואפילו ניתוחי לייזר.
"נכון שניתן להתמודד עם קוצר ראייה בעזרת משקפיים, ובגיל מסוים אפילו להיפטר מהם בניתוח. אולם,חשוב להבין שהמשמעות של קוצר ראייה גבוה היא שהעין תהיה פגיעה יותר בעתיד להתפתחות של בעיות ברשתית, כמו התנתקות רשתית, מחלות רשתית ובעיות שיכולות להיחסך אם קוצר הראייה יהיה קטן יותר. כשמטפלים בקוצר הראייה של ילד וכתוצאה מהטיפול יהיה לו, נניח, מינוס 2, הוא יהיה הרבה פחות צפוי למחלות כאלו ואחרות מאשר אם הוא יגיע למספר מינוס 8".
ומה בדבר תיקון קוצר הראייה בניתוח אחרי גיל 18?
"ניתוח ממש לא פותר את הבעיות הנלוות שמביא איתו קוצר ראייה. אמנם הניתוח עוזר להיפטר ממשקפיים, אבל הוא מטפל רק בחלק הקדמי של העין, של הקרנית, ומשאיר את כל הבעיות שנוצרו עם החרפת קוצר הראייה - העין שגדלה, הרשתית שהתרחבה וחשופה למחלות. את אלו הניתוח לא מעלים והוא לא פותר את הבעיה מהשורש. לכן, הרבה יותר טוב למנוע את ההתפתחות של קוצר הראייה בשנות הילדות מאשר לנתח אחר כך".
שיטות חדשניות לבלימת קוצר ראייה
בעיית קוצר הראייה מעסיקה מוחות רבים מסביב לעולם וכיום מוצעים פתרונות לטיפול בבעיה. קמינסקי ממליץ על שלוש שיטות מוכחות ומאושרות על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA:
טיפול בטיפות - ניתן לטפל בקוצר הראייה באמצעות טיפות אטרופין במינון נמוך, שנרשמות על ידי רופא עיניים מומחה לילדים. שיטת הטיפול היא טפטוף לעין מדי ערב, עם אפקט מוכח בהאטה של קוצר הראייה.
משקפיים ועדשות מסוג "My Sight" כפתרון לעיכוב קוצר ראייה בילדים. אילוסטרציה: שאטרסטוק
עדשות מגע - טיפול יעל יותר הוא שימוש בעדשות מגע מהפכניות מסוג "My Sight". מדובר בעדשות מגע יומיות, שבנוסף לכך שהן מתקנות את לקות הראייה, הן גם טיפוליות ומעכבות התפתחות של קוצר הראייה. השיטה נחקרת כבר מספר שנים, מאושרת על ידי ה-FDA, והוכח שבאמצעות שימוש בעדשות ישנה האטה ממוצעת של 59% בהתפתחות בגרף של קוצר הראייה לעומת קבוצת ביקורת. המשמעות היא שככל שמקדימים לטפל בילד שיש לו נטייה לקוצר ראייה, כך בבגרות הוא יגיע לקוצר ראייה נמוך יותר. העדשות מומלצות לשימוש החל מגיל שמונה.
משקפיים - בשנה האחרונה נכנסו לארץ גם משקפיים מסוג "My Sight", שמתאימים גם לילדים צעירים מגיל שמונה וגם לילדים שלא יכולים או לא רוצים להתעסק עם עדשות מגע. הטכנולוגיה בעדשות מגע ובמשקפי "מיי סייט" עובדת על פטנט של הסטה של האור לאזורים ברשתית שמשפיעים על הגדילה של העין, וכך על התפתחות קוצר הראייה.
במשקפיים יש אלפי נקודות מקרוניות שמפחיתות בעדינות את הקונטרסט לרשתית, ונותנות לאזורים נבחרים יותר או פחות אור, כך שמושגת שליטה בהתפתחות קוצר הראייה. זאת, בשונה מעדשות רגילות שרק מתקנות את הראייה, אך הן לא טיפוליות ולא מעכבות התפתחות של קוצר הראייה.
לסיום, האם יש גם דרכים התנהגותיות שיכולות לעזור?
"כמובן", אומר קמינסקי. "מומלץ להפחית בזמן צפייה במסכים, לתת לילדים לבלות יותר זמן בחוץ, פחות באזורים סגורים, ולדאוג לחשיפה מדודה לשמש ולאור. זה נשמע לחלקנו טריויאלי, אבל אלה בהחלט צעדים מומלצים מבחינה בריאותית וגילו שיש קשר בין אי חשיפה לאור, או מאמץ לעיניים מול מסכים וקריאה מרובה, להתפתחות של קוצר ראייה. בסופו של דבר קוצר ראייה הוא שילוב של גנטיקה והשפעות סביבתיות. על הגנטיקה פחות אפשר להשפיע, אבל ניתן לייצר סביבה בריאה וכמובן לטפל בקוצר הראייה ברגע שהוא מופיע".
