בשורה ושמה סרטן שד: אבחון, טיפול ותמיכה לאורך המסע

נעים להכיר: פרופ' מרדכי (מוטי) גוטמן, מומחה לכירורגיה בעל עשרות שנות ניסיון ותפקידים בכירים ומשמעותיים בתחום הרפואה בכלל והכירורגיה בפרט. בין השאר, כיהן בעברו כמנהל המחלקה הכירורגית ב' בבית החולים שיבא בתל השומר וכן כיו"ר האיגוד הכירורגי בישראל.

"אני בעל ניסיון כירורגי עשיר, במגוון ניתוחים בתחום הכירורגיה הכללית", הוא מספר, "וכיום אני מתמקד בעיקר בניתוחי שד. סרטן השד זו מחלה שאני מוצא אותה כמחלה מרתקת, שכן בזכות המדע, יש התקדמות עצומה בתחום".

לדבריו, "הגענו לאפיון ולהבנה של סרטן השד והביולוגיה של המחלה בצורה כזו שמאפשרת לנו לתת לחולות טיפולים מותאמים באופן אישי". טיפולים אלה, התקדמות המדע ופיתוח יכולות ריפוי מתקדמות, מפיחים תקווה רבה בקרב המטופלות, שכן הבשורה על אבחון סרטן השד היא אחת הבשורות הקשות ביותר לעיכול בקרב נשים.

המרפאות ושיטות הטיפול

"יש לי שתי מרפאות, אחת בשיכון דן בתל אביב ואחת במבנה של 'אסותא', ברחוב הברזל ברמת החיל בתל אביב", מספר פרופ' גוטמן. "נשים רבות מגיעות למרפאות לצורך בדיקות סקר ובדיקות מעקב. במרפאה אנו מעריכים את הסיכון שלה למחלה ולאחר מכן קובעים את פורמט המעקב, כמובן בתלות בגיל ובמצבה.

"נשים שמגיעות עם גוש או בעיה אחרת בשד, אני שולח אותן להשלים את בדיקות ההדמיה הדרושות, ובדרך כלל הן יגיעו בסופו של דבר לניתוח. ניתוחים אלה, מבוצעים בבתי החולים הפרטיים באזור המרכז, כמו אסותא, מדיקל סנטר בהרצליה ורפאל. את הניתוח אני מבצע בעצמי וגם דואג למעקב ולהחלמה שלאחר הניתוח".

טיפולי מניעה

בנוסף לטיפולים שמעניק הרופא כאשר הבעיה או המחלה כבר בתהליך התהוות, ישנו סוג נוסף של טיפולים שנועד למנוע מצב של הופעת סרטן השד בעתיד, הקרוב או הרחוק.

"אוכלוסיה נוספת שאני רואה יחסית הרבה", אומר פרופ' גוטמן, "היא נשים בסיכון גבוה לפתח סרטן שד, מעבר לסיכון שגרתי. נשים אלו ירשו מאבא או מאמא שלהן מוטציה בגן, ובמצב זה הן צריכות לבחור בין מעקב הדוק מאוד לבין ניתוח".

אף שהיה מקום לחשוב שכדאי לבצע את הניתוח ולהסיר דאגה רבה מהלב, בפועל, מספר הרופא כמה ההחלטה הזו היא קשה. "הניתוח אינו פשוט", מסביר פרופ' גוטמן. "למעשה, מדובר בכריתה של כל רקמת השד של האישה. אנחנו מסירים את רקמת השד שבסיכון, ובדרך כלל זה נעשה עם שחזור בו זמנית על ידי מנתח פלסטי, שנוכח יחד איתי בניתוח". לדבריו, "האישה עוברת ניתוח גדול ולא פשוט, אך מפחיתה בכך בצורה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן שד".

הרצון לרפא, הרצון להיטיב

"שואלים אותי הרבה מה הערכים המובילים אותי בעבודתי המקצועית", מספר פרופ' גוטמן. "אבל זו שאלה שהיא לא טריוויאלית. אני אציג אותה אחרת: חברים ומכרים באים אלי ושואלים: יש לנו ילד מאוד חכם, תן לנו עצה, האם כדאי לו להיות רופא? התשובה שלי היא שלא כדאי לו להיות רופא, כי רופא זה לא מקצוע שהשיקול הוא 'כדאי או לא כדאי'. ללכת למקצוע שההכשרה שלו עד שהופכים באמת לאיש מקצוע היא בערך 25 שנה, זה חתיכת מסלול.

האישה עוברת ניתוח גדול ולא פשוט, אך מפחיתה בכך בצורה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן שד. אילוסטרציה: שאטרסטוק

"להיות רופא", הוא מסביר, "צריך להיות מי שמרגיש שאין לו ייעוד אחר ושיש לו את 'ההילר' באופי שלו. לכן, כששואלים אותי מה מנחה אותי, אני משיב שמנחה אותי הרצון לרפא, הרצון להיטיב, ולעשות זאת בצורה הכי טובה שאני יכול".

כיצד ערכים אלה באים לידי ביטוי בטיפולים היומיומיים שהוא מעניק למטופלות? "אישה שמגלה גוש בשד – חרב עליה עולמה והיא נבהלת בצורה שקשה לתאר", הוא מסביר. "אישה כזאת תקבל תור אלי ביום הראשון שיתאפשר, ואני אגיד לה קודם כל לעצור ולהירגע – עומדות בפנייך הרבה אופציות טיפוליות. אנחנו יכולים לעזור לך ואני אעשה כמיטב יכולתי כדי לעזור לך לעבור את הדרך הזאת בצורה הטובה ביותר".