שלבקת חוגרת: כל מה שחשוב לדעת על המחלה, התסמינים והטיפול

נתונים מדאיגים מקופת חולים לאומית מצביעים על כך שכ-67% מהחולים בשלבקת חוגרת בעשור האחרון היו מתחת לגיל 65, עובדה המשנה את התפיסה המסורתית של המחלה כ"מחלת קשישים".

הפריחה הכואבת, שמתפתחת בדרך כלל בצד אחד של הגוף או הפנים, יכולה לגרום לסבל משמעותי ולהימשך שבועות. במקרים מסוימים, הכאב נותר גם אחרי היעלמות הפריחה, מצב הידוע כנוירלגיה פוסט-הרפטית.

ההתפתחות המהירה של שלבקת חוגרת, במיוחד כאשר היא מופיעה באזורים רגישים כמו הפנים, העיניים או האוזניים, מחייבת אבחון מהיר ומדויק.

בשורות הבאות נספק מידע מקיף על גורמי הסיכון המשתנים, התסמינים האופייניים, אפשרויות הטיפול ואמצעי המניעה האפקטיביים ביותר הקיימים כיום להתמודדות עם המחלה.

מה זה שלבקת חוגרת?

שלבקת חוגרת מתפתחת כאשר וירוס וריצלה זוסטר (Varicella Zoster Virus), שגרם לאבעבועות רוח בילדות, מתעורר לחיים מחדש בגוף. לאחר ההחלמה מאבעבועות רוח, הנגיף אינו עוזב את הגוף אלא נותר במצב רדום בגנגליונים (צברי תאי עצב) לאורך חוט השדרה. הוירוס יכול להישאר רדום במשך עשרות שנים עד שגורם כלשהו מפעיל אותו מחדש.

נתונים מראים כי כ-98% מהאוכלוסיה נחשפו לנגיף בעבר וכ-30% מהאנשים יפתחו שלבקת חוגרת במהלך חייהם. החשיפה לנגיף מתרחשת בדרך כלל בילדות דרך הדבקה באבעבועות רוח, מחלה שהיתה נפוצה מאוד לפני עידן החיסונים.

שלבקת חוגרת - תסמינים

התסמינים של שלבקת חוגרת מתפתחים בהדרגה ומתאפיינים בשלבים שונים. לפני הופעת הפריחה האופיינית, רבים חווים כאבים, צריבה, גירוד או עקצוץ באזור מסוים של הגוף. אלה הם סימנים מקדימים היכולים להופיע ימים אחדים לפני התפרצות השלפוחיות. תחושת רגישות פתאומית למגע באותו אזור היא גם סימן אופייני. חלק מהאנשים חווים גם חום, כאבי ראש, רגישות לאור ועייפות בלתי מוסברת.

לאחר כמה ימים מופיעה פריחה אדומה ועליה שלפוחיות מלאות נוזל. הפריחה מוגבלת בדרך כלל לצד אחד של הגוף, לאורך רצועה או חגורה המתאימה למסלול העצב הנגוע. המראה החיצוני של פריחת שלבקת חוגרת נראה כמו פס אדום של שלפוחיות. ישנם מקרים נדירים של שלבקת חוגרת ללא פריחה, כאשר האדם סובל מכאבים משמעותיים באזור מסוים מבלי לפתח שלפוחיות. במצב זה, הנקרא "זוסטר סינה הרפטה", הכאבים עלולים להיות מיוחסים בטעות למחלות אחרות.

שלבקת חוגרת באזור העיניים. עלול להוביל לדלקות עיניים ועד לאובדן ראייה. צילום: שאטרסטוק

האם שלבקת חוגרת מידבקת?

כן, שלבקת חוגרת היא מחלה מידבקת, אך בצורה שונה ממחלות אחרות. הדבקה יכולה להתרחש רק במגע ישיר עם הנגעים הפתוחים של שלבקת חוגרת. חשוב להבין כי אדם שנדבק מחולה שלבקת חוגרת יפתח אבעבועות רוח (אם הוא לא חלה בהן בעבר או לא חוסן כנגדן) ולא שלבקת חוגרת.

השלפוחיות מידבקות מרגע הופעתן ועד שהן מתייבשות ומגלידות לחלוטין, תהליך הנמשך בדרך כלל כשבוע עד עשרה ימים. כדי להימנע מהדבקה, רצוי לכסות את השלפוחיות בבד אוורירי ולא להעביר מגבות או בגדים מאדם לאדם. מי שסובל משלבקת חוגרת צריך להיזהר במיוחד במגע עם אנשים שלא חלו באבעבועות רוח, נשים בהריון, תינוקות, ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.

מה גורם לשלבקת חוגרת?

הגורם העיקרי להתפרצות שלבקת חוגרת הוא היחלשות מערכת החיסון, המאפשרת לנגיף הרדום להתעורר. יש מספר גורמים שעלולים להגביר את הסיכון להתפרצות:

גיל מבוגר הוא גורם סיכון מרכזי, שכן מערכת החיסון נחלשת באופן טבעי עם ההתבגרות. רוב מקרי שלבקת חוגרת מתרחשים באנשים מעל גיל 50, אך כאמור לאחרונה יש עלייה מדאיגה במקרים בקרב צעירים.

מחלות כרוניות כמו סוכרת, סרטן, HIV/AIDS או מחלות אוטואימוניות מחלישות את מערכת החיסון ומגבירות את הסיכון. כמו כן, טיפולים רפואיים כמו כימותרפיה, הקרנות ותרופות מדכאות חיסון (כגון סטרואידים), עלולים לגרום להתפרצות המחלה. לחץ נפשי משמעותי וממושך יכול להחליש את מערכת החיסון ולשמש כטריגר להתפרצות שלבקת חוגרת. בתקופה האחרונה, עם המתח הרב השורר בישראל, ניכרת עלייה במקרי המחלה.

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר הצעירים הסובלים משלבקת חוגרת בישראל. על פי נתונים שנאספו בקופת חולים לאומית, כ-67% מהחולים בעשור האחרון היו מתחת לגיל 65 (17,769 מתוך 26,540 מקרים).

שלבקת חוגרת - זמן החלמה ואבחון

זמן ההחלמה משלבקת חוגרת משתנה מאדם לאדם, אך בדרך כלל נמשך בין שבועיים לארבעה שבועות. בשלב הראשון או השני לאחר הופעת הפריחה, השלפוחיות מתחילות להתייבש ולהיסדק ונוצרים גלדים שבסופו של דבר נושרים. מרגע שכל הנגעים התייבשו והגלידו, האדם כבר אינו מידבק. חשוב לציין שאף שהפריחה עצמה חולפת בתוך מספר שבועות, אך הכאב הנלווה לשלבקת חוגרת עלול להימשך זמן רב יותר, לעתים שבועות עד חודשים, במצב הנקרא נוירלגיה פוסט-הרפטית.

אבחון שלבקת חוגרת מתבסס בעיקר על המראה האופייני של הפריחה ומיקומה, בשילוב עם תיאור הכאב שקדם להופעתה. במקרים מסוימים, רופא עור יכול לקחת דגימה מהנוזל בשלפוחיות לבדיקת מעבדה. אם יש חשד לשלבקת ללא פריחה, ניתן לבצע בדיקת PCR.

טיפול בשלבקת חוגרת

הטיפול בשלבקת חוגרת מתמקד בהקלה על התסמינים ובמניעת סיבוכים. הטיפול העיקרי כולל תרופות אנטי-ויראליות כמו אציקלוביר (זובירקס) או ואלאציקלוביר (וולטרקס), היעילות בעיקר אם ניתנות בתוך 72 שעות מהופעת הפריחה.

לטיפול בכאב ניתן להשתמש במשככי כאבים, תרופות נוגדות דלקת, ובמקרים מסוימים בתרופות נוגדות דיכאון או נוגדות פרכוסים שיעילות גם נגד כאב עצבי. במקרים חמורים אפשר לבצע זריקות לשיתוק עצבי במרפאת כאב. בנוסף, טיפולים מקומיים כמו קומפרסים קרים וקרמים מרגיעים יכולים לסייע בהקלה על הגרד והכאב. חשוב לשמור על הנגעים נקיים ויבשים כדי למנוע זיהום חיידקי משני.

תרופות סבתא וטיפולים טבעיים לשלבקת חוגרת

לצד הטיפולים הרפואיים המקובלים, יש מספר פתרונות טבעיים שעשויים לסייע בהקלה על תסמיני שלבקת חוגרת. קומפרסים קרים יכולים להפחית את הנפיחות והכאב בשלבים הראשונים, בעוד שקומפרסים חמים מועילים יותר בשלבים מאוחרים. ג'ל אלוורה טבעי מספק הקלה מקומית על ידי הפחתת גירוי ושמירה על לחות העור. אמבטיות עם אבקת שיבולת שועל מרגיעות את העור המגורה, ושמנים אתריים כמו שמן עץ התה ולבנדר, כשהם מדוללים כראוי, יכולים להציע הקלה בזכות תכונותיהם האנטי דלקתיות. תה ירוק, הן לשתייה והן למריחה מקומית, תומך במערכת החיסון ומסייע בהפחתת דלקת. טכניקות הרפיה כמו מדיטציה ונשימות עמוקות עשויות גם הן לסייע בהפגת מתח ובהקלה על כאב. חשוב להדגיש כי פתרונות אלה משלימים את הטיפול הרפואי ואינם מהווים תחליף לו, ותמיד מומלץ להתייעץ עם רופא לפני השימוש בהם, במיוחד למי שסובל ממצבים רפואיים נוספים.

חיסון נגד שלבקת חוגרת

כיום קיימים שני חיסונים עיקריים נגד שלבקת חוגרת - זוסטאווקס ושינגריקס, כאשר השני נחשב יעיל יותר. החיסון החדש, שינגריקס, הוא חיסון לא חי המורכב מחלבון רקומביננטי ואדג'ובנט וניתן בשתי מנות במרווח של 2-6 חודשים. שינגריקס נמצא יעיל מאוד בהפחתת הסיכון לפתח שלבקת חוגרת ואת הסיכון לסיבוכים. בניסויים קליניים, החיסון הפחית את שכיחות המחלה מכ-3.2% לכ-0.25% לאורך תקופת מעקב של כשלוש שנים. החיסון נכלל בסל הבריאות בישראל לבני 65 ומעלה ולבני 18 ומעלה במצבים רפואיים מסוימים. אנשים שאינם זכאים לחיסון במסגרת סל הבריאות יכולים לרכוש אותו באופן פרטי במחיר של כאלף שקל.

שאלות נפוצות על שלבקת חוגרת

האם מותר להתקלח עם שלבקת חוגרת? כן, מותר להתקלח. המים אינם מגבירים את התלקחות השלפוחיות. עם זאת, מומלץ להתרחץ במים פושרים ולהימנע ממים חמים מאוד, שעלולים להחמיר את הגירוי. יש לייבש את האזור הנגוע בעדינות ולא לשפשף או לגרד אותו.

האם ניתן לחלות יותר מפעם אחת בשלבקת חוגרת? כן, אף שזה נדיר יחסית. רוב האנשים חווים התקף של שלבקת חוגרת פעם אחת בחייהם, אך יש מקרים של התקפים חוזרים. הסיכוי לחלות שוב גדל עם הגיל ואצל אנשים בעלי מערכת חיסון מוחלשת. חיסון נגד שלבקת חוגרת יכול להפחית את הסיכון להתקפים חוזרים.

האם רחצה בים המלח יכולה לעזור לשלבקת חוגרת? אין הוכחות מדעיות לכך שרחצה בים המלח מסייעת ספציפית לשלבקת חוגרת. למעשה, חשיפת הפצעים הפתוחים למי מלח עלולה לגרום לגירוי ולהחמרת הכאב. עם זאת, חופשה בים המלח יכולה לתרום להפחתת מתחים ולשיפור התחושה הכללית, מה שעשוי לסייע בעקיפין להקלה על הסימפטומים.

איך להקל על כאבי שלבקת חוגרת? ניתן להקל על הכאבים באמצעות משככי כאבים, רטיות קרות על השלפוחיות וכדורים אנטי-ויראליים שעוזרים לקצר את זמן המחלה. במקרים של כאב עצבי ממושך, רופא עשוי לרשום תרופות ייעודיות כמו פרגאבאלין (ליריקה).

שלבקת חוגרת היא מחלה שעלולה להיות כואבת ומטרידה, אך היא ניתנת לטיפול ולמניעה. ההתפרצות המדאיגה של המחלה בקרב צעירים בישראל מדגישה את חשיבות המודעות לסימני האזהרה המוקדמים ואת היתרונות של חיסון למניעת המחלה. אם אתם חושדים שלקיתם בשלבקת חוגרת, פנו לרופא בהקדם האפשרי לקבלת אבחון וטיפול מתאים.