מחקר מצא: הרפורמה המשפטית גורמת חרדה וטראומה לאזרחי ישראל
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי בעקבות הרפורמה חווים ישראלים רבים, ובעיקר מקרב מתנגדי הרפורמה, תגובות נפשיות קשות | הפסיכולוגית הקלינית לילך קורן מסבירה מדוע אנחנו כה חרדים
עיקרי הכתבה:
- מחקר חדש, שנערך במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, מצא כי הרפורמה המשפטית השפיעה לשלילה על מצבם הנפשי של אזרחי ישראל, אשר חווים לחץ אקוטי הדומה לזה של אנשים אשר חוו טראומה. לפי המחקר, חלק ממתנגדי הרפורמה סובלים מתופעות טורדניות כגון קושי להירדם, עצבנות ורוגז.
- הפסיכולוגית הקלינית לילך קורן סבורה כי מדובר במצב טבעי לחלוטין. "מתנגדי הרפורמה מתמודדים עם פחד אדיר, הפחד מייצר תגובה אדפטיבית לאיום ברור ומובן".
- קורן מדגישה: אם אין שום מנגנון המסייע לנו להתמודד עם המצב המוביל לתחושת ייאוש תמידית ולמחשבות אובדניות, חשוב לגשת לטיפול.
_________________________________________
הרפורמה המשפטית, או המהפכה המשטרית בלשון מתנגדיה, ערערה קשות את החיים במדינה. מאות אלפי מתנגדי הרפורמה יוצאים לרחובות כדי למחות נגדה, ולאחרונה גם המצדדים בה החלו לצאת בהפגנות תמיכה. הרפורמה והמחאות חילקו את המדינה לשני מחנות ויצרו שסע בעם.
מחקר חדש, שערכה המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב מצא כי המהפכה השפיעה לשלילה על מצבם הנפשי של אזרחי ישראל וביתר שאת על מתנגדיה, אשר חווים לחץ אקוטי הדומה לזה של אנשים אשר חוו טראומה. לפי המחקר, חלק ממתנגדי הרפורמה סובלים מתופעות טורדניות כגון קושי להירדם, עצבנות ורוגז. בנוסף, נרשמה עלייה בשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בישראל, עישון ושימוש באלכוהול.
לילך קורן, פסיכולוגית קלינית, סבורה כי מדובר במצב טבעי לחלוטין. "מתנגדי הרפורמה מתמודדים עם פחד אדיר, הפחד מייצר תגובה אדפטיבית (הסתגלות מהירה למצב חדש - ס.ק) לאיום ברור ומובן", היא אומרת.
ליליך קורן, פסיכולוגית קלינית. צילום: פרטי
"למשל, אם פורצת שריפה כנראה שנרוץ לכבות אותה, אך אם נגיב באדישות למצב, מדובר בתגובה לא אדפטיבית אשר יכולה לסכן את חיינו. הפחד מסייע לנו להתמודד עם סיטואציות מסוכנות ואז אנחנו מגיבים בתגובת 'הילחם או ברח' (fight or flight)".
אז מדובר למעשה בפחד ולא בחרדה?
"כן, לטעמי מתנגדי הרפורמה מתמודדים עם פחד הגורם להם לצאת לרחובות. בהשוואה לפחד, חרדה מאפיינת איזושהי ציפייה לאירועים הרבה פחות ספציפיים ויותר עמומים. פחד גם לרוב חולף כאשר האיום חולף. חרדה, לעומת זאת, יכולה להפוך למצב מתמשך וקבוע. עם זאת, התגובה הפיזיקלית של חרדה ופחד כמעט זהה. למשל, אדם הסובל מחרדה חברתית יגיב כאילו הבית שלו עולה באש בכל פעם שהוא פוגש אנשים. במקרים מהסוג הזה באמת יש צורך בטיפול כלשהו.
"לדעתי, רוב מתנגדי הרפורמה לא מתמודדים עם חרדה המצריכה טיפול כלשהו, הם מתמודדים עם הפחד בעזרת המחאה – הם מוחים ומבטאים את הכעס ותחושות קשות נוספות באמצעותה. מן הצד השני, חלקם מתמודדים באמצעות מנגנון הבריחה – הרי שיעור מסוים בקרבם מדבר על ירידה מן הארץ, שזו גם דרך התמודדות".
באיזה שלב אדם צריך לפנות לטיפול?
"אם הפחד דרמטי ובלתי ניתן להכלה ומקשה על התפקוד היומיומי – למשל כאשר אנשים שלא מצליחים לישון ונמצאים במחשבות אובססיביות על המצב, אז התגובה האדפטיבית לא סייעה ובמקרים כאלה טיפול פסיכולוגי או תמיכה כזו או אחרת לוויסות חרדה יכולים לסייע להם.
"כמו כן, כל אדם צריך להתבונן פנימה ולבדוק באיזה מצב הוא נמצא, ולבחון האם הוא נמצא בסיכון. אם עוזר לכם לצאת לרחובות ולהפגין - מעולה, אך אם אין שום מנגנון שמסייע לכם להתמודד עם המצב ואתם חווים תחושת ייאוש תמידית ומחשבות אובדניות, חשוב לגשת לטיפול".
מהם תסמינים של פחד?
"יש מגוון תופעות, למשל דופק גבוה, הזעה, נשימות שטוחות ועוד. פחד גם עלול להוביל לחרדה או להתקפי חרדה".
אם הרפורמה תבוטל – האם מצבם הנפשי של המתנגדים ישתפר?
"אם האיום יחלוף, בוודאי שתהיה רגיעה. עם זאת חשוב לציין כי היות ובני האדם הם יצורים חושבים לטוב או לרע, אז חלק מהם ימשיכו לחשוש גם כאשר הרפורמה תבוטל. הם יחששו שבעתיד תהיה הסלמה נוספת.
מפגינה נגד הרפורמה המשפטית. צילום: שאטרסטוק
"בנוסף, נשאלת השאלה האם הם יכולים לסמוך על ראש הממשלה, בנימין נתניהו? הרי מתנגדי הרפורמה חווים משבר אמון מול ראש הממשלה, אז לא אצל כולם הפסקת הרפורמה תוביל לרגיעה מוחלטת. ברמת התמונה הכוללת אפשר שכן תהיה רגיעה מסוימת, אבל כרגע אנחנו לגמרי לא שם".
האם גם תומכי הרפורמה מתמודדים עם לחצים נפשיים?
"ממה שאני רואה בשטח, גם תומכי הרפורמה סובלים מהשסע, מהקיטוב ומהפיצול בעם. זה מייצר תחושה שאנחנו בסוג של כאוס או במלחמה ואנחנו צריכים להגיב אליו. אני שומעת הרבה בקליניקה שלי גם מתומכי הרפורמה על חששות מעתידה של המדינה ותחושת הערעור המתמשכת - אין ספק, השסע פוגע בכל צידי המפה".
"לסיום, חשוב לי לומר כי מצבים כאלה עלולים להכניס אותנו לגישה של 'שחור או לבן', מחשבה מסוכנת המקשה עלינו בשיח ובתקשורת עם הצד השני החושב אחרת מאיתנו, כולל בני משפחה וחברים, וגם זה עלול לגרום מצוקה פסיכולוגית משמעותית. אני ממליצה לנסות להסתכל על הדברים בצורה אפורה ומורכבת יותר ופחות בגישה של שחור או לבן".
