בדיקת אולטרסאונד פרקי ירכיים לתינוקות - חשיבות הבדיקה אצל רופא מומחה

לעתים מופיעה אצל תינוקות פריקה של פרק הירך בסמוך ללידה. אם חלילה הבעיה לא מאובחנת בזמן, התוצאה בעתיד עלולה להיות צליעה ואף נכות. "במקרים רבים הבעיה אינה מאותרת בבדיקה ידנית בבית החולים ולכן דרושה בדיקת אולטרסאונד לכל התינוקות וההמלצה היא לעשות על ידי רופא רדיולוג מומחה, אשר עבר השתלמות אצל פרופ' גראף", אומר ד"ר בעז גלבוע.

לדבריו, תינוק אחד מכל 200 תינוקות יסבול מפריקה מולדת של מפרקי הירכיים (CDH) - בעיה המתרחשת לעתים בסמוך ללידה, כאשר פרק הירך גולש החוצה מהמפרק. כאשר CDH לא מאותר בהקדם, פרק הירך לא מקבל את צורתו הטבעית והדבר עלול לגרום לצליעה ולנכות. למרבה הצער, בדיקות ידניות או בדיקות שנעשות לא על ידי רופאים מומחים עלולות לפספס את הבעיה והדבר מתגלה כשהילד מתחיל ללכת והוא צולע, אך בשלב זה, כבר מאוחר מדי.

הבדיקה הידנית היתה תקינה - האולטרסאונד הראה תמונה שונה לגמרי

אחד המטופלים שהגיעו למרפאתו של ד"ר בועז גלבוע הוא תינוק בן חודש אשר עבר בדיקה ידנית של פרקי ירכיים בבית חולים מרכזי בישראל יום לאחר לידתו. "הוריו של התינוק אמרו שבבדיקה הידנית שנעשתה יום לאחר לידתו הכל היה תקין ולא אותרה שום בעיה, אך בבדיקת אולטרסאונד שנעשתה על ידי בגיל שישה שבועות נראתה בבירור פריקה קשה דו צדדית מובהקת".

ד"ר גלבוע מספר: "המלצתי היתה טיפול מיידי ברתמה. אילו הפריקה היתה מאותרת בבדיקה הידנית בסמיכות ללידה, התינוק כבר היה מטופל ברתמה בגיל מספר ימים. ככל שמתחילים את הטיפול מוקדם יותר, כך עולים סיכויי ההצלחה. לחילופין, ככל שחולף הזמן והבעיה מאותרת בשלב מאוחר יותר, הנזק עלול להיות חמור ולעתים לא ניתן להציל את המצב, כאמור עד כדי צליעה ואפילו החלפת מפרק ירך בגיל צעיר".

מכאן, המסקנה ברורה: אין ערך ממשי לבדיקה ידנית, והיא אינה מספיקה לאיתור פריקה. רק בדיקת הדמיה של אולטרסאונד יכולה לקבוע האם יש פריקה של פרק הירך באופן מובהק.

כאשר מטופל אחר של ד"ר גלבוע הגיע בגיל חודש וחצי לבדיקת אולטרסאונד, ד"ר גלבוע גילה לתדהמתו פריקה מלאה דו צדדית של פרקי הירכיים. "הופתעתי לשמוע מההורים שהם יודעים שיש פריקה מלאה, שאותרה כבר בבדיקה הידנית יום לאחר הלידה ומשום מה בבית החולים נאמר להורים שהמצב 'יסתדר עם הזמן'".

"פריקה מלאה אינה מסתדרת לבד וחובה לטפל עם רצועות מיד כשמתגלה הפריקה". צילום: שאטרסטוק

אולם, מדגיש ד"ר גלבוע: "פריקה מלאה אינה מסתדרת לבד וחובה לטפל עם רצועות מיד כשמתגלה הפריקה. רק לחדד, כאשר מאותרת פריקה בבדיקה הידנית יום לאחר הלידה, חובה לעשות אולטרסאונד בהקדם האפשרי, ולא בגיל שישה שבועות כי חשוב להתחיל טיפול באופן מיידי. בנוסף, לאחר הקיבוע עם הרצועות, יש לבצע בדיקת מעקב של אולטרסאונד אחת לחודש כדי לבדוק האם חל שיפור".

ברוב המדינות אולטרסאונד לפרקי ירכיים היא בדיקת חובה

על אף הפערים המשמעותיים באבחון בין בדיקה ידנית לבדיקת אולטרסאונד על ידי מומחה, על פי משרד הבריאות בדיקה ידנית של פרקי ירכיים היא מספקת ואין צורך בבדיקות הדמיה. אך המקרים שתוארו לעיל מוכיחים באופן מובהק כי בדיקה ידנית אינה מספקת וכי יש הכרח בבדיקת אולטרסאונד, ומוקדם ככל האפשר.

"הסיבה לחוסר ההמלצה של משרד הבריאות היא בעיקר כלכלית. בדיקות הדמיה עולות כסף. ברוב מדינות העולם בדיקת אולטרסאונד של פרקי ירכיים היא בדיקת חובה לכל התינוקות מאז שנות ה-80, עת הומצאה שיטת בדיקה זו על ידי פרופ' גראף, ממציא שיטת בדיקת פרקי ירכיים באולטרסאונד", מסביר ד"ר גלבוע.

לדבריו, עד היום היא נחשבת לבדיקת הבחירה לאיתור פריקה/ תת פריקה של מפרקי הירכיים בתינוקות. "פרופ' גראף הראה שרק האולטרסאונד קובע ויכול לאתר מקרים של פריקת ירכיים אצל תינוקות, ולא בדיקה ידנית".

לדברי ד"ר גלבוע, בתחומי רפואה רבים כמו לדוגמה בתחום רפואת המשפחה או שיניים, אנחנו בוחרים את הרופא ולא את המכון שבו נקבל את הטיפול. לכן, תמוה שבתחום של בדיקות אולטרסאונד אין עדיין מודעות לכך שזהות הרופא הבודק היא מכרעת, וקיים פער משמעותי בין בדיקה של טכנאי רנטגן לרופא מומחה. במרבית מכוני האולטרסאונד, רוב הבודקים הם טכנאים וזאת מפאת חסר מהותי ברופאים רדיולוגים.

כמובן, בדיקה של רופא רדיולוג מומחה היא עדיפה על פני בדיקה של טכנאי. "לכן, חשוב לברר מי עומד לבדוק את התינוק ומהו נסיונו משום שיש הבדל משמעותי בין הבודקים ורצוי מאוד שיהיה זה רופא רדיולוג מומחה אשר עשה השתלמות אצל פרופ' גראף על מנת שהבדיקה תהיה מהימנה ככל האפשר.  בשורה התחתונה, מסכם ד"ר גלבוע, "אין זה משנה מה שם המכון והיוקרה שלו, אלא מי בודק את התינוק שלכם".