סרטן המעי הגס - חשיבות הגילוי המוקדם והקשר לריפוי מלא או חלקי

על פי נתונים של האגודה למלחמה בסרטן שפורסמו לרגל חודש המודעות סרטן המעי הגס והחלחולת 2023, בשנת 2022 אובחנו בישראל כ-3,200 נשים וגברים עם המחלה, כ-1,300 מהם  נפטרו.

״מדי שנה מתגלים בארץ כ-3,000 חולים חדשים שגילם הממוצע הוא 60״, מסביר ד"ר עופר פורים, מומחה לאונקולוגיה, מנהל שירות גידולי מערכת העיכול במכון האונקולוגי בבית החולים שערי צדק בירושלים, הלוקח חלק בכנסים בינלאומיים בתחום האונקולוגיה וגם עורך ומפרסם מחקרים ומאמרים בספרות הרפואית. לדבריו, ככל שמגלים את המחלה מוקדם יותר, כך הטיפול הרפואי אפקטיבי משמעותית וסיכויי הריפוי גדולים בהרבה.

איך ניתן לאבחן את המחלה עוד לפני שהיא מתפתחת?

״ראשית, חשוב להכיר את הסימפטומים. זאת לצד בדיקות שגרתיות שמומלץ ורצוי לבצע באופן קבוע ובמטרה למנוע את המחלה. התסמינים שיכולים להעיד על נוכחות סרטן המעי הגס יכולים להיות שינוי בהרגלי היציאה, ביקורים תכופים בשירותים, דימום בצואה ושלשולים, כמו גם ירידה במשקל וחולשה בלתי מוסברת".

לדברי ד"ר פורים, ״עוד לפני שמופיעים התסמינים וכדרך קבע, חשוב מאוד לבצע בדיקות שגרתיות, גם אם לעתים מדובר בהליך לא כל כך נעים. הטרחה של היום שווה את הריפוי של מחר".

כך, ברחבי העולם ובישראל וכמניעה להתפתחות סרטן מעי הגס  והחלחולת, נערכות שתי בדיקות מרכזיות. הראשונה היא בדיקת דם סמוי בצואה. השנייה היא קולונוסקופיה, אותה מבצעים בארה"ב החל מגיל 40 ובארץ מגיל 50 ומעלה. שתי הבדיקות מומלצות לכלל האוכלוסיה, בין אם מדובר אנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן מעי גס כמו גם אנשים ללא היסטוריה משפחתית.

"מי שאחד מבני משפחתו הקרובה חלה בסרטן מעי המעי הגס או החלחולת, כדאי שיבצע את הבדיקות עשור לפני זמן זיהוי המחלה אצל אותו בן משפחה", מציין ד"ר פורים. "אנשים שסובלים ממחלות במעיים, כדוגמת קרוהן או קוליטיס כיבית, מומלץ שיהיו בקשר הדוק עם מומחה לגסטרואנטרולוגיה כבר בגילאי 20-30״.

האם אפשר לעשות רק את בדיקת הדם הסמוי בצואה, שהיא הרבה יותר נוחה?

״עדיף לבצע את שתי הבדיקות, למרות שבדיקת קולונוסקופיה אכן דורשת היערכות מקדימה ולא תמיד נעימה. זה מתחיל עם לקיחת משלשלים כדי לרוקן את אזור המעי, צריכת מזונות מסוימים, צום והליך פולשני הנעשה בהרדמה חלקית או מלאה. עדיין, בדיקת דם סמוי בצואה מעידה רק על נוכחות של גידול שהתחיל לדמם, ויש גידולים שאינם מדממים כלל.

הסרת ממצא (פוליפ) בבדיקת קלונוסקופיה

"בנוסף, מדובר ברגישות נמוכה של בדיקת דם סמוי בצואה, שלא תמיד מאפשרת אבחון מיטבי, דבר הדורש לעתים לבצע אותה כמה וכמה פעמים. לעומת זאת, בדיקת קולונוסקופיה מאפשרת לראות בצורה מדויקת ובהירה את המעי כולו ולזהות ברמה גבוהה מאוד ממצאים חשודים. כך, במידה שקיימים נגעים, ניתן לזהות אותם בשלבים המוקדמים של המחלה״.

אתה מדגיש שוב ושוב את חשיבות הגילוי המוקדם. מהי המשמעות של גילוי המחלה בשלבים מתקדמים יותר?

״ראשית, לאחר הניתוח ניתן לקבוע את שלב המחלה. זאת, על בסיס החדירה של הגידול לדופן המעי, מספר בלוטות הלימפה שהוצאו, האם יש בהן גידול והאם ידוע על פיזור גרורתי של המחלה לאיברים מרוחקים.

״שלב המחלה המוקדם ביותר הוא שלב 1, בו סיכויי הריפוי הטובים ביותר בזכות חדירה שטחית יחסית של הגידול לדופן המעי. בשלב 2 החדירה לדופן המעי מעט יותר עמוקה ולכן דורשת ברוב המקרים ניתוח ולעתים גם טיפולים כימותרפיים. בשלב 3 מעורבות בלוטות הלימפה, מצב הדורש טיפולים כימותרפיים לאורך שלושה עד שישה חודשים, בנוסף לטיפול הניתוחי. שלב 4 מעיד על מחלה גרורתית המובילה לטיפול פליאטיבי להארכת החיים. במצב הזה מדובר על כ-5% החלמה בלבד אצל רוב החולים״.

עם הקידמה והטכנולוגיות שיש כיום, מה בכל זאת אפשר לעשות בשלבים 3 ו-4?

״בשלבים המתקדמים של המחלה מבצעים אנליזה מולקולרית של הגידול כדי לזהות חוסר באחד מתוך ארבעה חלבונים שנמצא אצל בערך כ-6% מהחולים. חוסר בחלבון זה מאפשר טיפול אימונותרפי שמפעיל את המערכת החיסונית של הגוף, שמטפל בעצמו. מדובר בטיפול מאוד אפקטיבי שלא מצריך כימותרפיה ובמקרים רבים מוביל לתגובה יפה של הגידול, לעתים עד למיגור המחלה כולה. בדיקה נוספת שאנו עושים כדי לאפשר טיפול טוב יותר היא קביעת רצף הגידול, שנותנת אינדיקציה למתן טיפולים ביולוגיים ובאמצעות תרופות חדשות ואפקטיביות״.

חשיבות הטיפול המתקדם והתמיכה הרגשית

ד״ר פורים מסביר כי בבית החולים שערי צדק בו הוא עובד, ניתן לקבל את כל הטיפולים החדשניים והמתקדמים למחלה. הוא עצמו גם דואג להתעדכן על ידי השתתפות בכנסים בינלאומיים, בחינת מאמרים וחשיפה למחקרים קליניים. כך לדבריו, מקבלים החולים נגישות לתרופות עתידיות ולוקחים חלק במחקרים נסיוניים, שיכולים להביא תועלת נוספת למיגור המחלה.

בנוסף, הוא מדגיש את הפן הרגשי שחשוב כל כך לדבריו להתנהלות המחלה, לטיפול ואפילו ליכולת ההחלמה. ״בכל נושא ההכוונה והטיפול בחולים, קיים בבית החולים מערך שלם של תמיכה רגשית הכולל פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים עבור כל החולים. זאת, בנוסף לפעילות המיועדת לחולים צעירים, לאור הירידה בגילי החולים המאובחנים. סרטן המעי הגס יכול להופיע גם במטופלים בגילי 30-40״.

ד״ר פורים מדגיש כי ברגע שהמחלה היא גרורתית ובמטרה להעניק את הטיפול הטוב ביותר לחולה, נערך פורום רב מקצועי בו לוקחים חלק כל אנשי המקצוע הרלוונטיים - כירורגים, אונקולוגים, מומחי הדמיה ועוד. ״דרישה זו נכנסה כסטנדרט להמלצות משרד הבריאות כדי לשתף את כל הפונקציות שיחד יכולות להיטיב עם הטיפול. בצורה כזו ניתן לגבש תכנית פעולה מיטבית לחולה ולקבוע סדר פעולות נכון, במיוחד עבור מי שיכול לעבור ניתוח וגם כשמדובר בהתפתחות של גרורות״.

ד"ר עופר פורים, מומחה לאונקולוגיה ורדיותרפיה, מנהל שירות גידולי מערכת העיכול, המרכז הרפואי שערי צדק, אונקולוג בקבוצת althea surgical. טל': 0505357100