"אבחון מוקדם של גלאוקומה עשוי למנוע אובדן ראייה"

גלאוקומה היא אחת הסיבות המובילות לאיבוד ראייה בעולם המערבי, ובניגוד לקטרקט היא בלתי הפיכה, כיוון שכל נזק שנגרם לעצב הראייה הוא בלתי הפיך.

לדברי ד"ר פדות קלויזמן, מומחית ברפואת עיניים, גלאוקומה וניתוחי קטרקט, גלאוקומה מתאפיינת בלחץ תוך עיני גבוה בהשוואה לנורמה או ברגישות יתר של עצב הראייה ללחץ. במקרים מסוימים, גלאוקומה יכולה להתפתח אצל אנשים עם לחץ תוך עיני תקין.

שיעור החולים בגלאוקומה נע בין 3% ל-5% מהאוכלוסיה המבוגרת כאשר השכיחות עולה בצורה חדה לאחר גיל 60. "ההערכה היא שיש בישראל בין 60 ל-80 אלף חולים ומדי שנה נוספים כ-6,000 חולים חדשים", אומרת ד"ר פדות קלויזמן.

מה הם התסמינים של גלאוקומה?

"גלאוקומה היא משפחה של מחלות, כשהחלוקה העיקרית היא גלאוקומה בזווית פתוחה ובזווית סגורה. גלאוקומה בזווית פתוחה היא השכיחה יותר, כ-90% מהמקרים. זוהי מחלה א-סימפטומית עד שלבים מתקדמים של המחלה. היא נטולת כאבים, ללא סימנים חיצוניים ולמעשה, אם המטופל לא ייבדק, הוא עלול לגלות זאת רק כאשר הוא מתחיל לאבד את הראייה. לעתים, אנשים  מגיעים לאבחון רק כשהם מאבדים את הראייה באחת העיניים או בשתיהן. במקרים רבים, העין הטובה מפצה על העין החלשה, ולכן יכולים להתעוור בעין אחת מבלי להרגיש".

ד"ר פדות קלויזמן מסבירה כי גלאוקומה בזווית סגורה אמנם פחות שכיחה אך גורמת להרבה יותר מקרי עיוורון. "במקרים האקוטיים, אדם מגיע עם התקף גלאוקומה שמתפתחת תוך שעות ומלווה בסימנים חיצוניים כמו עין אדומה וכואבת עם ראייה מטושטשת וראיית הילות סביב אורות, כאבי ראש עזים, לפעמים בחילות והקאות - אלה הם מקרים שמגיעים לטיפול, והתקף כזה יכול להשאיר נזקים בלתי הפיכים לראייה.

"ברגע שמאבחנים התקף של גלאוקומה בעין אחת, חייבים לעשות טיפול מונע בעין השנייה כי זה רק עניין של זמן עד שהבעיה תתפתח בעין השנייה. קיימת גם צורה כרונית של גלאוקומה בזווית סגורה, המתפתחת ללא סימפטומים ועלולה לגרום לנזק קשה מאד ולאיבוד ראייה".

מה הם גורמי הסיכון לגלאוקומה?

"גורם הסיכון החשוב ביותר הוא לחץ תוך עיני גבוה. גורמי סיכון נוספים הם: גיל – שכיחות המחלה עולה באופן חד לאחר גיל ;60; סיפור משפחתי בעיקר אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה – נתון זה מעלה בצורה משמעותית את הסיכון לחלות בגלאוקומה; קוצר ראייה גבוה ורוחק ראייה גבוה; ולבסוף, סוכרת ויתר לחץ דם שהם גורמי סיכון יחסיים. טראומה ישירה לעין, חסימות  ורידיות ודלקות תוך עיניות עלולות לגרום לגלאוקומה משנית".

כיצד ניתן לאבחן את המחלה?

"הבדיקה כוללת מספר חלקים: בדיקת חדות ראייה, בדיקה של לחץ תוך עיני, הערכת איזור הניקוז (זווית העין) ולבסוף, הרחבת אישונים עם בדיקת מצב הקטרקט ובדיקת עצב הראייה וקרקעית העין. במידה שמתעורר חשד לגלאוקומה, הרופא יפנה את המטופל לבדיקות נוספות כגון בדיקת שדה הראייה, שבודקת את הראייה הפריפרית, בדיקת הדמיה OCT -  סריקה של עצב הראייה, והערכה של עובי הקרנית, שגם הוא גורם סיכון להתפתחות גלאוקומה.

גלאוקומה בזווית סגורה. "במקרים האקוטיים, הגלאוקומה מתפתחת תוך שעות ומלווה בסימנים כמו עין אדומה וכואבת וראייה מטושטשת". אילוסטרציה: שאטרסטוק

"חשוב לציין, שלא תמיד אפשר לאבחן בקלות ויש מטופלים שיהיו בסטטוס של חשד לגלאוקומה כי יש להם חלק ממאפייני המחלה. הגורם הקובע פה הוא מה קורה על ציר הזמן. אם אכן יש גלאוקומה עלול להיווצר נזק מתקדם, אך אם כעבור חמש-עשר שנים אין כל שינוי, קרוב לוודאי שלא תתפתח גלאוקומה".

מדוע חשוב לבצע אבחון מוקדם של המחלה?

"כיוון שהמחלה במרבית המקרים היא א-סימפטומטת עד שלבים מאוחרים, חשוב ללכת לבדיקה שגרתית אצל רופא עיניים החל מגיל 40. תדירות הבדיקות בהמשך תיקבע בהתאם לגורמי סיכון ואם הבדיקה הראשונה תקינה או לא. החל מגיל 60 רצוי להיבדק אחת לשנה. חשוב להדגיש, שבדיקה אצל אופטמטריסט אינה מחליפה בדיקה אצל רופא עיניים מומחה".

איך ניתן לטפל בגלאוקומה?

"בעיקרון, כל הטיפולים מיועדים להורדת לחץ תוך עיני משום שזהו הגורם היחיד שאפשר לשלוט בו. אין אפשרות לתקן את הנזקים שהצטברו או לטפל בעצב הראייה. בטיפול בגלאוקומה יש שיטות שונות: טיפול בטיפות מדי יום לאורך זמן ותרופות באמצעות כדורים. אם הטיפול התרופתי לא נסבל או לא יעיל, אפשר לעבור לטיפולים באמצעות לייזר ובהמשך לניתוחים".

לדברי ד"ר פדות קלויזמן, "טיפול בטיפות דורש התמדה, אך משום שמדובר באנשים מבוגרים שיש להם עוד מחלות ונוטלים עוד תרופות, הטיפול אינו פשוט להם, מה גם שלפעמים קיים קושי פיזי לשים טיפות בגלל רעד בידיים או שיכחה. בנוסף, לחלק מהמטופלים יש תופעות לוואי לא נעימות מהטיפות כמו עיניים אדומות, צריבה וגרד, לפעמים צמיחת ריסים מוגזמת ושקיעה של העין.

"חשוב מאוד להיות במעקב סדיר ולדווח לרופא על התופעות. המטרה היא להתאים את הטיפול לחולה כדי שיהיה לו אפקט נדרש עם מינימום תופעות לוואי, בתקווה להאט ככל האפשר את קצב התקדמות המחלה ולשמר את הראייה. בכל מקרה, חייבים להיות במעקב סדיר אצל רופא עיניים, עדיף מומחה לגלאוקומה".

מה הקשר בין קטרקט וגלאוקומה?

"לעתים יש בלבול בין קטרקט לגלאוקומה - שתיהן מחלות שכיחות באוכלוסיה והשכיחות שלהן עולה עם הגיל, ואכן, בסוגים מסוימים של גלאוקומה יש ביניהן קשר: התפתחות קטרקט מחמירה את הגלאוקומה, בעיקר בגלאוקומה בזווית סגורה. לפעמים טיפול בקטרקט יכול לשפר את השליטה בלחץ התוך עיני, ובמצבים של קטרקט מתקדם גם המעקב של הגלאוקומה נעשה קשה כי פחות ניתן לראות מה קורה בקרקעית העין".

מהו הטיפול הכירורגי האפשרי בגלאוקומה?

"אפשרות טיפול נוספת היא כירורגית, כאשר קיימות שתי קטגוריות עיקריות: ניתוחים קלאסיים – טרבקולקטומי ומסתם ע"ש אחמד. אלה הם ניתוחים פולשניים יעילים מאוד אבל בעלי שיעור יחסית גבוה של תופעות לוואי".

ד"ר פדות קלויזמן מציינת כי "בעשורים האחרונים מנסים לפתח ניתוחים זעיר פולשניים המכונים MIGS - ניתוחים הרבה יותר בטוחים עם פרופיל תופעות לוואי נמוך, אך גם יעילות נמוכה יותר והם מתאימים לגלאוקומה מתחילה עד בינונית. אצל חלק מהאנשים ניתן בשלבים הראשוניים לבצע ניתוחים אלה במקום מתן טיפות, אך כאמור, לפני הכל", היא מסכמת, "חשוב לאבחן מוקדם ככל האפשר, על מנת למנוע נזק בלתי הפיך לעצב הראייה".

(צילומים: שאטרסטוק)