דמנציה ואלצהיימר – מה הסימפטומים ואיך מצמצמים נזקים?

עיקרי הכתבה:

• תסמינים ראשונים לדמנציה הם: בעיות זיכרון, בלבול הולך וגובר, בעיות ריכוז, שינויים בהתנהגות, אדישות או דיכאון, אובדן יכולת לבצע משימות יומיומיות.
• מחלת האלצהיימר היא תורשתית בחלקה, אך "זקוקה לעוד חיזוקים" כדי להתפרץ. הגורמים הידועים לאלצהיימר הם ככל הנראה שילוב של שינויים במוח הקשורים לגיל יחד עם גורמים גנטיים, סביבתיים ואורח חיים.
• מחלת אלצהיימר כיום לא ניתנת לריפוי, אך תרופה חדשה בשם לקמבי עוצרת את התפתחות המחלה אם היא ניתנת בשלביה הראשונים.
  ____________________________

יום האלצהיימר הבינלאומי שחל מחר, 21 בספטמבר, הוא תזכורת לכך שהמחלה הכה מדוברת והכה שכיחה, לא לגמרי פוענחה עד הסוף, ורוב הבריות לא מודעים לסימפטומים או לשלבי המחלה. עם זאת, דמנציה היא מחלה קשה שיכולה להשפיע משמעותית על איכות החיים של החולים ובני משפחותיהם, ולכן חשוב להיות מודעים לגורמי הסיכון לדמנציה ולנקוט בצעדים לצמצום המחלה כשהיא בשלביה הראשונים שלה.

מחלת האלצהיימר היא למעשה סוג שכיח של דמנציה. מדובר במחלה שמשנה לחלוטין את חייו של האדם שלקה בה, פוגעת ביכולותיו הקוגניטיביות, הפיזיות והנפשיות, ובשיאה היא יכולה לגרום לאדם להיות מנותק מסביבתו לחלוטין.

מחלת אלצהיימר מערבת חלקים במוח השולטים במחשבה, בזיכרון ובשפה. בשלב מאוחר של המחלה, הלוקה בה יחווה פגיעה חמורה בזיכרון, בעיבוד מידע חדש ובזיהוי של זמן או מקום, יאבד את כושר דיבור, את היכולת לאכול, ללכת, להשתמש בשירותים ללא עזרה ועוד. אין טיפול שמרפא את מחלת האלצהיימר, אך לאחרונה הושקה תרופה בשם לקמבי, שיכולה לעזור בעיכוב המחלה בשלביה הראשונים. בשלבים המתקדמים של המחלה חלה נסיגה קשה בתפקוד המוח, מה שעלול להוביל להתייבשות, לתת תזונה או לזיהומים ופציעות, ולכן אדם שלקה באלצהיימר לא יכול לחיות לבדו.

בשורות הבאות ננסה להבין מה הם הסימפטומים הראשונים שחשוב לשים לב אליהם כדי שניתן יהיה לקבל טיפול מעכב, ואיך לטפל בתופעת השוטטות שמסכנת כל כך את חולי הדמנציה.

ד"ר נתי בלום, מנכ"לית עמותת עמדא למען מתמודדים עם דמנציה ואלצהיימר. צילום: נעה בשארי

עמותת עמדא, למען מתמודדים עם דמנציה ואלצהיימר, מעניקה תמיכה לבני משפחה מטפלים באמצעות קבוצות תמיכה, טיפול פרטני ושיחות ייעוץ בזום. פנינו אל ד"ר נתי בלום, מנכ"לית העמותה, כדי לברר עימה מהי דמנציה, מה הם הסימנים הראשונים ואיך נוהגים עם אדם שלקה בדמנציה.

ד"ר בלום, מהי דמנציה?

"דמנציה היא מצב רפואי המאופיין בירידה מתמשכת בתפקוד המוח, המשפיע על הזיכרון, השפה, החשיבה וההתנהגות. חשוב להזכיר שדמנציה אינה מחלה אחת אלא מגוון מחלות הגורמות לאותה ההידרדרות. המחלה השכיחה ביותר היא מחלת אלצהיימר, המהווה כ-60% ממקרי הדמנציה".

מה הם גורמי הסיכון לדמנציה? 

"יש כמה גורמים. קודם כל, גיל. הסיכון לדמנציה עולה ככל שאדם מתבגר. בנוסף, יש חשיבות לגנטיקה - אנשים עם היסטוריה משפחתית של דמנציה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה. מחלות רקע כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת ועוד עלולות להגביר את הסיכון לדמנציה. בנוסף, יש גם את גורם של אורח חיים: עישון, צריכת אלכוהול מוגזמת, עודף משקל וחוסר בפעילות גופנית עלולים להגביר את הסיכון לדמנציה".

מה הם הסימנים הראשונים לדמנציה?

"הסימפטומים של דמנציה עשויים להשתנות מאדם לאדם, אך בדרך כלל כוללים את המאפיינים הבאים:

• ירידה בזיכרון - קושי לזכור דברים חדשים, שיכחה של אירועים או מידע שנלמד בעבר.
• שינויים בחשיבה ובשיפוט - קושי בחשיבה מורכבת, קבלת החלטות או ביצוע מטלות מורכבות.
• שינויים בשפה - קושי בשליפת מילים, הבנת שפה או ביטוי מחשבות.
• שינויים בהתנהגות - שינויים במצב הרוח, התנהגות אימפולסיבית או חרדה, ירידה בתפקוד היומיומי.

"אחד הדברים שאנו רואים מיד זה לרוב ירידה בתפקוד היומיומי", מסבירה ד"ר בלום. "קושי בביצוע מטלות יומיומיות שאותן אדם נהג לעשות כל יום כמו לבשל, להתלבש וכדומה".

האם יש טיפול לדמנציה?

"אין מרפא לדמנציה, אך קיימים טיפולים המסייעים להאט את התקדמות המחלה ולשפר את איכות החיים של החולים. הטיפולים כוללים תרופות, טיפולים תומכים וטיפולים התנהגותיים. לעומת זאת, יש מספר דרכים לצמצם את הסיכון לדמנציה:

• שמירה על אורח חיים בריא - תזונה בריאה, פעילות גופנית סדירה, הימנעות מעישון ומשימוש מופרז באלכוהול.
• טיפול במחלות רקע - טיפול בלחץ דם גבוה, סוכרת, כולסטרול גבוה ועוד - עשוי לסייע בהפחתת הסיכון לדמנציה.
• פעילות קוגניטיבית - פעילות מאתגרת הממריצה את המוח, כגון קריאה, פאזלים, משחקי חשיבה ועוד.

אחד הדברים שמדירים שינה מעיניהם של אנשים שקרוביהם לקו באלצהיימר היא תופעת השוטטות, שגורמת להם לצאת מהבית ולאבד את דרכם אליו.

ד"ר בלום, מהי הסיבה לכך שאנשים שלקו בדמנציה מרבים "לברוח מהבית" ולשוטט?

"מחלת האלצהיימר גורמת לאנשים לאבד את היכולת שלהם לזהות מקומות או פנים מוכרות. לעתים קרובות אנשים עם אלצהיימר או דמנציה לא מודעים למצבם, הם יוצאים מהבית במטרה להגיע למקום מסוים או לאדם קרוב, אך הם שוכחים את הדרך אליו. סיבה נפוצה נוספת לכך שאנשים עם אלצהיימר משוטטים ברחוב היא שלפעמים המטפלים שלהם משאירים אותם רגע באוטו כדי לקפוץ לקנות משהו, והם פשוט יוצאים מהאוטו ומתחילים ללכת (לכן אסור להשאיר אותם לבד ברכב). מובן שתופעת השוטטות היא מסוכנת, מאחר שהאנשים האלה יכולים בקלות להיפצע, להתייבש או אפילו ליפול קורבן לאלימות".

ד"ר בלום מציגה מספר דרכים למניעת שוטטות של אנשים עם אלצהיימר/ דמנציה:

• שימרו על שגרה ולוח זמנים קבועים. זה עוזר גם לאדם במצב של דמנציה מתקדמת להרגיש בטוח יותר ולצפות לשלב הבא של מהלך היום, מה שאולי ימנע ממנו לרצות לצאת החוצה.
• ודאו שהבית בטוח - כולל התקנת מנעולים על דלתות וחלונות, שימוש בפעמונים על הדלת הראשית והסרת כל סכנות מהסביבה, למשל מדרגות שעלולות לגרום לנפילה.
• שימו לב לטריגרים. אנשים עם דמנציה נוטים יותר לשוטט בשעות מסוימות של היום או במצבים מסוימים. ברגע שאתם מזהים את הטריגרים, אתם יכולים לנקוט בצעדים מסוימים כדי להימנע מהם.
• השתמשו בעזרים טכנולוגיים על בסיס GPS המסייעים לאתר אדם משוטט.
• הקפידו על יחס אישי. שימרו על קשר אישי חם ואוהב עם האדם כדי לעודד תחושת ביטחון וקירבה, וגם כדי שיוכל לפנות אליכם במצב של בלבול.
• השגחה צמודה – בסופו של דבר אין תחליף לעין אנושית שמפקחת על הנעשה בבית.
• עירכו תכנית חירום, כך שתדעו מה לעשות ולמי לפנות במקרה שהאדם שלקה בדמנציה ילך לאיבוד.

כיצד לנהוג עם אדם דמנטי שנמצא משוטט ברחוב?

"אם אתם נתקלים באדם מבוגר שמסתובב כמו סהרורי, אתם צריכים קודם כל לעצור לידו, להציג את עצמכם, לנסות למצוא מקום מוצל לשבת איתו, להרגיע אותו אם הוא נסער, לתת לו לשתות מים (מי יודע כמה זמן הוא משוטט ברחוב) ולנסות לשאול שאלות פשוטות במטרה להרגיע ולייצר תחושה של ביטחון וכדי שלא יקום וימשיך לשוטט. אימרו לו שאתם פה כדי לעזור לו, ונסו ביחד למצוא מישהו שמכיר אותו. שימרו על סבלנות, אל תתווכחו איתו גם אם הוא מספר דברים הזויים (למשל, שהוא בדרך לפגישה עסקית ומחכים לו). אל תגידו לו שהוא טועה ואל תשאלו אותו אם הוא זוכר משהו. בידקו אם יש בידו טלפון, שממנו אפשר לצלצל לאנשים ששמם מופיע בשיחות האחרונות".

מחלות ניווניות של המוח

פרופ' דוד טנה, מנהל מכון שבץ מוח וקוגניציה בקריה הרפואית רמב"ם, יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל, מסביר מה הן מחלות ניווניות של המוח ומה צופה העתיד לגבי אבחון וטיפול במחלות אלו.

פרופ' טנה, מה ההבדל בין דמנציה לאלצהיימר?

"חשוב להבדיל בין שני המצבים, כי דמנציה זה כמו להגיד למישהו שיש לו חום, בלי להגיד מה הסיבה לחום. יש הרבה סיבות לדמנציה. דמנציה מאופיינת בירידה תפקודית, ירידה קוגניטיבית שפוגעת בתפקוד היומיומי, אבל זה מדבר על החומרה ולא על הסיבה. יש סיבות שונות לדמנציה, חלקן הפיכות, חלקן קשורות למחלות כלי דם כמו שבץ מוחי. יש גם סיבות ניווניות כמו מחלת אלצהיימר, שהיא מחלה ניוונית של המוח, כאשר חלבונים פתולוגים ששוקעים במוח גורמים למחלה. אלצהיימר היא מחלה ניוונית והיא אחת הסיבות שגורמות לדמנציה".

האם מחלת האלצהיימר היא תורשתית?

"יש בה מרכיב משפחתי, אבל היא לא גנטית. מי שיש לו אלצהיימר במשפחה, נמצא בסיכון גבוה יותר לחלות בה. יש כיום שתי מהפכות עצומות בתחום האלצהיימר. אני כיו"ר האיגוד הנוירולוגי מאמין שזה האתגר הרפואי הכי גדול שעומד לפנינו, עם פריצות דרך עצומות. אחת מהן היא האבחון - היכולת לאבחן אלצהיימר באופן ביולוגי מדויק יותר. זיהוי הסמנים הביולוגיים של החלבונים הפתולוגיים ששוקעים במוח, אפשר היום לבדוק במיפוי מוח או אפילו בבדיקת דם. אלו טכנולוגיות חדשות שמגיעות אלינו בהדרגה.

פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל. צילום: מיכה בריקמן

"אם רוצים לוודא ולאבחן בצורה טובה, היום יש בדיקות שיכולות לזהות חלבונים פתולוגיים האופייניים למחלת אלצהיימר. למה זה חשוב? כי קיימת תרופה חדשה בשם לקמבי שבקרוב תגיע לארץ, היא כבר אושרה על ידי מניהל המזון והתרופות האמריקאי והיא מתאימה רק לאנשים שיש להם מחלת אלצהיימר מוכחת, עם שקיעת החלבון הפתולוגית. היא מתאימה רק לחולים מסיימים בשלבים מאוד מוקדמים של המחלה. מי שכבר מאוד פגוע, הטיפול הזה לא יכול לרפא אותו, אבל מי שהסימנים שלו קלים, יכול לקבל את התרופה ולהאט את התקדמות המחלה. התרופה מנקה את החלבון הפתולוגי מילואיד מהמוח, ומחקרים מראים שהטיפול יכול להאט בערך בשליש את קצב התקדמות המחלה. לא לרפא, לא לעצור, אבל לעכב בשליש וזה לא מעט".

אתה צופה שבעתיד ניתן יהיה לרפא לגמרי את המחלה?

"בעתיד יהיו לנו סמנים ביולוגיים יותר מדויקים לסוגים השונים של מחלות ניווניות של המוח ויהיה לנו מגוון של תרופות בהתאמה אישית למטופלים. נצטרך לאבחן את האנשים בשלב מוקדם יותר, כשהמוח עדיין לא חולה מאוד ונעצור את התקדמות המחלה. לא הגיוני שניקח אדם עם מוח מאוד מאוד חולה ונחזיר אותו להיות בריא. הפתרון הוא לאבחון מוקדם ומדויק, אבחון אלצהיימר מוקדם, מודרני ובכלים ביולוגיים".

האם הבדיקות הללו ייכנסו לשורת בדיקות הסקר השנתיות?

"עד לאחרונה מחלת אלצהיימר היתה מחלה שלא היה לנו כל טיפול עבורה, ולכן ההסתכלות של מערכת הבריאות היתה מסוימת. כיום אנחנו עומדים בפתחו של עידן חדש, עם תרופות חדשות, עם אבחון בשלב הרבה יותר מוקדם. כשאנחנו מאבחנים דמנציה היום, זה בדרך כלל מאוחר מדי לטיפולים החדשים. כך שכן, נצטרך לאבחן הרבה יותר מוקדם והרבה יותר חכם: אבחון ביולוגי שהוא יקר יותר מהווה אתגר למערכת הבריאות ונצטרך להיערך אליו כדי לצמצם את הנטל - העלות של מחלת אלצהיימר על המשק היא עצומה. למנוע או לדחות את המחלה יעניק לנו רווח עצום".

אפשר לשמור על בריאות המוח על ידי פעילות פיזית וקוגניטיבית. צילום: שאטרסטוק

לסיכום אומר פרופ' טנה: "חשוב לציין שאפשר לשמור על בריאות המוח, בדיוק כמו שאפשר לשמור על בריאות הלב ועל בריאות כלי הדם. יש הרבה מה לעשות, ובדיוק כמו שכל אחד יודע איך לשמור על הלב ומה הם גורמי הסיכון, כך צריך ללמוד איך לשמור על המוח ולהיות פעילים פיזית וקוגניטיבית על ידי פעילות גופנית, פעילות מנטלית מעניינת ומאתגרת. כמו כן, לשמור על שינה טובה, להוריד ככל האפשר סטרס, לטפל בסוכר, בלחץ גם ובכולסטרול, לטפל בהשמנה, ליהנות מהחיים. הרבה דברים שאנחנו עושים למען עצמנו שומרים בסופו של דבר גם על המוח שלנו".

(צילומי אילוסטרציה: שאטרסטוק)