מדינה בטראומה: תופעת הפוסט טראומה תפגע ברבים

עיקרי הדברים:

• פוסט טראומה היא תגובה רגשית, פיזית והתנהגותית מתמשכת לאירוע טראומטי מהעבר.
• גם עדות לאירוע קשה יכולה להוביל להתפתחותה של ההפרעה. זוהי נקודה חשובה במיוחד לאור החשיפה הדרמטית של תושבי ישראל לסרטונים ותמונות של מעשי הזוועה של החמאס.
• טיפול ותמיכה הניתנים בזמן משפיעים באופן משמעותי על הסבירות להחלמה ועל ההתפתחות הפוטנציאלית של פוסט טראומה.

___________________________________

ההלם שהיכה בנו בשבת השחורה, שבעה באוקטובר 2023, לא דומה לדבר שחווינו בישראל בעבר, לא כמדינה ולא כאנשים פרטיים. הדיווחים על חדירת אלפי מחבלים לתוך הבתים ביישובי עוטף עזה, לבסיסי צה"ל ולתוככי פסטיבל אהבה ושלום (כמה אירוני, כמה מר), הרצח ההמוני במספרים מזעזעים (נכון לכתיבת שורות אלו המספר עומד על 1,300 נרצחים, כשברור לכולם שהמספר עוד יעלה), החטיפה של צעירים וצעירות, קשישים, נשים וילדים לשטחי עזה, הסרטונים בהם מחבלים מתעללים בגופות, בנערות צעירות, הדיווחים על תינוקות ערופי ראש, התמונות הקשות של משפחות שלמות כפותות ושרופות – כל אלה נחרטו עמוק בנשמתנו, בליבנו. בנוסף, לרובנו יש בני משפחה במילואים או בשירות סדיר, והדאגה להם לא נותנת מנוח. רובנו לא מקשיבים למוזיקה כבר תקופה ארוכה, לא צופים בשום דבר חוץ מאשר במהדורות החדשות, לא מוצאים שום סיבה לחייך.

לא רק שהטראומה קשה מנשוא וצורבת את הנשמה, נוספת לה תחושה כללית של חוסר אונים מוחלט ושל בלבול, תחושה שהופקרנו. רובנו בולעים את האימה, את הדמעות ואת הצרחות שמתגבשות למראה עוד תמונה של ילד תמים שנקבר, מפשילים שרוולים בקור רוח ויוצאים לסייע למאות האנשים שאיבדו את ביתם, וכעת צריך למצוא להם בית, אוכל, תעסוקה לילדים ובגדים. אנחנו לא מרשים לעצמנו להתמוטט אל מול תמונות הנעדרים, הנרצחים, אל מול תושבי יישובי העוטף שהפכו לחסרי בית, אנשים שמתחננים שיחזירו את ילדיהם ונשותיהם משבי החמאס  וחיילים שנשלחו לחזית ומתלוננים שאין להם אוכל או ציוד בסיסי.

לכל אלה צריך לעזור, ובהתחשב בעובדה שאף אחד לא עושה את זה בשבילם, אנחנו עושים זאת, כעם. מגובשים מאי פעם, שבורים והמומים, אנו מנסים לדחוק את הקטסטרופה לירכתי התודעה ולטפל ברגשותינו אחרי שהכל ייגמר. אין לנו זמן לטפל בטראומה שלנו כרגע, אין לנו את הפריווילגיה הזו, אבל איך נתחמק מההשלכות של פוסט טראומה – בת הלוויה האפלה של הטראומה שמגיעה ביום בהיר אחד, אחרי שנדמה שהתגברנו ורגעי האימה שככו?

לאור העובדה שבהחלט ניתן לצפות למספרים גבוהים של התפרצות פוסט טראומה בחודשים הקרובים, פנינו לפסיכולוגית לילך קורן, מומחית בטיפול בחרדה ופוסט טראומה, שתסביר לנו מה הם התסמינים של פוסט טראומה, מתי החרדות מוגדרות כפוסט טראומה והאם כל מי שחווה אירוע חמור וקשה יפתח תסמינים של פוסט טראומה.

פוסט טראומה - ממה היא נוצרת?

"הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), או פוסט טראומה, היא תגובה מתמשכת לאירוע טראומטי אשר כוללת עוררות מוגברת, חודרנות של האירוע הטראומטי - פלאשבקים, חלומות, זכרונות ומחשבות חודרניות, והימנעות מגירויים המזכירים אותו", מסבירה קורן. "פוסט טראומה עלולה להתפתח לאחר חשיפה לאירוע טראומתי. כך, פוסט טראומה היא ההפרעה הפסיכיאטרית היחידה בה מוגדר אירוע חיצוני כמחולל הכרחי.

לילך קורן, פסיכולוגית קלינית מומחית. צילום: פרטי

"מדובר באירוע אשר היתה בו סכנת חיים או פגיעה בשלמות האדם או של אחרים בסביבתו; אירוע בו האדם חווה אימה וחוסר אונים לנוכח המצב. גם עדות לאירוע קשה יכולה להוביל להתפתחותה של ההפרעה, וזוהי נקודה חשובה במיוחד לאור החשיפה הדרמטית של תושבי ישראל לסרטונים ותמונות של מעשי הזוועה".

מה ההבדל בין פוסט-טראומה לבין תגובה "רגילה" לאירוע קשה או טראומתי?

"תגובות דחק לאירוע טראומתי הן נורמליות בטווח הזמן שסמוך לאירוע, ואף נחשבות אדפטיביות ומועילות. אולם, באם סימפטומים אלו נמשכים לטווח של יותר מחודש לאחר האירוע, מדובר בהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). תגובת דחק בתקופה של שלושה ימים עד חודש לאחר האירוע, איננה מאובחנת כפוסט טראומה אלא כהפרעת דחק חריפה (Acute Stress Disorder). הסובלים מהפרעת דחק חריפה מגיבים בפחד וחרדה משמעותיים, גם כשהאירוע המאיים חלף, חוסר אונים ותחושת אימה. הם יכולים לדווח על חרדה, דיכאון, עייפות ועל תסמינים גופניים שונים".

לדברי קורן, לא כל מי שחווה כעת הפרעת דחק חריפה יפתח בהמשך פוסט טראומה, "אך חשוב לציין שהתערבויות בזמן, כולל טיפול ותמיכה, יכולות להשפיע באופן משמעותי על הסבירות להחלמה ועל ההתפתחות הפוטנציאלית של "PTSD.

קורן מסבירה כי אנשים רבים יחוו אירוע קשה וטראומתי במהלך חייהם, לא רק כתוצאה ממלחמה. הערכות מחקריות שונות מדברות על כך ש-60%-80% מהאנשים חוו או יחוו טראומה משמעותית במהלך חייהם. עם זאת, בממוצע רק כ-8% מהאוכלוסיה סובלים מרמה קלינית של פוסט-טראומה (כ-4% מהגברים, כ-9% מהנשים). כלומר, טראומה היא חוויה נפוצה מאוד. פוסט טראומה, או PTSD, היא אבחנה פסיכיאטרית, מתמשכת לאורך זמן (כאמור, מעל לחודש) ונפוצה הרבה פחות.

כיצד האירועים של הימים האלה יכולים לייצר טראומה בכל אחד מאיתנו?

"המצב הנוכחי ללא ספק מזעזע, מטלטל ויכול לעורר עצב על אובדנים קורעי לב, חוויה של חוסר אמון וייאוש, כעס וזעזוע עמוק מעוצמת הרוע שנחשפנו אליה. אין דרך 'נכונה' להכיל מצב שכזה. כל תגובה וכל הרגשה שעולה - פחד, עצב, כעס, כאבים גופניים, קשיי שינה וריכוז, הם כולם תגובה נורמלית למצב לא נורמלי. לכן, חשוב להיזהר מלאבחן את כל מי שחש קושי משמעותי בימים אלה כמועד לסבול מפוסט טראומה, אפילו את מי שעברו את האירועים הקשים ביותר".

כיצד ניתן להפחית מההשפעה הרגשית של האירועים הקשים ובכך גם את הסיכוי להתפתחות פוסט-טראומה?

"לנפש האדם יש מנגנוני החלמה מפתיעים בחוזקם, בדומה למנגנוני ההחלמה הרפואיים. כפי שמטפלים בטראומה גופנית של עצם שבורה – עוטפים, מקבעים ונותנים לפציעה להתאחות עם הזמן באמצעות מנגנוני האיחוי וההחלמה הטבעיים, כך גם במצבים של פציעה נפשית. זו הסיבה שכל כך חשוב לדאוג כעת למעטפת נפשית חזקה ומיטיבה - הרבה משאבים ותמיכה בינאישית, התאזרות בסבלנות והישמרות מפני הצפה, למשל על ידי הפחתת החשיפה למדיה.

קורן מציעה לאמץ כלים וטכניקות שיכולים לסייע בחיזוק המעטפת הזו, ולסייע בהתמודדות פסיכולוגית מיטיבה יותר עם המצב הבטחוני, ובפרט עם הפחד והחרדה שהמצב הנוכחי מעורר. "בניסיון להנגיש את הגישה לכלים הללו, העברתי סדנה בנושא ואני מזמינה את הקוראים להעזר בה: כלים להתמודדות אישית ומשפחתית עם חרדה במצבי חירום", היא אומרת.

מה מומלץ לעשות כעת כאשר מזהים מצוקה נפשית משמעותית בעצמנו או בקרובים לנו?

"כאמור, התערבות טיפולית מקצועית בזמן יכולה להשפיע באופן משמעותי על הסבירות להחלמה ועל ההתפתחות הפוטנציאלית של PTSD. אנשי טיפול ברחבי המדינה מתנדבים כעת בהמוניהם על מנת להעניק עזרה ראשונה נפשית לניצולי הקרבות ומעשי הטבח, להלומי הקרב וכמובן לכלל האוכלוסיה שמגיבה במצוקה אל מול המצב הבטחוני".

מדוע אין תמיכה נפשית קהילתית חינם, על חשבון המדינה?

"בחשיבה לטווח הארוך, עתה, יותר מתמיד, חשובה ההשקעה במערך בריאות הנפש המדיני הציבורי. למרבה הצער, מערכת בריאות הנפש הציבורית לא מסוגלת לתת בשגרה מענה של טיפול פסיכולוגי לכל מי שזקוק לו (בזמן ומרחק סבירים) כבר שנים. למרות העומסים וזמני ההמתנה הארוכים, שבחלק מהמקומות בארץ יכולים להגיע לשנה ואף יותר, עדיין לא פורסמה תכנית של משרד הבריאות להצלת מערך בריאות הנפש.

"בעקבות המלחמה הנוכחית, שכללה פגיעה חסרת תקדים בעורף, באוכלוסיה הכללית, אנו עלולים לעמוד בפני משבר חריף עוד יותר. לכן בעיניי, עתה יותר מתמיד נדרשת השקעה של משאבים כלכליים במערך בריאות הנפש הציבורי על מנת לתת מענה מקצועי וארוך טווח לאזרחי ישראל".

איזו עזרה ראשונה נפשית ניתן להגיש לאנשים שמגיבים בחרדה ובמצוקה משמעותית לנוכח אירוע טראומתי?

"קיימות מספר גישות להגשת עזרה ראשונית לאנשים שחוו זה עתה אירוע טראומתי. אחת הגישות המומלצות והמוכרות נקראת מודל מעש"ה (פותח על ידי ד"ר משה פרחי). מעש"ה הוא ראשי תיבות שמייצגים את ארבעת העקרונות ההתערבות של המודל: מקד קשב, עורר חשיבה שכלתנית, שחזר רצף אירועים והפעל בדרך יעילה. כל עיקרון מציע מספר טכניקות שמטרתן החזרת המסוגלות העצמית והחזרת יכולתו של האדם לתפקוד.

סרטון הממחיש כיצד ליישם את המודל הלכה למעשה:

מענה טיפולי מקצועי, בחינם, מאנשי טיפול מוסמכים:

רשימה מתעדכנת של מוקדים, ארגונים ועמותות שמעניקות סיוע נפשי מיידי

• פנייה לטיפול ממוקד טראומה בגישת EMDR (גישה טיפולית המומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי לטיפול באנשים לאחר אירועים טראומטיים) למי שנחשפו לאירועים קשים בדרום - כאן להורים; לחיילים סדירים וחיילי מילואים - כאן, לבני בנות זוג של משרתים -  כאן ולהורי הנרצחים, החטופים ונעדרי נובה - כאן 
• פלטפורמת Talkspace
  
  (בצילום הראשי: מחבלי חמאס מסתננים לישראל ומשתלטים על טנק צה"ל בדרכם ליישובי העוטף, 7.10.23. צילום: שאטרסטוק)