מגיפת השעלת: ישראל ואירופה נלחמות בהתפרצות הנרחבת ביותר מזה שנים

ההתמודדות עם גל השעלת החריף הפוקד את ישראל ואירופה רחוקה מלהסתיים. מספר החולים ממשיך לטפס, כשבחלק מהמדינות דווח לאחרונה על עלייה חדה במקרים החדשים. משרד הבריאות בארץ וגופי הבריאות באירופה קוראים לנקיטת צעדים נרחבים ודחופים כדי לצמצם את ההתפשטות ולהגן על אוכלוסיות בסיכון.

על פי דו"ח שפרסם משרד הבריאות לפני מספר ימים (16 במאי) עולה כי בישראל, גל התחלואה הנוכחי החל בינואר 2023, ומאז חודש מרץ 2024 נרשמים בכל חודש מעל 200 חולים חדשים - המספר הגבוה ביותר מאז תחילת ההתפרצות והאינטנסיבי ביותר בארץ מזה שנים.

במדינות רבות באירופה שוררת תמונה דומה, כשחלקן חוות זינוק משמעותי בתחלואה בשבועות האחרונים. המרכז האירופאי לפיקוח ובקרת מחלות מתריע כי ברוב מדינות האיחוד יש כעת עלייה בתחלואה וכי מספר החולים הכולל עד כה בגל הנוכחי כבר חצה את רף 60,000 מקרים - יותר מכפול מגלי התחלואה הקודמים בשנים 2019 ו-2016.

מנתוני הארגון עולה כי המדינות המובילות בתחלואה לנפש הן צ'כיה, קרואטיה, דנמרק, לוקסמבורג, הולנד וסלובניה. הזינוקים החדים ביותר בתחלואה בחודשים האחרונים נצפו בבולגריה, צ'כיה, אסטוניה, אירלנד, סלובניה ולוקסמבורג. ב-17 מדינות, קבוצת הגיל המובילה בתחלואה היא פעוטות, המצויים בסיכון מוגבר לסיבוכים.

גורמי הבריאות באירופה ובישראל קוראים לאמץ צעדי מנע והתערבות דחופים כדי למגר את ההתפרצות הנרחבת שמיוחסת למחזוריות טבעיות של המחלה, חסך בחיסון, דעיכת חסינות עקב אי הידבקות בעבר וירידה כוללת בקבלת חיסונים מאז הקורונה. כמו כן, מבקשים גורמי הבריאות להדגיש את הצורך בקבלת כיסוי חיסוני מקסימלי, הגברת מעקב אחרי מגעים וחיזוק מודעות לגבי המחלה.

ד"ר מוריה באר, רופאת ריאות ילדים, ממלאת מקום מנהלת יחידת ריאות ילדים בביה"ח דנה לילדים במרכז הרפואי תל אביב-איכילוב, מסבירה בשורות הבאות מה עומד מאחורי העלייה המטרידה במקרי השעלת בארץ ובעולם, מה הן ההשלכות והאם ניתן למנוע את המחלה.

מה הם הגורמים לעלייה במקרי השעלת בעולם וגם בישראל והאם יש הבדל בין המתרחש בישראל לבין העולם?

"מאז שילוב החיסון נגד שעלת בעולם עוד בשנות החמישים, החלה ירידה דרסטית בשיעור מחלת השעלת. לאורך השנים יש התפרצויות מחזוריות של שעלת מדי מספר שנים ורובן מתרחשות באזורים של אוכלוסיה צפופה עם שיעורים נמוכים של קבלת חיסוני השגרה.

"בחודשים האחרונים חלה עלייה בתחלואה בשעלת ובמקרי האשפוז על רקע שעלת, הן בישראל והן בעולם. בארץ, מרבית המקרים הם בירושלים, אך גם במקומות נוספים כגון כרמיאל, כליל, קריית מלאכי ועוד".

 ד"ר מוריה באר, רופאת ריאות ילדים, מ"מ מנהלת יחידת ריאות ילדים בביה"ח דנה לילדים. "אמצעי המניעה היעיל ביותר הוא חיסון נגד שעלת". צילום: מירי גטניו/ דוברות איכילוב

לדברי ד"ר באר, גם בארץ וגם בעולם הסיבה העיקרית להתפרצויות היא ירידה בהתחסנות. "שיעור התחלואה בקרב תינוקות שלא חוסנו נגד המחלה או שחוסנו חלקית גבוה פי שמונה בהשוואה לתינוקות המחוסנים על פי תכנית החיסונים. לצערנו, יש ירידה בשיעור ההתחסנות נגד שעלת בשנים האחרונות, מכ-97% ב-2018 ל-93.5% בשנת 2021".

בחודש אוגוסט האחרון דווחו 166 מקרים, ביולי 190 מקרים חדשים, ביוני 122 מקרים, במאי 99 מקרים ובאפריל 94 מקרים, בהם תינוק בן עשרה שבועות שאמו לא חוסנה במהלך ההריון ונפטר כתוצאה משעלת.

ד"ר באר: "ההתפרצות האחרונה של השעלת בישראל היתה בשנת 2019, אז היו 1,314 מקרים. בהתפרצות הנוכחית, בחמשת החודשים הראשונים של השנה, דווחו 215 מקרים, פי 12 יותר לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מתוך 215 החולים, 183 הם מאזור ירושלים".

מה הם הסיכונים העיקריים של שעלת בתינוקות ופעוטות ועד כמה הם מסכני חיים?

"שעלת היא מחלה זיהומית מידבקת הנגרמת מחיידק בשם בורדטלה פרטוזיס, bordetella pertussis. קבוצת הסיכון העיקרית למחלה קשה ומסכנת חיים היא קבוצת הגילאים של תינוקות מתחת לגיל חצי שנה, אשר שיעור התמותה שלהם ממחלה זו עומד על 1%-2% ושיעור האשפוזים שלהם הוא כשליש.

"הסיבוכים מסכני החיים נגרמים רובם מעליית לחץ באיברים שונים כתוצאה משיעול בלתי פוסק. בין סיבוכים אלה – דימומים מוחיים, דימומים ברשתית, דלף אוויר בריאות, דלקת ריאות ועוד. עוד סיבוך מסכן חיים, בעיקר בקרב תינוקות צעירים, הוא הפסקת נשימה. תינוקות קטנים לעתים נזקקים לטיפול תומך באשפוז, כולל חמצן או אף הנשמה פולשנית ובנוסף לנוזלים או להזנה בזונדה".

לאילו סימפטומים על ההורים לשים לב ויכולים לרמוז על שעלת אצל ילדיהם?

"מהלך מחלת השעלת הצפוי מחולק לשלושה שלבים:  הראשון - שלב הצינון, שדומה לזיהומים ויראליים רגילים של דרכי האוויר העליונות וכולל לרוב נזלת, ללא חום, ונמשך מספר ימים. השלב הבא הוא השיעול ההתקפי, שכולל התקפי שיעול בלתי פוסקים, לעתים עד כדי האדמה או הכחלה בפנים או הקאה, ובין התקפי השיעול ניסיון שאיפת אוויר המפיק צליל אופייני (whooping cough). שלב זה יכול להימשך בין שבועיים לשמונה שבועות ומרבית הסיבוכים מתרחשים בשלב זה. בשלב השלישי, שלב ההחלמה, השיעול פוחת בהדרגה בתוך שבועות עד חודשים.

מה הם אמצעי המניעה הקיימים נגד שעלת ועד כמה החיסונים מועילים?

"אמצעי המניעה העיקרי והיעיל ביותר הוא חיסון נגד שעלת! החיסון הוא חלק מתכנית החיסונים של משרד הבריאות והוא ניתן בארבע מנות – בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, שישה חודשים ו-12 חודשים. שתי מנות דחף (בוסטר) ניתנות בהמשך בכיתה ב' ובכיתה ח'.

קהילות שלא מחסנות חשופות יותר להתפרצויות ותורמות להתפשטות מחלת השעלת. צילום: שאטרסטוק

"כמו כן", אומרת ד"ר באר, "על מנת לנסות למנוע את המחלה בקרב ילודים, ניתנים חיסונים לנשים הרות במהלך ההריון (שבוע 27-36 להריון) במטרה להעביר נוגדנים דרך השליה אל העובר כדי שיגנו עליו בחודשי חייו הראשונים. קבוצת הגיל זו של יילודים לא מקבלת את החיסון בעצמה ונמצאת, כאמור, בסיכון לפתח מחלה קשה וסיבוכים, ומכאן החשיבות המכרעת במתן החיסון לנשים הרות. החיסון יעיל מאוד, ומאז הכנסתו לתכנית החיסונים בארץ ובעולם, שיעור המחלה ירד פלאים וכן שיעור הסיבוכים מהמחלה, כולל תמותה וצורך באשפוז".

אילו עוד דרכים מונעות את התפשטות המחלה?

"דרך נוספת למניעת התפשטות המחלה היא לטפל אנטיביוטית גם בכל מי שהיה קרוב לילד החולה, כגון בני משפחה וילדים בגן או בכיתה (ולא רק בילד עצמו), ואף לחסן אותם במידה ואינם מחוסנים, זאת כדי שלא ימשיכו להעביר את המחלה ולתרום להתפשטותה. מדובר, כאמור, במחלה מידבקת מאוד ששיעור ההדבקה ממנה הוא עד כ-90% כאשר נמצאים ליד אדם שחלה בשעלת".

האם את מודאגת ממגמת העלייה העולמית והמקומית של שעלת? מה לדעתך ניתן לעשות כדי לבלום אותה?

"מגמת העלייה בתחלואה בהחלט מדאיגה, ולצערנו לאור ירידה בשיעור ההתחסנות גם למחלות אחרות, ייתכן שנראה התפרצויות של מחלות זיהומיות מידבקות אחרות, כגון חצבת שהתפרצה לא מזמן. מחלות אלו בעבר היוו גורם משמעותי לתמותת תינוקות וילדים והחיסונים היו אלה שהורידו את שכיחות המחלות וגרמו לנו כמעט לשכוח מהן".

מה הם שלבי הטיפול בילד חולה שעלת?

"הטיפול בשעלת הוא בעיקר טיפול תומך – שמירה על כמות מספקת של נוזלים ומניעת התייבשות, ולנסות להימנע מטריגרים לשיעול. תינוקות קטנים עם מהלך מחלה קשה לעתים נדרשים להתאשפז לצורך תמיכה נשימתית (מחמצן ועד הנשמה פולשנית) ותמיכה בנוזלים דרך הווריד או הזנה בזונדה.

"קיים גם טיפול אנטיביוטי באנטיביוטיקה מסוג אזיתרומיצין, שכשהיא נלקחת מוקדם במהלך המחלה היא יכולה לקצר את משך הסימפטומים מעט. תרופה זו גם ניתנת למי שהיה חשוף לחולה – בני משפחה, ילדים במסגרת החינוכית ומטפלים".

האם יש נסיבות חברתיות או תרבותיות מסוימות שתורמות להתפשטות השעלת?

"לצערנו, הירידה בשיעור ההתחסנות נגרמת בשל אג'נדה שמתנגדת לחיסונים, הורים שמושפעים מאג'נדות כאלו וחוששים לחסן וגם מגיפת הקורונה, במהלכה היתה ירידה בחיסונים. קהילות שלא מחסנות בהחלט חשופות יותר להתפרצויות ותורמות להתפשטות מחלת השעלת ומחלות מידבקות נוספות".

ד"ר באר מציינת כי "החששות מהחיסונים הם מובנים וחשוב להבין ולדעת מה הם החומרים שנכנסים לגופם של הילדים שלנו, אך בתור אמא, אני חייבת להודות: הרבה יותר מפחיד אותי לא לחסן את הילדים שלי מאשר לחסן אותם".

אילו המלצות בריאותיות היית נותנת להורים כדי להימנע מהדבקה בשעלת?

"לחסן, לחסן ושוב לחסן! במידה שעולה חשש מהחיסון, יש להתייעץ עם רופא או רופאת הילדים שלכם, לשתף אותם בחשש ולשמוע על החיסון ממקור מידע מהימן".

(צילומים: שאטרסטוק)