סיכום שנה ברפואה, בארץ ובעולם 2023

שנת 2023 היתה שנה סוערת ומורכבת. היא התחילה במהפכה משפטית והסתיימה באסון 7 באוקטובר שהוביל למלחמה הנוכחית ואותותיה ניכרים כבר בבריאות הנפש של תושבי ישראל - הישראלים החלו ליטול יותר תרופות נוגדות חרדה על רקע מלחמת חרבות ברזל.

לצד זאת, בעולם הרפואה התרחשו שינויים רבים, הבינה המלאכותית הפכה את עולם הבדיקות ליעיל יותר, תרופות למחלות גנטיות נמצאות בפיתוח מתקדם, לצד פיתוח של תרופות למחלות שכיחות יותר, דמנציה למשל. ד"ר שלמה וינקר, ראש חטיבת רפואה בלאומית שירותי בריאות, מסכם שנה בעולם הרפואה:

ההתחממות הגלובלית והשפעותיה

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Climate Change מעלה אזהרה חמורה לגבי השפעות ההתחממות הגלובלית על בריאות הציבור בישראל. החוקרים בחנו את הקשר שבין עלייה בטמפרטורות לבין אשפוזים ותמותה בין השנים 2000-2020, ומצאו עלייה של 18% באשפוזים ו-35% בתמותה עבור כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה.

בהתבסס על המגמות הנוכחיות של התחממות גלובלית ועלייה בפליטת גזי חממה, המודל שפותח חוזה כי עד שנת 2080 מספר מקרי המוות בישראל ממחלות הקשורות בחום קיצוני יגדל פי עשרה, מ-30 מקרים בשנה כיום לכ-300 מקרים בשנה. רוב הקורבנות יהיו מקרב האוכלוסיה המבוגרת מעל גיל 65, שכן מערכות הגוף שלהם פגיעות יותר לטמפרטורות קיצוניות.

ד"ר שלמה וינקר, ראש חטיבת רפואה בלאומית שירותי בריאות. צילום: יח"צ לאומית

החוקרים קוראים לממשלה לנקוט בצעדים נחרצים ומיידיים להפחתת פליטת גזי חממה ומזהירים כי מדובר באיום ממשי על חיי אדם שיש לראות בו סיכון בטחוני לאומי מדרגה ראשונה. לדבריהם, אם לא יינקטו צעדים דרסטיים ברמה העולמית לבלימת התחממות כדור הארץ, מערכת הבריאות בישראל תידרש להתמודד עם מאות מקרי מוות נוספים בכל קיץ בעשורים הקרובים. מדובר באסון הומניטרי שניתן וצריך למנוע בכל מחיר.

מחסור בתרופות בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה

המלחמה באוקראינה יצרה משבר עולמי באספקת תרופות, במיוחד תרופות גנריות זולות. רוסיה ואוקראינה הן יצרניות מרכזיות של חומרי גלם כימיים לתעשיית התרופות. כמו כן, המלחמה גרמה לעיכוב בשרשראות המזון הבינלאומיות. בנוסף, המשבר האנרגטי באירופה שנבע מהמלחמה הביא לעלייה חדה במחירי הדלק והחשמל, מה שהקשה מאוד על ייצור תרופות זולות וגרם לסגירת מפעלים רבים. כתוצאה מכך, חל מחסור עולמי חמור במאות תרופות גנריות, וישראל סובלת אף היא ממחסור זמני. אמנם הקשר בין המחסור למלחמה אינו תמיד ישיר, אך ישראל מושפעת קשות מהמצב הגלובלי בשל היותה חלק משרשרת אספקה עולמית משותפת. על מערכת הבריאות בישראל להיערך בהקדם למציאת חלופות טיפוליות ולמחסורים צפויים נוספים בטווח הקרוב.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל: עלייה בביקוש לשירותים נפשיים

אירועי השבעה באוקטובר זעזעו את החברה הישראלית והותירו צלקת נפשית עמוקה בציבור. בעקבותיהם נרשמה עלייה תלולה בצריכת תרופות נוגדות חרדה ובביקוש לטיפול פסיכולוגי.

גם שגרת הטרור המתמשכת ואירועי הלחימה הבלתי פוסקת בדרום ובצפון הוסיפו לחץ נפשי כבד על הציבור הישראלי. רבים סובלים מהפרעות שינה, חרדה ודיכאון כתוצאה מהמצב הבטחוני הרעוע. ילדים רבים חווים חרדות וקשיים רגשיים והתנהגותיים.

על מערכת הבריאות להיערך בהקדם לביקוש גואה לשירותי בריאות הנפש, הן בקרב מבוגרים והן בקרב ילדים. יש להגדיל משמעותית את מצבת כוח האדם בתחום בריאות הנפש ולהרחיב את הנגישות לטיפולים פסיכולוגיים בסבסוד ממשלתי. מדובר בסכנה אמיתית ומיידית לבריאות הנפש של החברה בישראל.

פריצות דרך רפואיות, בינה מלאכותית ותרופות גנטיות

שתי טכנולוגיות חדשות צפויות לחולל מהפכה ברפואה בשנים הקרובות: בינה מלאכותית ותרופות ממוקדות גנטית.

הבינה המלאכותית כבר חדרה לתחומים רבים ברפואה, כמו פענוח תוצאות בדיקות ודימות וסיווג רמת דחיפות של מקרים רפואיים. ככל שהאלגוריתמים משתכללים, ה-AI צפויה לקבל החלטות רפואיות חשובות באופן עצמאי ולעשות זאת טוב יותר מרופא אנושי.

בנוסף, התקדמות מרשימה נרשמה גם בפיתוח תרופות ממוקדות גנטית למחלות שונות. כבר היום ניתן לרפא מחלות תורשתיות נדירות על ידי עריכה גנטית והחלפת הגן הפגום. בעתיד הנראה לעין, יפותחו תרופות גנטיות יעילות למחלות שכיחות וקשות כמו סרטן, אלצהיימר, סוכרת והשמנת יתר.

שילוב הכוחות של AI ורפואה גנטית יוביל, ככל הנראה, למהפכה רפואית שתאריך חיים ותשפר את איכותם בצורה דרמטית בעשורים הקרובים.

מגיפות עתידיות

התפרצות מחלות זיהומיות שהפכו נדירות בשנים האחרונות, כמו חצבת ופוליו, מצביעה על מגמה מדאיגה של ירידה בשיעורי ההתחסנות בעקבות הקורונה. אמנם רוב הילדים עדיין מקבלים חיסונים, אך יש מקומות בהם נרשמה מגמה בולטת של אי-התחסנות ושם מתחילות להתפרץ מחלות.

תושבים בעזה, נובמבר 2023. תנאי היגיינה ירודים עלולים להוביל להתפרצות מחלות. צילום: שאטרסטוק

בנוסף, גם בעזה התנאים מאפשרים התפתחות מגיפות בשל חוסר היגיינה. חשוב לזכור שגם בימי שגרה, הביוב של עזה זורם לחופי אשקלון ואשדוד אם אינו מטופל כראוי. זיהומים ובעלי חיים נגועים אינם מבדילים בין גבולות, כפי שהדגים לאחרונה מקרה של ילד פלסטיני שנפטר מכלבת. לכן, אם תפרוץ מגיפה בעזה היא עלולה להגיע גם לישראל.

מה צופן העתיד?

שנת 2024 צפויה להיות שנה מאתגרת אך מרתקת בתחום הרפואה העולמית. מחד, מערכות בריאות ניצבות בפני אתגרים קשים כמו משבר האקלים, מחסור בתרופות ועלייה בצורכי בריאות הנפש.

מאידך, התקדמויות מדעיות מבטיחות מהפכה רפואית הודות לטכנולוגיות חדשניות כמו בינה מלאכותית ותרופות גנטיות מותאמות אישית. בישראל, על מערכת הבריאות להיערך לאתגרי העתיד על ידי מיצוי הטכנולוגיות החדשות, השקעה במניעת מחלות, הרחבת השירותים בבריאות הנפש ונקיטת כל אמצעי במלחמה במשבר האקלים.

(תמונה ראשית. משבר אקלים יפגע יותר במבוגרים. צילום: שאטרסטוק)