מרד הנעורים: דרכים לתקשורת יעילה עם בני נוער

כולנו מכירים את המבטים הזעופים של המתבגרים במשפחה שלנו. הנהמות הלא ברורות כשאנחנו שואלים אותם משהו (אם הם בכלל טורחים לענות), ההסתגרות בחדר נעול במשך שעות, הכעס שמתפרץ בלי שום סיבה (ניכרת לעין), השינויים במצבי הרוח וחוסר היכולת לתקשר איתם כמו פעם, כשהיו הילדים הקטנים והחמודים שלנו.

קשה לראות את זה מבעד לשכבות הזעף, העצבים והצעקות, אבל הם עדיין הילדים הקטנים שלנו, וזו בדיוק הסיבה שהם מתמרדים - הם דוחים מעליהם בשאט נפש את ה"ילדותיות" וה"חמידות". הם רוצים להיות קשוחים, בוגרים, גדולים ועצמאים, רק שאין הלימה בין הרצון שלהם לבין היכולת שלהם לעשות זאת. למעשה, הם לא מודעים לכך כמובן, אבל ההתנהגות הזו היא סוג של רגרסיה וגם התגובות שלהם למצבים יומיומיים הן לרוב ההפך מ"בוגרות".

בבסיס של כל זה, המתבגרים לא רוצים להיות דומים להוריהם. הם מתמרדים כדי לעשות הכל הפוך מאיתנו. בהתחשב בעובדה שזה בדיוק מה שאנחנו עשינו לסבא וסבתא שלהם, ההורים שלנו, זה הרי טבעי.

מרד הוא חלק טבעי מתהליך גיל ההתבגרות. על ידי מרד בסמכות, בני נוער מבטאים את אמונותיהם והעדפותיהם כאנשים נבדלים ושונים מהוריהם. היבט חשוב בלהיות נער/ה הוא פיתוח תחושת הזהות האישית, תהליך הנקרא אינדיבידואליזציה. ביטויים למרד נעורים יש הרבה, אבל לנו כהורים לא תמיד הם מתאימים. אנחנו רוצים לשמור על השגרה הנעימה שלנו, אבל המציאות שנכפית עלינו על ידי ילדינו המתבגרים המורדים היא לא תמיד נעימה.

 מהו מרד נעורים?

"מרד נעורים" הוא מונח חברתי שמתאר חלק מתהליך ההיפרדות המתרחש בגיל ההתבגרות. גיל ההתבגרות מתחיל עם שינויים פיזיולוגים ובהבשלה של ההתבגרות המינית ומסתיים בהשלמה של תהליך נפרדות, בו הופך האדם מילד התלוי בהוריו ונזקק להם, לאדם עצמאי המתנהל בעולם בכוחות עצמו.

לרה זינגר, פסיכולוגית שיקומית מומחית, נוירופסיכולוגית. צילום: פרטי

התהליך הזה כמובן מורכב ומשתנה מאדם לאדם באיכותו ובעוצמתו. יהיו ילדים שיצטרכו למרוד באופן חזק יותר בהוריהם כדי להיפרד מהם ולגבש עבור עצמם את הזהות שלהם כאנשים בוגרים. מנגד, יהיו מתבגרים שהמרד שלהם יהיה מינורי יותר והוריהם לא יזהו אותו כמרד. לעתים, המרד הוא בכל הנורמות החברתיות המקובלות במשפחתו או בסביבתו של הנער ולעתים יהיה זה, למשל, רק בבחירת מקצוע לימודים מורחב שונה מזה שרצו ההורים.

חשוב לציין כי מרד בגיל ההתבגרות הוא תהליך שאינו מודע, והעוצמה שלו מושפעת מאוד מהסערה ההורמונלית ומההתפתחות המוחית המהירה שנערים ונערות חווים בגיל זה.

כיצד ניתן לתקשר באופן יעיל בתקופת מרד?

תקשורת טובה היא תמיד הבסיס הבטוח שבו קשר יכול להתקיים. בתקופה זו כדאי להורים להיות סבלנים, סקרנים  ומאפשרים, תוך מתן מקום ומרחב עבור הנער או הנערה המתבגרים כדי שיוכלו לחפש ולהגדיר את זהותם.

ההמלצה להורים היא לא להיות חודרניים או ביקורתיים, כי חוויה שכזו עלולה להעצים את המרחק ואת קשיי התקשורת. כדאי גם להיזכר בתקופה שבה אנחנו, ההורים, חווינו את גיל ההתבגרות והמרד שלנו, ואולי מהמקום הזה גם לשתף את הנער/ה. פעמים רבות שיח שנעשה בגוף ראשון ומתאר את החוויה האישית כהורה נחווה כפחות מאיים וסביר שיתקבל יותר על ידי המתבגר/ת. למשל: ״אני מאד דואגת לך כשאת חוזרת מאוחר בלילה. יעזור לי אם תודיעי כשאת יודעת מתי את צפויה לחזור״.

מה הן הדרכים הטובות ביותר לתמוך בנער/ה בתקופת מרד?

הדרך הטובה ביותר לתמוך בנער או בנערה בתקופת המרד היא להמשיך להיות נוכח וזמין, ובעיקר ללא נקמנות וביקורתיות. חשוב בעת הזו להדגיש ולהזכיר באופן מילולי ומפורש את האהבה שלנו שאינה תלויה בדבר וההמשכיות והיציבות של הקשר. רצוי לשמר את התפקיד ההורי שלנו במקומות שהמתבגר עדיין זקוק לנו ולהשאיר את המשאבים זמינים. כך למשל "גם אם רבנו היום, אני עדין אדאג שתהיה לך ארוחה חמה בבית".

כיצד ניתן להעניק תמיכה רגשית בתקופת מרד הנעורים?

במידה שהמתבגר או המתבגרת מסרבים לפנייה או לקירבת ההורים, אנו ניצבים מול אתגר גדול כי הדחייה והעלבון עלולים להשפיע עלינו באופן עמוק. המסר שאנחנו שם, ממתינים לזמן שבו ירצו את קרבתנו הוא משמעותי ביותר וחשוב להמשיך ולהחזיק בו. חשוב לזכור: גיל ההתבגרות הוא תקופה שחולפת וחשוב שבסופה הקשר עם הילדים שלנו ימשיך להתקיים. אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי שהנערים ידעו שההורים שלהם שם ויהיו שם עבורם.

בתקופה כזו גם כדאי לאתר האם יש גורמים מיטיבים אחרים שהמתבגר נתמך על ידם. אלה יכולים להיות דודה, מורה או חבר טוב. למקורות תמיכה חלופיים יש ערך רב.

גם ההורים עוברים טלטלה בתקופת מרד הנעורים

ד"ר שירה שגב ולרה זינגר, שתיהן נושאות בתארים פסיכולוגית שיקומית ונוירופסיכולוגית, טוענות שבתקופת מרד הנעורים, גם ההורים עוברים תהליך מטלטל. לדבריהן, "ההורים והמשפחה של המתבגר המורד חשים לא פעם מתח, חוסר נוחות, דאגה ואף תחושות ערעור, פגיעה ועלבון".

ד"ר שירה שגב, פסיכולוגית שיקומית מומחית, נוירופסיכולוגית. צילום: פרטי

הסיבה, הן מסבירות, נובעת מכך שהתפקיד ההורי שהיה בעבר ברור ומוגדר יותר מתערער וההורה עלול לחוש את עצמו מיותר, דחוי ואף נטוש. כמו כן עלולות לעלות בהורה תחושות של אכזבה או כישלון ביחס לתפקודו ההורי, או ביחס לילדו שנחווה ככפוי טובה או בוגדני. "ההורה נדרש למעשה להתמקם מחדש ולהגמיש את תפקודו ההורי לצרכים הנוכחיים - משימה שהיא מאתגרת למדי", הן אומרות.

כיצד ניתן להבחין בין התנהגות מרדנית נורמטיבית לבין כזו המצריכה התערבות מקצועית?

"כאשר אנחנו שוקלים את הצורך בהתערבות מקצועית עולה שאלת רמת המצוקה. אם רמת המצוקה של המתגבר היא בעצימות גבוהה, רצוי לפנות לטיפול מקצועי שיוכל לסייע. כמו כן, לעתים מרד הנעורים בא לידי ביטוי בהתנהגות מסוכנת כמו שימוש בחומרים, אלימות, פגיעה עצמית, עבירה על החוק וכו׳. במקרים כאלה מומלץ להורים לפנות לגורם מוסמך שיוכל לתכלל את הטיפול בנער/ה אם על ידי הדרכת הורים או על ידי מתן טיפול פרטני לנער/ה".

האם עלינו להרחיק את המתבגרים שלנו מחברים שנראים לנו "מרעילים"?

"בגיל ההתבגרות, 'קבוצת השווים' היא משמעותית ביותר עבור המתבגר, וחשוב שנהיה מודעים לכך ונזכור זאת. הרחקה של חברים שאינם לרוחנו עלולה להתפרש כחודרנות או כשתלטנות ולעורר זעם מצד המתבגר. הבסיס להתערבויות מיטיביות בגיל זה הוא התקשורת החיובית עם הנער. במקרים בהם קבוצת השווים של הנער אינה מיטיבה לדעתנו, עלינו להיות פתוחים עם ילדנו אך להיזהר שלא לדרוש ממנו דבר שירחיק אותו מאיתנו".

האם יש מקום לדאגה כאשר נער או נערה מרצים מדי את הוריהם?

"לא כל נער או נערה מורדים בהוריהם או בחברה אך הם עדיין עוברים מהלך התבגרות תקין למדי. כך למשל, מתבגרים רבים המזדהים עם הוריהם באופן עמוק או אשר  גדלים בבתים מכילים מאוד חשים כי אין להם צורך למרוד, שכן התנהגותם והתנסויות שונות שלהם לא נתפסות כחריגות. הדגש בגיל ההתבגרות הוא על בניית זהות עצמאית. אם הדבר מתאפשר בבית ואין לנער צורך לשבור מוסכמות ולמרוד בהוריו כדי לגבש את זהותו, לא יתרחש מרד נעורים".

שאלות ותשובות 

מה הם הסימנים הנפוצים של מרד נעורים?

יש כמה סימנים שמזהים מרד נעורים, שחורג ממצב של מרד שקט טבעי:

• הרס עצמי, פגיעה עצמית.
• הידרדרות בלימודים, צניחה בציונים, לעיתים חוסר הגעה מוחלט לבית הספר.
• שימוש באלכוהול והתנסות בסמים.
• כניסה למצבי סכנה במרחב ועם אנשים זרים.
• הפרת חוקים בסיסיים במרחב המשפחתי, האישי, החיצוני, הבית ספרי ועוד.

כיצד ניתן לתקשר באופן יעיל עם נער/ה בתקופת מרד?

התמודדות עם מרד נעורים יכולה להיות קשה לכולם, וכדי להצליח לתקשר באופן יעיל ומכבד, כדאי לאמץ מהעקרונות הבאים:

• גם כשהמתבגר שלכם דוחה אתכם, המשיכו להראות לו שאתם אוהבים אותו בלי תנאי.
• הקשיבו בסבלנות לתסכול ולכעס שלו, גם אם זה נראה לכם "מומצא" וגם אם אתם מרגישים שהוא "מחפש" אתכם בכוח.
• כשאתם מדברים עם המתבגר, אל תדברו בסיסמאות שחוקות, אלא דברו מהלב. השיחה חייבת להיות כנה והדדית. הימנעו מהאשמות והכפשות.
• הציבו גבולות ברורים ועקביים אך אל תאיימו בענישה כי זה לא יקרב אתכם למטרה.
• אל תראו להם שאתם נבהלים מהתכניות הגרנדיוזיות שלהם, שנראות לכם לא הולמות גיל או לא בטוחות. ברוב המקרים, הם רק בוחנים אתכם. אם אחת התכניות תצא לדרך, גבשו דרך פעולה רלוונטית.
• אל תעבירו ביקורת על החברים/ בני הזוג של המתבגרים, גם אם נראה לכם שהם גוררים אותם להתנהגויות פסולות.
• שבחו וחזקו את המתבגר כשהוא מתנהג כראוי, אך אל תפריזו ואל תהיו מזויפים.
• תימכו רגשית והראו אמונה ביכולת לצלוח את המשבר.
• שימרו על קשר פתוח ואמין. הנער/ נערה צריכים לדעת שתמיד יוכלו לסמוך עליכם.
• אל תלגלגו על החלומות הגדולים של המתבגר/ת.

מהן הדרכים הטובות ביותר לתמוך בנער/ה בתקופת מרד?

תקשורת עם נערים בתקופת המרד היא מסובכת. השפעות מרד הנעורים על המשפחה יכולות להיות הרסניות, ובשל כך, כדאי מאוד לנסות למצוא תמיכה רגשית לנערים בתקופת המרד, כבר בפרוץ ניצניו הראשונים. נסו לנהוג לפי העצות הבאות:

• הקדישו זמן לשיחה עם הנער והקשיבו לו ללא שיפוטיות.
• נהגו בכבוד, אל תתייחסו אליו באופן מתנשא.
• שוחחו על נושאים קשים בלי להאשים או לאיים.
• שתפו אותו בקבלת החלטות, חפשו יחד פתרונות יצירתיים.
• בלו איתו זמן איכות והראו לו שנעים לכם ביחד.
• קראו ספרים והשתתפו בהרצאות על גיל ההתבגרות. התייעצו עם אנשי מקצוע

ד"ר שירה שגב, פסיכולוגית שיקומית מומחית, נוירופסיכולוגית. אחראית מרפאת ילדים ונוער במרכז הרפואי לוינשטיין. בעלת קליניקה פרטית בהרצליה

לרה זינגר, פסיכולוגית שיקומית מומחית, נוירופסיכולוגית. פסיכולוגית במחלקת ילדים ונוער במרכז הרפואי לוינשטיין. דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. בעלת קליניקה פרטית בגבעת חיים מאוחד

(צילום ראשי: שאטרסטוק)