צחוק טוב לבריאות - התרופה היעילה ביותר, בכל עת ובכל תנאי

מחקרים חוזרים ומוכיחים שצחוק תורם לבריאות טובה, לאריכות ימים ואפילו למניעת מחלות ולהתמודדות עם מצבי משבר. בין היתר נמצא כי הצחוק משחרר נוירוכימיקלים כגון סרוטונין, דופמין ואנדורפינים שמשפרים מצב רוח. הצחוק מפחית כאב, לחץ דם, קורטיזול ומשפר תפקוד חיסוני, מגביר רווחה נפשית וגורם למצב רוח. למה עוד תורם הצחוק? הוא משפר חשיבה ברורה, יצירתיות ופרודוקטיביות ומחזק קשרים חברתיים בזכות שחרור אוקסיטוצין.

כדי להבין את תרומתו של הצחוק לבריאות וללמוד עוד עובדות חשובות על הומור, פנינו לשי גלבר, חוקר הומור, סופר ומרצה בתחום מעל עשור וחצי, שבימים אלה כותב דוקטורט בנושא הומור באוניברסיטת בר אילן. גלבר הוא גם מחבר רב המכר "צחוק, צחוק – אבל ברצינות!", שתורגם לשפות רבות.

שי, ספר איך הגעת לחקור את נושא ההומור והשפעתו על חיינו וגם קצת על עצמך?

"צחוק והומור תורמים באופן ישיר לשמחת החיים שלנו, לאיכות החיים שלנו, לבריאות שלנו וגם ל-Wellbeing הכללי שלנו. תמיד נמשכתי לבדיחות, צחוק והומור. בעיקר אני מאוד אוהב סטנדאפ וגם אוהב שפות, וכך חיברתי את האהבה שלי לסטנדאפ ולאנגלית ובחרתי לחקור בלשנות אנגלית באוניברסיטה באופן כללי, ובפרט את מדעי השפה של הומור עם דגש על חקר השיח של סטנדאפ. 

שי גלבר. "הומור הוא גישה, פילוסופיה ודרך חיים". צילום: אודי דגן

"המחקר שלי עוסק בהומור והשפעותיו על הבריאות, ההצלחה, העושר והאושר שלנו. אני בוגר תואר ראשון ושני בבלשנות אנגלית באוניברסיטת בר אילן, ואת התזה שלי כתבתי על הומור. אני נשוי מבחירה ויש לי שלושה ילדים שאני מאוהב בהם".

כיצד ניתן להשתמש בצחוק כדי לייצר שינויים או לעזור לאנשים לייצר שינוי בחיים?

"אין דרך טובה יותר לשפר את שמחת החיים שלנו וליצור שינויים בחיים מאשר באמצעות צחוק והומור. שימוש נכון בהומור יכול ליצור שינוי באופן שבו אנחנו מסתכלים על העולם, על האופן שבו אנחנו חווים את המציאות ואת האופן שבו אנחנו מגשימים את החיים שלנו. צחוק והומור הם הרבה מעבר לבדיחות, פספוסים וסטנדאפ. הומור הוא גישה, פילוסופיה ודרך חיים. זאת היכולת שלנו לראות את החיים דרך פריזמה הומוריסטית, להסתכל על הצד המצחיק של הסיטואציה ולקחת דברים בהומור. צחוק והומור הם כלים נפלאים לחיים ושימוש נכון בהם יכול לעשות הבדל משמעותי בחיים".

איך אנשים מגיבים להרצאות שלך?

"במהלך ההרצאה אנשים נהנים וצוחקים הרבה, אבל בעיקר הם יוצאים עם חומר למחשבה, עם טיפים, כלים ותובנות כיצד לשלב את הכלי הנפלא הזה שנקרא הומור בחיי היום-יום, גם בחיים האישיים וגם בחיים המקצועיים. ההרצאה משלבת את החלק המצחיק והבידורי אבל גם מדובר על הרצאה עם ערך פרקטי. מה שאני אוהב לכנות 'בידור חינוכי', Edutainment (Educational entertainment) - צוחקים ונהנים ועל הדרך גם מקבלים ערך מעשי לחיים. לומדים מתוך הנאה, שזאת הדרך הטובה ביותר ללמוד וללמד ובכך להעביר את המסרים שלנו".

אז בעצם אתה עושה טיפול בצחוק?

"אני אישית לא עושה טיפול בצחוק, אבל יש מחקרים על טיפולי צחוק שסייעו לאנשים שסובלים מדיכאון קליני עם מחשבות אובדניות, ללא צורך בתרופות".

כיצד משפיע הצחוק על בריאות?

"כאשר אנחנו צוחקים, המוח שלנו מפריש הורמונים כמו דופמין, סרוטונין ואנדורפינים שתורמים לתחושה טובה ומרגיעה בגוף. בנוסף לכך שהמוח שלנו מפריש את הורמוני האושר הללו, כאשר צוחקים, הצחוק מונע מהמוח להפריש קורטיזול, הורמון הסטרס, המתח. אחת הבעיות הגדולות ביותר של אנשים בעולם המערבי היא סטרס, שגורם לבעיות לב, ללחץ דם גבוה, לתמותה בטרם עת ובאופן כללי משפיע לרעה על הבריאות שלנו. למזלנו, הצחוק מונע הפרשת קורטיזול והוא סוג של אנטיתזה לסטרס. כלומר, אי אפשר לצחוק ולהיות בסטרס בו-זמנית, הם מבטלים זה את זה ועל מנת שנוכל לצחוק צחוק אמיתי מכל הלב, השרירים צריכים להיות רפויים, הגוף צריך להיות רגוע. לכן, כשאנחנו צוחקים, אנחנו בפועל משפרים את המערכת החיסונית שלנו ותורמים באופן ישיר לבריאות שלנו".

באילו מקרים יכול צחוק להזיק לבריאות?

"כל המחקרים מעידים על כך שאין שום אפקט שלילי או מזיק לצחוק. הצחוק תמיד מועיל לבריאות שלנו. כדאי לשלב צחוק באופן יום-יומי ואפילו לחשוב עליו כעל רשם מרופא. מומלץ לסגל לעצמנו הרגלים טובים של צחוק. באותה מידה שיש אנשים שנוטלים ויטמינים על בסיס יומי, מומלץ לקחת כמה דקות ביום כדי לצחוק. אפשר לראות סרטונים מצחיקים באינטרנט או פשוט לאלץ את עצמנו לצחוק. מה שטוב בצחוק, שקודם כל הוא תורם להנאה שלנו. הוא גם טבעי, אין צורך להכניס חומרים לגוף וגם בחינם - לא עולה כסף לצחוק".

גלבר מספר אנקדוטה על כפר קטן נידח בשם קאשאשה (Kashasha) בטנזניה, אפריקה. בשנות השישים של המאה הקודמת התפרצה בכפר "מגיפת צחוק" – כל תושביו התחילו לצחוק צחוק בלתי נשלט ובקול רם ללא הפסק, וזה הפך למטרד נוראי בכפר. "מדובר על מקרה שלא מתועד כהלכה, עם מעט מאוד ראיות וסימוכין", אומר גלבר, "ולכן הסיפור הזה הוא יותר אגדה אורבנית או מעשיה".

האם צחוק יכול לסייע בהתמודדות עם מחלות?

"התשובה היא כן. הצחוק וההומור יכולים לסייע לתהליך ריפוי וגם לעזור בהיבטים המנטליים שבהתמודדות עם מחלות. הדוגמה הטובה ביותר לזה היא תחום הליצנות הרפואית. ברפואה המערבית המודרנית מעודדים מעורבות של ליצנים רפואיים בתוך בתי החולים, כי הם עוזרים בתהליך ההחלמה ובהתמודדות עם המחלה. בית החולים יכול להיות מקום מאוד מלחיץ, במיוחד עבור ילדים. הליצנים הרפואיים מפחיתים את הלחץ ואת החרדה סביב הטיפולים באשפוז.

לדברי גלבר, אחד מחלוצי הרעיון מאחורי יכולות הריפוי של הומור הוא הרופא המפורסם האנטר "פאץ'" אדמס. בין היתר, הוא התפרסם בזכות הסרט ההוליוודי שמבוסס על סיפור חייו. פאץ' אדמס האמין שבנוסף לטיפול תרופתי, הטיפול בכאב ובסבל של המטופל צריך להיות בעזרת הומור. הוא היה בעצם הליצן הרפואי הראשון, שגרס כי "ההומור הינו נוגדן לכל המחלות".

ליצן רפואי. מפחית לחץ וחרדה סביב הטיפולים באשפוז, בעיקר אצל ילדים ומסייע להחלמה. צילום: שאטרסטוק

חלוץ נוסף שחקר את היכולות התרפויטיות של הומור היה הסופר, העיתונאי ופעיל שלום, היהודי האמריקאי פרופ' נורמן קאזנס. בעת כהונתו כסגן פרופסור למדעי רוח בפקולטה לרפואה באוניברסיטתUCLA , הוא ביצע מחקרים על הביוכימיה של הרגש, מתוך מחשבה כי גורמים נפשיים יכולים לסייע בריפוי מחלות. את המחקר הוא יזם בעקבות נסיונו האישי לאחר שהצליח להחלים ממחלה קשה (דלקת חוליות מקשחת).

בשנת 1964, אחרי שנסיונות טיפוליים באמצעות תרופות קונבנציונליות לא עלו יפה וגרמו לו לתופעות לוואי, הצליח קאזנס להחלים בעזרת חשיבה חיובית, אימונים גופניים ותרגילי צחוק. בין השאר, הוא צפה בתכניות בידור ובסרטים מצחיקים וקרא ספרים הומוריסטיים. הוא הרגיש שהצחוק נתן לו לפחות שעתיים של תחושת חוסר כאב ובכך עזר לו לישון ללא כאבים, ובסופו של דבר להחלים. "נורמן קאזנס הצליח להתגבר על המחלה ולחיות 26 שנים יותר ממה שהרופאים צפו לו", מציין גלבר ומוסיף: "צחוק והומור לא רק יפים לבריאות אלא יש בהם בפועל את הכוחות לרפא מחלות".

כיצד הומור משפיע על מערכות יחסים ועבודה?

"להומור יש השפעה רבה על מערכות יחסים מהיותו חברתי. הבדיחות עצמן מצחיקות יותר כשאנחנו נמצאים בחברת אנשים נוספים. בעיניי, אין דרך טובה יותר לייצר קירבה ומערכות יחסים טובות מאשר באמצעות צחוק והומור. פעמים רבות החברויות עצמן נוצרות סביב חוש הומור משותף או חוויה מצחיקה משותפת. אם תסתכלו ימינה ושמאלה אצלכם בחיים, בדרך כלל החברים הכי טובים שלכם הם האנשים שחולקים אותו חוש הומור או אנשים שאוהבים לצחוק מאותם דברים.

"כמובן, להומור יש מקום משמעותי גם בין בני זוג. מה אנשים תמיד אומרים שהם מחפשים אצל בן זוג או בת זוג אידיאלית? תמיד יהיה זה השילוב של 'רגיש, ספונטני ובעל חוש הומור'. אחת התכונות החשובות ביותר עבורנו כאשר אנחנו מחפשים פרטנר לחיים, לזוגיות, היא חוש הומור.

"הומור גם עוזר בתקשורת האישית שלנו, ביחסי האנוש, בהעברת מסרים בעבודת צוות ויצירת סביבת עבודה נעימה. לכן, שימוש נכון בהומור תורם המון גם במקום העבודה. הומור תורם לתחושת שייכות, לפרודוקטיביות, למוטיבציה של הצוות. אנשים שמגיעים עם חיוך לעבודה יהיו יותר אפקטיביים וישקיעו יותר. לא סתם אני אומר: 'עובדים מאושרים יותר עובדים טוב יותר'".

האם הומור יכול להקל על מתח וחרדה?

"מבלי להיכנס יותר מדי להומור ופסיכולוגיה, זיגמונד פרויד דיבר המון על הומור. בין היתר הוא דיבר על הומור כמנגנון הגנה. מנגנוני ההגנה מגנים על הנפש שלנו ובאמצעותם אנו מתמודדים עם המציאות. הומור נחשב, לפי פרויד, למנגנון הגנה בוגר לעומת מנגנוני הגנה אחרים. הוא טען שדרך ההומור אפשר להתייחס למציאות בצורה ישירה ובוגרת ובכך לבטא את הרגשות ואת הרעיונות שלנו בצורה בריאה.

"אל תיקחו את החיים ברצינות רבה מדי". צילום: שאטרסטוק

"בנוסף, פרויד טען שאנחנו משתמשים בבדיחות ובהומור כדי להתמודד עם נושאים שהם בגדר טאבו בחיי היומיום. כלומר, באמצעות בדיחות אנחנו יכולים לדבר בצורה עקיפה על נושאים שיש סביבם מתח וחרדה. נושאים שאחרת לא היינו מדברים עליהם באופן ישיר.

"כמו כן, אנחנו צוחקים על אותם נושאים שאנחנו מדְחִיקים, שהם פחות מקובלים על החברה, כיוון שיש בנו 'אנרגיה נפשית' (psychic energy) שהצטברה בעקבות ההדחקה, אותה אנחנו משחררים דרך צחוק. כלומר, דרך הצחוק וההומור ניתן לשחרר ולהוציא אגרסיות ודפרסיות שהצטברו ולהפחית את המתח ואת החרדה הקיומית שלנו. בעיניי, אין דרך טובה יותר להתמודד עם המציאות ועם הקשיים שלנו מאשר לצחוק על החיים".

האם יש קשר בין הומור לאינטליגנציה?

"יש משהו בהומור שדורש איזשהו סוג או רמה מסוימת של אינטליגנציה כדי להבין בדיחות. לא סתם מדברים על 'גאונות קומית'. מדובר על היכולת ליצור בדיחה מאפס אבל גם ליהנות מבדיחות של אחרים. כלומר, יש קשר ישיר שבין אינטליגנציה להומור. בהקשר הזה מוכרים הביטויים 'הוא לא מבין בדיחות', 'יש לו הצתה מאוחרת' או 'צריך להסביר לו בדיחות'.

"ידוע שלקומיקאים יש IQ גבוה, אבל גם EQ גבוה. כלומר, יש להם גם אינטליגנציה רגשית גבוהה. סטנדאפיסטים טובים בלזהות ולקרוא את שפת הגוף של המשתתפים בקהל, הם יכולים להבחין מי זורם עם ההומור שלהם ועם מי לא כדאי להתעסק. הם יודעים איך לאלתר ואלתור דורש גאונות קומית ברמה גבוהה - היכולת להצחיק בו ברגע לשלוף מהמותן מבלי לכתוב חומרים בבית או להתאמן ולעשות חזרות. מהצד השני, יש את הקהל, אנשים שצריכים להבין, להעריך ולצחוק מבדיחות של אחרים. נדרשים ידע הקשרי ספציפי, ידע כללי נרחב וחוש הומור מפותח על מנת ליהנות מהבדיחות, וכל אלה מעידים על אינטליגנציה גבוהה".

האם יש קשר בין הומור ויצירתיות?

"לגמרי. על מנת ליצור בדיחות נדרשת חשיבה יצירתית. צריך לחשוב על אותה סיטואציה מנקודת מבט שונה, מעניינת, משעשעת, דרך משקפיים הומוריסטיים. זה בדיוק מה שקומיקאים עושים. הם מסתכלים על העולם מזווית שונה ושואלים את עצמם שאלות כמו מה מצחיק בסיטואציה הנוכחית שאני נמצא בה? איך אני יכול 'לתרגם' את התובנה או את החוויה הזאת שאני חווה כרגע לסיפור מצחיק שאפשר לספר אותו על הבמה בצורה של בדיחה או פאנץ'? הומור, ובעיקר חשיבה הומוריסטית מאלצים אותנו להביט על אותו נושא מנקודת מבט חדשה, שונה ואחרת. ההסתכלות הזאת דורשת חשיבה יצירתית".

אילו טיפים יש לך לשילוב הומור בחיי היומיום?

"סגלו לעצמכם הרגלים טובים של צחוק והומור. קחו כמה דקות לראות סרטונים מצחיקים. לכו להופעות סטנדאפ ומופעי בידור. חייכו, תצחקו, תזרמו עם הפדיחות שלכם, תהיו יצירתיים, תחשבו בצורה מצחיקה, תסתכלו על הצד החיובי והמצחיק של החיים, אל תיקחו את החיים ברצינות רבה מדי, השתמשו בהומור בצורה נכונה, והכי חשוב, שיהיה לכם חוש הומור עצמי".

האם אפשר גם בימים אלה של אבל ומלחמה בישראל לדבר על צחוק והומור?

"דווקא בתקופות נוראיות ובזמנים קשים הומור הוא כלי כל כך חשוב. הומור כאמור עוזר בהתמודדות עם קשיים ועם כאב, מתח וחרדות. או כפי שכתב זאת מארק טוויין: 'אין הומור בגן עדן'. הכוונה היא שאם הכל נפלא, אז לא צריך הומור. הומור מגיע ממקום של כאב וקושי וחשוב למצוא אותו דווקא בזמנים קשים.

"לדוגמה, בעת שיושבים שבעה נתקלים בלא מעט הומור. אפשר להבחין בדפוס חוזר ב'שבעות' של צחוק מהול בבכי. אנשים נוטים לספר סיפורים מצחיקים וחוויות משותפות שהיו להם עם המנוח ולרכך את המוות. יש גם מנטרה שחוזרת על עצמה לאחר מוות של קרוב – 'הוא היה רוצה שנמשיך לחיות ולשמוח ולצחוק'. אז צוחקים, אבל עם דמעות בעיניים".