פרשת מותו הטראגי של עומר דץ ז"ל – מהי מחלת אפילפסיה?

הזמר והשחקן עומר דץ, בנם של אורנה ומשה דץ, שהתחיל את הקריירה שלו בעודו פעוט בקלטות הווידיאו של הוריו והתגלה בתכנית הטלוויזיה "כוכב נולד", נפטר בסוף השבוע לאחר התקף אפילפסיה קשה.

סיפור מותו הטראגי הדהים את הציבור הישראלי והעלה את הצורך להעמיק את המודעות לגבי מחלת האפילפסיה. למרות היותה מחלה שכיחה יחסית באוכלוסיה, עדיין קיימים מיתוסים ואי-הבנות רבות סביבה. בכתבה זו נפרוש את העובדות החשובות ביותר אודות מחלת האפילפסיה.

מהי מחלת האפילפסיה?

מחלת האפילפסיה היא מחלה נוירולוגית כרונית הנגרמת כתוצאה מפעילות חשמלית בלתי סדירה במוח. פעילות זו גורמת להתקפים אפילפטיים חוזרים, שבמהלכם החולה עלול לסבול מתופעות שונות כגון אובדן הכרה, התכווצויות שרירים בלתי רצוניות, הזיות חושיות ועוד. למרות שבתקופות שבין ההתקפים החולה יכול לתפקד באופן תקין, המחלה עדיין מהווה מצב רפואי משמעותי. על מנת להגדיר מצב כאפילפסיה נדרש שהחולה יחווה לפחות שני התקפים אפילפטיים בלתי מוסברים.

סוגי ההתקפים האפילפטיים

קיימין שני סוגים עיקריים של התקפים אפילפטיים - התקפים כלליים והתקפים מוקדיים. ההתקפים הכלליים מתרחשים כתוצאה מפעילות חשמלית בלתי סדירה בשתי האונות (חצאי הכדור) של קליפת המוח. במהלך התקף כללי, החולה עלול לחוות אובדן הכרה, התכווצויות שרירים חזקות בארבע הגפיים, הגו והראש (התקף טוני-קלוני), נפילה ואף אובדן שליטה על סוגרים. סוגים נוספים של התקפים כלליים הם התקף ניתוק (אבסנס), התקף מיוקלוני והתקף אטוני.

לעומת זאת, התקפים מוקדיים מתחילים מאזור ספציפי בקליפת המוח, הנקרא המוקד האפילפטי. התקפים אלה עלולים לגרום לתופעות חושיות כגון הזיות ראייה, שמיעה או ריח, הגעשה של איבר מסוים בגוף או הפרעה בתפקודים קוגניטיביים ומנטליים, ללא אובדן הכרה מלאה. במקרים מסוימים, ההתקף המוקדי עלול להתפשט ולהפוך להתקף כללי.

גורמים אפשריים למחלה ואבחון

יש מספר גורמים אפשריים להתפתחות מחלת האפילפסיה. ראשית, מומים מולדים בהתפתחות המוח או נטייה גנטית לפגמים במעגלים העצביים עלולים לגרום לפעילות חשמלית בלתי סדירה ולהתקפים אפילפטיים. כמו כן, גורמים כגון צלקות בקליפת המוח עקב גידולים, חבלות ראש, זיהומים או אירועים מוחיים קודמים עלולים להוביל להתפתחות אפילפסיה.

בדיקה לניטור הפעילות החשמלית במוח ולזיהוי גלים אופייניים לאפילפסיה. צילום: שאטרסטוק 

לצורך אבחון המחלה, הרופא יסתמך על היסטוריה רפואית מפורטת של החולה ותיאור מדויק של ההתקפים, תוך שימוש בעדויות של עדי ראייה ובני משפחה. בנוסף, יעשה שימוש בבדיקות עזר שונות:

• בדיקת EEG לניטור הפעילות החשמלית במוח ולזיהוי גלים אופייניים לאפילפסיה.
• ניטור וידאו-EEG ממושך לאפיון מדויק של ההתקפים ואיתור מקורם.
• הדמיית MRI למציאת פגמים מבניים כגון גידולים או מומים מולדים בקליפת המוח.
• בדיקות הדמיה תפקודית נוספות כגון PET ו-SPECT לסיוע באיתור המוקד האפילפטי.

טיפול תרופתי וטיפולים ניתוחיים 

הטיפול העיקרי במחלת האפילפסיה הוא טיפול תרופתי. מטרת התרופות האנטי-אפילפטיות היא למנוע את הישנות ההתקפים. בכ-70% מהמקרים, הטיפול התרופתי מצליח להשיג שליטה מלאה על תדירות ועוצמת ההתקפים. עם זאת, חשוב לציין שהחולים נדרשים ליטול את התרופות באופן קבוע ובמינונים מדויקים ואסור להפסיק את הטיפול ללא הנחיית רופא מומחה.

במקרים של אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, קרי כאשר לפחות שני משטרי טיפול תרופתי שונים נכשלו במניעת ההתקפים, ניתן לשקול טיפולים ניתוחיים:

כריתת המוקד האפילפטי - במצבים מתאימים בהם ניתן לזהות את מקור ההתקפים באזור מוגבל בקליפת המוח, ניתן לבצע ניתוח לכריתת אותו אזור.

טיפול בגירוי עצב הואגוס (VNS) - שיטה זו מבוססת על השתלת קוצב המחובר לעצב הואגוס בצוואר, אשר מפעיל גירויים חשמליים חלשים לדיכוי הפעילות האפילפטית במוח.

גירוי הגרעינים הקדמיים של התלמוס (DBS) - בשיטה זו מושתל קוצב עמוק בגרעינים התלמיים במטרה לדכא את מוקד ההתקפים.

מערכת גירוי תגובתית (RNS) - מדובר בטכנולוגיה חדשנית בה מושתלות אלקטרודות בקליפת המוח. מערכת זו מנטרת באופן רציף את הפעילות החשמלית ומזהה התחלות של התקפים, אותם היא מדכאת באמצעות גירויים חשמליים ממוקדים.

טיפולים משלימים ואימוץ אורח חיים בריא

לצד הטיפול התרופתי או הניתוחי, חשוב מאד לאמץ אורח חיים בריא לניהול יעיל של המחלה. זה כולל שמירה על שגרת שינה מסודרת, הימנעות ממצבי לחץ ודחק במידת האפשר ואימוץ תזונה בריאה ומאוזנת. במקרים מסוימים, תזונה מיוחדת כמו דיאטה קטוגנית עשירה בשומנים, עשויה לסייע בהפחתת תדירות ההתקפים. כמו כן, במקרים של אפילפסיה קשה עמידה לטיפול, קיימת אפשרות של טיפול משלים בקנאביס רפואי, בכפוף לקריטריונים של משרד הבריאות ולאחר התייעצות עם רופא מומחה.

הטרגדיה של עומר דץ ותרומת איבריו

מקרהו הטראגי של עומר דץ, בנם של הזמרים, השחקנים והיוצרים אורנה ומשה דץ, הוא דוגמה מצמררת לסיכונים במחלת האפילפסיה. בגיל 30 בלבד, עומר נפטר באופן פתאומי כתוצאה מהתקף אפילפסיה קשה. אירוע כה טראגי מדגיש את החשיבות של המודעות, האבחון המוקדם והטיפול הנכון במחלה זו.

למרות הכאב העמוק, משפחתו של עומר בחרה בדרך מרגשת לתרום להצלת חיים והחליטה לתרום את קרניות עיניו ובכך לאפשר לחייו של עומר להמשיך ולהאיר את העולם בדרכים משמעותיות נוספות.

לסיכום, המקרה הטראגי של עומר דץ ממחיש את החשיבות שבהבנה מעמיקה של מחלת האפילפסיה, אבחונה המוקדם וטיפול יעיל בה. העלאת המודעות למחלה, שמשפיעה על כ-1% מהאוכלוסיה, הפצת ידע מדויק, המשך מחקר רפואי וקידום הטיפולים, יוכלו אולי למנוע בעתיד טרגדיות כמו זו של עומר דץ.

(צילומים: שאטרסטוק)