מפרצת באבי העורקים - הרוצח השקט

למרות שסיכויי הריפוי וההחלמה של חולים שסבלו מקרע באבי העורקים השתפרו באופן משמעותי בשנים האחרונות, עדיין מדובר במצב קטלני כאשר הוא אינו מזוהה ומאובחן בזמן. מבדיקה שנערכה באוניברסיטת מישיגן, ארה"ב, עולה כי קרוב ל- 96% מהמטופלים שנחשבו למתאימים לניתוח אכן שרדו ב-48 השעות הראשונות. נתונים אלה מחדדים את חשיבות זיהוי בעיה באבי העורקים, איבר היוצא מהלב ומשם לכל האיברים בגוף, החל מהמוח ועד הידיים, הבטן והרגליים.

"חסימה בכל אחד מהאזורים הללו, עלולה להוביל לחוסר זרימת דם ועקב כך למפרצת, לדימום ואף למוות״, מסביר ד"ר קובזנצב זאב ולדימיר, מנהל היחידה לכירורגיית כלי דם במרכז הרפואי אסותא אשדוד. לדבריו, בזכות השיטות המסורתיות הכוללות גם ניתוח לב פתוח, בשילוב גישה Retroperitoneal or miniinvasive וטכניקות של ניתוחים זעיר פולשניים והיברידים, ניתן להתאים את הטיפול לחולה, עם דגש על חשיבות הזיהוי המוקדם והאבחון המדויק.

אבי העורקים הוא העורק הגדול ביותר בגוף, המושפע מפעילות החדר השמאלי של הלב ונושא דם וחמצן מהלב למערכות ולאיברים השונים. איבר זה מורכב מארבעה חלקים: אבי העורקים העולה, קשת אבי העורקים, אבי העורקים היורד ואבי העורקים הבטני. בהמשך, מתפצל אבי העורקים לעורקי הכסל הנפוצים, השמאלי והימני.

מהי מפרצת באבי העורקים?

יש שני סוגי מפרצת אבי העורקים, המשפיעים כל אחד על חלקים אחרים בגוף. מפרצת אבי העורקים בטנית (AAA), מתפתחת באזור של אבי העורקים שפונה כלפי החלק התחתון של הגוף. מפרצת אבי העורקים החזי (TAA), הפחות נפוצה מקודמתה, מתרחשת בחלק העליון של אבי העורקים.

למה זה קורה?

מפרצת יכולה להתפתח בכל עורק ויחד עם זאת, כאשר יש חולשה בדופן של אבי העורקים וכתוצאה מלחץ הדם המוזרם לאזור, נוצרת בליטה שנקראת מפרצת אבי העורקים.

גורמים נוספים שיכולים להוביל למפרצת עורקים הם:

• עישון.
• אורח חיים הכולל תזונה לא נכונה שגורמת לעלייה במשקל המשפיע על לחץ הדם.
• לחץ דם גבוה.
• כולסטרול גבוה בדם.
• היסטוריה משפחתית ובעיות גנטיות שיוצרות חסימות בכלי הדם.
• מחלת טרשת העורקים.
• מחלת ריאות (COPD).

עד כמה זה מסוכן?

רוב האנשים, כאמור, אינם חשים כאב או תסמינים אחרים הקשורים למפרצת אבי העורקים עד שהיא נקרעת, דבר שעלול להוביל למוות מיידי, במיוחד כאשר הקרע מתרחב במהירות או שאין מענה רפואי מיטבי ובזמן.

תסמינים שחשוב להכיר

יש מקרים שבהם התהליך כלל אינו מורגש, ויום אחד זה פשוט קורה. אם מופיעים תסמינים, תלוי באזור החסימה ובמהותה, הם יכולים לכלול:

• פעימות חזקות המורגשות דרך הבטן.
• ירידה במשקל כתוצאה מפגיעה בכליות הגורמת לחוסר יכולת לאכול ולקושי בבליעה ולעתים גם מובילה לצורך בדיאליזה.
• קשיי נשימה.
• קושי בהליכה.
• לחץ דם נמוך.
• כאבי בטן לאחר האוכל.
• כאבי גב, עם דגש על כאב פתאומי בגב העליון שמתפשט כלפי מטה.
• כאבים בלסת.
• כאבים בחזה.
• כאבים בצוואר או בזרועות.
• לחץ דם נמוך.
• אובדן ההכרה.

אופן האבחון

במידה שקיימים תסמינים, או שהחולה סובל מאחד או יותר מגורמי הסיכון, חשוב לבצע מעקב רפואי ובדיקות שגרתיות, כדוגמת צילומי רנטגן, סריקות CT, MRI, אולטרסאונד ואקו לב. זה לא מבטיח זיהוי מוחלט ויחד עם זאת, חשוב לבדוק מאשר להצטער מאוחר יותר.

אופן הטיפול

שני הטיפולים העיקריים למפרצת אבי העורקים הם תרופות וניתוחים. תרופות יכולות להוריד את לחץ הדם וכך להפחית את הסיכון.

ניתוח זעיר פולשני לטיפול במפרצת אבי העורקים. צילום: שאטרסטוק

האפשרות של ניתוח, מפחידה ככל שהיא נשמעת, בפועל היא סבירה בהחלט. ד״ר קובזנצב מסביר כי עבור אוכלוסיה מסוימת מדובר על פתרון מיטבי שיכול לתת מענה לזמן ארוך. לדבריו, ניתוח זה יכול לתקן או להחליף את החלק הפגוע של אבי העורקים, גם אם זה אומר ניתוח לב פתוח שלעתים יכול לתת מענה מיטבי לחולה, עם דגש על מצב שבו יש התפשטות של המחלה לכמה עורקים, חסימות ארוכות או מפרצות מסובכות.

ד״ר קובזנצב מסביר כי היתרון המרכזי של הניתוח, במיוחד לעומת פעולת הצנתור, הוא היכולת לתת מענה רפואי בפעם אחת והשמירה כאמור על התוצאות לטווח הארוך. זאת, בנוסף לשימוש בגישת Retroperitoneal or miniinvasive, שיטה הכוללת ביצוע חתכים מאוד קטנים מהצד בלבד; או לפרוסקופיה - סוג של ניתוח זעיר פולשני, המאפשר אבחון או/או טיפול  ללא צור ביצירת חתך גדול. זאת באמצעות מצלמה, שמספקת תמונה מלאה וטובה על האזור הנבדק או המטופל.

״כיום, במיוחד עם הטכנולוגיות החדשות והמתקדמות, מרכזים רפואיים רבים מנסים לפתור את הבעיה של המטופל באופן פרסונלי, ולהיות סלקטיביים כדי להתאים טיפול מיטבי. כך גם אצלנו, ביחידה לכירורגיית כלי דם במרכז הרפואי אסותא אשדוד שאותה אני מנהל, קיים מגוון של אפשרויות, כולל צנתורים וניתוחים, המתקיימים גם באסותא תל אביב״, אומר ד"ר קובזנצב.

לדבריו, יש חשיבות מכרעת לייעוץ עם כירורג כלי דם, שיכול על בסיס בחינת ההיסטוריה הרפואית, ביצוע בדיקות רלוונטיות, כמו גם נסיונו המקצועי ומומחיותו, להתוות את הדרך הנכונה ביותר למטופל.