סובלים מכאבי גב? ייתכן שזה קשור למלחמה

הגוף והנפש שלנו אינם נפרדים, ולכן אין זה מפתיע שלחץ, מתח וחרדות משפיעים על הגוף שלנו בהיבטים הפיזיים. החיבור בין הגוף לנפש נכון בשגרת היומיום שלנו, אך מקבל ביטוי משמעותי יותר בתקופות לחוצות, כמו במלחמה.

לדברי המטפל ההוליסטי מיכאל קלצ'קין, אכן בתקופה הנוכחית יותר ויותר ממטופליו מדווחים על כאבים כאלה ואחרים, יותר מאשר בתקופת שגרה. "לכאב יש תפקיד ועלינו לתקן את הדרוש על מנת לשפר את איכות החיים ולא לאפשר לה להידרדר עוד", הוא אומר.

כבר מעל חצי שנה שמדינת ישראל מצויה במלחמה. בפרקי זמן מסוימים חווים האזרחים אזעקות, חלקם פונו מבתיהם, רבים איבדו בני משפחה, קרובים ויקירים, אחרים נלחמים בחזית, וגם אלה הנמצאים בבית, שלכאורה חזרו לשגרה, מתמודדים עם הלחץ, עם האיומים הבטחוניים העולים מדי יום במהדורות החדשות ובכלל, עם החיים לצד מלחמה.

מחקרים רבים בחנו ומצאו קשר בין מצבים נפשיים לבין מחלות ובעיות פיזיולוגיות. נכון, לא מדובר בגורם יחיד להתפרצות מחלה ויש גורמים נוספים, אך בהחלט מדובר בגורם מסייע. ההסתכלות היא גם הפוכה ומי שסובל ממצב נפשי מורכב, ייתכן ויהיו לכך ביטויים פיזיים. למשל, מי שסובל מחרדה, ייתכן שיסבול מכאבי ראש, עייפות, בעיות בעיכול - מאפיינים פיזיים.

"לכאב יש תפקיד"

מיכאל קלצ'קין, מטפל הוליסטי ומפתח שיטת טיפול מנואלי, טיפול משולב בעיקר בתחומי בעיות שדרה, פרקים ושרירים, כאבים ראומטיים, נוירולוגיה, מיגרנות, כאבים מוקרנים, כאבים פסיכוסומטיים ועוד, מספר כי מאז המלחמה מגיעים אליו לקליניקה מטופלים רבים הסובלים מכאבים שונים, בגב, בשרירים ובאזורים גופניים אחרים, ולרוב הכאבים הללו נובעים מהמצב הנפשי, מהמתח ומהחרדות המלווים את חיינו בימים אלה.

הכאב הוא לעתים איתות של הגוף הנובע ממצב נפשי, מהמתח ומהחרדות המלווים את חיינו. אילוסטרציה: שאטרסטוק 

"לכאב יש תפקיד", הוא מבהיר. "מטרתו להבהיר לנו על שיבוש כלשהו במישור הרוחני, הנפשי או הפיזי ועלינו לפעול על מנת להבין את האיתות ולתקן את הדרוש בכל אחד מהמישורים. הכאב מסמן לנו שעלינו לשים לב לדפוס התנהגותי מוטעה או להתייחסות שגויה שאינה תואמת את פנימיותינו, את עולמנו הרגשי ועומדת בסתירה לאישיות שלנו. אם נהיה קשובים לכאב, התחושות הפיזיות שלנו ישמשו לנו סמן דרך".

כיצד ניתן לשנות את המצב הנתון? הרי אין לנו שליטה על קיומה של המלחמה?

"ראשית, חשובה המודעות לכך. תמיד יהיו כוחות פנימיים לצד כוחות חיצוניים שירחשו סביבנו, אך לצד זאת עלינו לשאוף להגיע לאיזון ולהשתחרר מחסימות שתוקעות אותו במישור הפיזי וגם במישור המנטלי-רגשי. יש דרכים שונות להגיע לכך ועל כל אחד למצוא את הדרך המתאימה לו לאישיותו ולאופי בעיותיו".

לדברי קלצ'קין, לא פעם, על מנת להגיע לאיזון ובסופו של דבר לשפר את איכות החיים, יש צורך להיעזר באדם נוסף, חיצוני, שיוכל לסייע בפרספקטיבה הנדרשת לנו. "המדריך, המורה, המטפל", הוא מוסיף, "אמורים לספק לנו מדרגה ראשונית שתאפשר לנו יציאה מבליל הרגשות והמחשבות המתרוצצות בליבנו ובמוחנו, ותאפשר לנו את ההתבוננות הנקייה, שבעקבותיה אמורה להתפתח גם המודעות. לדעתי, זו אמורה גם להיות מטרתו של הטיפול ההוליסטי".

לשיטתו של קלצ'קין, הטכניקה של הטיפול, תהיה אשר תהיה, מטרתה לפתוח צוהר של מודעות אצל המטופל ולאפשר לו להגיע לתובנה על אודות מצבו, על התנהלותו, כמו גם על הטעויות שהוא עושה ואשר פוגעות בו במישור הפיזי ובמישור הנפשי.

איך מבצעים את התיקון בטיפול?

"הטיפול הספציפי נועד לאפשר לנו להתגבר על חסימה שאינה מאפשרת לנו להמשיך הלאה בחיינו. תפקידו של המטפל במקרה הזה הוא לסייע להתמודד ולעבור את החסימה. יש טכניקות שונות ורבות העוסקות בגוף-נפש ולכל אדם מתאימה טכניקה מסוימת, כמו רפואה סינית, הומיאופתיה, אוסטיאופתיה, יוגה, טיפול במגע, טיפול בתנועה ועוד. לא פעם, טכניקות הטיפול משולבות גם בתרופות הומיאופתיות, צמחי מרפא, ויטמינים, מינרלים ותזונה".

למיכאל קלצ'קין ניסיון של למעלה מ-30 שנה בטיפול משלים, במהלכן פיתח את שיטתו ובין מטופליו אנשים מכל גווני האוכלוסיה, ילדים, קשישים, חולי פרקינסון ועוד. בשנים האחרונות הוא מעביר קל'קין מהידע שצבר בהשתלמויות ייעודיות הן למטפלים מתחילים והן למטפלים בוגרי בתי ספר לרפואה משלימה.

"חלק גדול מהטיפול הוא במודעות ובפנייה לעזרה", הוא מסכם. "מי שסובל מכאבים פיזיים כלשהם, גם אם הם לא קשורים ללחץ מהמלחמה, חשוב שיעצור, יפנה לסיוע ולהכוונה. התעלמות מהכאב לא תפתור אותו אלא תוביל לכאבים רבים יותר ולהידרדרות במצב הגופני. אנחנו מייחלים לזמנים שקטים ואנושיים", אומר קלצ'קין, "אך עד אז עלינו לדאוג לעצמנו, בכל הרבדים גם יחד".

(צילומים: שאטרסטוק)