מחקר מדאיג: 37% מהנשים שטופלו במערכת הבריאות בישראל חוו הטרדה מינית

מחקר חדש מטלטל את מערכת הבריאות בישראל וחושף נתונים מדאיגים על היקף ההטרדות המיניות כלפי נשים בעת קבלת טיפול בתחנות שונות במערכת הבריאות. על פי הממצאים, לא פחות מ-37% מהנשים שקיבלו טיפול רפואי דיווחו על חוויות של הטרדה מינית מצד מטפלים, מרביתן על ידי רופאים בקופות החולים ובקהילה.

המחקר, שבוצע עבור משרד הבריאות על ידי מכון ברוקדייל, בוחן את היקף התופעה, אופיה והשלכותיה על המטופלות, ומעלה המלצות לצעדים מיידיים לצמצום התופעה הפסולה. הממצאים המטרידים מחייבים את מערכת הבריאות לאחריות וטיפול במציאות המדאיגה העולה מהמחקר.

היקף ההטרדות המיניות: 37% מהמטופלות

המחקר, שבוצע בין חודשים ינואר ליוני 2023, סקר 963 נשים מעל גיל 21 ונשות מקצוע במערכת הבריאות, וכן כלל ראיונות עומק עם נשים שחוו פגיעה מינית. הממצאים חושפים נתונים מטלטלים: 37% מהנשים דיווחו על חוויות של הטרדה מינית על ידי מטפלים במהלך קבלת טיפול רפואי, כאשר 22% מהנשים דיווחו על כך בחמש השנים האחרונות בלבד.

אופי ההטרדות המיניות

המחקר בחן את אופי ההטרדות המיניות שדווחו על ידי הנשים שנפגעו. סוג ההטרדה הנפוץ ביותר היה מבטים מטרידים (6.9% מהנפגעות), אמירות מקטינות ומחפיצות (7%), בקשות להתפשט ונגיעות (13% כל אחד), הצעות מיניות (9%), מעשים מגונים (5%) ואף מקרים של אונס וביצוע מעשים מגונים בכפייה (5%). חלק מהנשים אף דיווחו על סחיטה באיומים (4% מהנפגעות).

מקומות בהם התרחשו ההטרדות המיניות

בבחינת מקומות התרחשות ההטרדות, עולה כי רוב האירועים התרחשו במרפאות קופות החולים - 50% ובמרפאות פרטיות - 28%, בעוד 16% מהאירועים התרחשו בבתי חולים. כלומר, רוב ההטרדות אירעו בקהילה ולא בבתי החולים.

זהות המטרידים

בבחינת זהות המטפלים שביצעו את ההטרדות עולה כי 37% מהפגיעות בוצעו על ידי רופאים שאינם גינקולוגים, 32% על ידי גינקולוגים, 12% על ידי אנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות, 6% על ידי רופאי שיניים ו-5% על ידי אנשי צוות סיעודי. כלומר, רוב ההטרדות בוצעו על ידי רופאים.

תדירות ההטרדות

עוד עולה מהממצאים כי 14% מהנשים שנפגעו דיווחו על התרחשות של יותר מפעם אחת ועד חמש פעמים ו-3% אף דיווחו על יותר מחמש הטרדות על ידי אותו מטפל. כלומר, לא מדובר באירועים בודדים אלא בתופעה חוזרת ונשנית במקרים רבים.

אי ידיעה על קיום גורם ממונה

המחקר מעלה עוד ממצא מדאיג: יותר ממחצית (52%) מהנשים שנפגעו במהלך קבלת טיפול במערכת הבריאות לא היו מודעות לקיום גורם אחראי הממונה על מניעת הטרדה מינית במוסד שבו אירעה הפגיעה. 24% אף סברו שלא קיים גורם אחראי כזה. רק 7% מהנשים שנפגעו ראו פרסום בולט על קיומו של גורם ממונה.

רוב המקרים של הטרדה מינית במהלך טיפולים במערכת הבריאות לא מדווחים. אילוסטרציה: שאטרסטוק 

דיווח על ההטרדות

הממצאים מלמדים גם על חסמים משמעותיים בדיווח על ההטרדות - רק 7% מהנשים שנפגעו דיווחו על הפגיעה לגורם רשמי כלשהו. כלומר, רוב המקרים של הטרדה מינית במהלך טיפולים במערכת הבריאות לא מדווחים, מה שמעצים את התופעה ומקשה על הטיפול בה.

השפעות ההטרדות על מטופלות

המחקר בחן גם את השפעות ההטרדות המיניות על מטופלות. 28% מהנשים שנפגעו דיווחו על נזק נפשי או רגשי, 9% על נזק אישי או חברתי ו-4% על נזק גופני או רפואי. בנוסף, 32% מהנשים שנפגעו ויתרו על קבלת טיפול רפואי בעקבות ההטרדה, 19% איבדו אמון ברופאים ובמטפלים ו-14% החלו לנקוט זהירות יתר, חשדנות והצבת גבולות מוגברים.

המלצות לצמצום התופעה

בעקבות ממצאי המחקר המטרידים נקט משרד הבריאות בצעדים להתמודדות עם התופעה. מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, מינה צוות שתפקידו קידום מניעת הטרדות מיניות ושיפור הטיפול בהן. כמו כן, פורסמו חוזרי מנכ"ל חדשים הקובעים כללים למניעת הטרדה מינית ומדגישים את חובת הדיווח ודרכי הטיפול בתלונות.

ענת לייכטר, הממונה על הטיפול בתלונות על הטרדות מיניות במשרד הבריאות, קוראת לכל מי שנפגע להגיש תלונה רשמית. לייכטר מדגישה כי הדבר לא ימנע קבלת טיפול אלא יסייע במאבק בתופעה. כמו כן, היא מזמינה נפגעות להתייעץ במקרה של ספק לגבי האירוע.

(צילומים: שאטרסטוק)