טיפול בהלומי קרב: מהו הטיפול האפקטיבי ביותר?

על רקע המלחמות והמבצעים הצבאיים בישראל לאורך השנים ובימים אלה ממש, מתמודדים רבים מחיילי צה"ל עם הלם קרב. זיו נבון, ראש תחום טיפול בעמותת "לא מפקירים פצועים בשטח", פסיכותרפיסט מנוסה, ביבליותרפיסט ועובד סוציאלי, חולק את הידע והניסיון שצבר בטיפול בהלומי קרב לאורך השנים ומסביר מה הם הסימפטומים להלם קרב וכיצד נכון לטפל.

מה הם הסימפטומים הבולטים של הלם קרב?

הסימפטומים הבולטים של הלם קרב מורכבים ועלולים להיות מנוגדים לעתים. "מצד אחד, יש את הסימפטום הקלאסי שהוא עוררות יתר, אנשים שיש להם קושי להתנהל ולבוא במגע עם הסביבה. הם מאוד עצבניים וכל הזמן נמצאים על הקצה", מסביר נבון. "מהצד השני, אנחנו רואים אנשים שמסתגרים בבית בדיכאון, לא יכולים לצאת ולנהל קשר כלשהו עם העולם החיצון". נבון מציין כי הלומי הקרב מתקשים להתמודד עם חיי שגרה ועם מערכות יחסים, הם מתקשים לנהל זוגיות, לגדל ילדים ולהחזיק עבודה.

כמה זמן לוקח להם להשלים עם העובדה שהם הלומי קרב?

"יש הלומי קרב ממלחמת יותר כיפור, שרק עכשיו, אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר, מגיעים לקבל טיפול כי הם הגיעו להשלמה שמשהו לא בסדר אצלם. התהליך של הבנה וקבלה של המצב החדש הוא ארוך וקשה, ולעתים לוקח שנים עד שאנשים מוכנים לפנות לעזרה".

מה הם הגורמים להלם קרב?

"נהוג לחשוב כי עצם החשיפה לטראומה גורמת באופן בלעדי לפוסט טראומה, אך החשיפה לאירוע טראומטי היא לא הכל", אומר נבון. "שני אנשים יוצאים לקרב, אחד מהם יחזור עם פוסט-טראומה על רקע צבאי והשני לא. ניתן להעריך שזה קשור גם לחוסן נפשי, שנבנה בגיל צעיר. גם טראומות עבר יכולות להיות משמעותיות", הוא מסביר.

לדבריו, החוסן הנפשי של האדם, גילו וטראומות עבר - כל אלה משפיעים על הסיכוי שלו לפתח הלם קרב. לדוגמה, חייל צעיר שעבר טראומות בילדותו עלול להיות פגיע יותר. מאידך, חייל מבוגר יותר עם חוסן נפשי גבוה עשוי לשרוד אירוע קרבי טראומטי ללא פגיעה ממשית. הגורמים השונים מלמדים כי הלם הקרב הוא תופעה סובייקטיבית, שמושפעת מנתוני הרקע הייחודיים של כל אדם.

עם זאת, נבון מדגיש את הקושי בניבוי מי יפתח הלם קרב ומי לא. "בסופו של דבר, כשאנחנו רואים אנשים עם פוסט טראומה, לא ניתן להגדיר אצל מי היא תתפתח ואצל מי לא. אנחנו פוגשים אנשים עם פוסט טראומה מכל המעמדות הסוציואקונומיים - אנשים שהיו בכירים בצבא, אנשים עם תפקידי מפתח באזרחות, אנשים שעובדים בהייטק ומנגד, אנשים שלא הצליחו לסיים 12 שנות לימוד".

האם ניתן למנוע חלק מהמקרים של הלם קרב?

"נרמול התופעה והשיח עליה הם הדרך הטובה ביותר למניעת הלם קרב. צריך להיות ברור שמישהו יכול לקבל פוסט טראומה, כמו שברור שאחד מאיתנו יכול לקבל כדור בקרב".

האם התופעה מספיק מדוברת ב-2024?

"חד משמעית כן, עוד לפני השבעה באוקטובר. אנחנו רואים הרבה שיח על זה גם בתוך הצבא וגם כחברה. ההבנה שטיפול יכול לעזור לאנשים, לתרום לאנשים, למנוע בעיות ושהם לא צריכים לסבול".

נרמול התופעה והדיבור הפתוח עליה חיוניים להסרת הסטיגמה והבושה שעדיין קיימות סביב נושא הלם הקרב ובריאות הנפש בכלל. כאשר החיילים מבינים שמדובר בתופעה שכיחה וטבעית שיכולה לקרות לכל אחד מהם, הם פחות חוששים לחשוף את מצבם ולפנות לעזרה. הלגיטימציה לדבר על הקשיים הנפשיים חשובה גם לצוות המלווה, שיכול לזהות מראש מקרים בהם נדרש טיפול. יתר על כן, השיח הפתוח בחברה על נושאים אלה מעודד יותר אנשים להתגבר על המחסומים ולפנות לקבלת טיפול מקצועי. ככל שהטיפול נתפס כדבר לגיטימי ונחוץ, כך יותר אנשים מקבלים את העזרה שהם זקוקים לה ומונעים את ההידרדרות במצבם.

השלכות אירועי השבעה באוקטובר

נבון מציין כי לאחר אירועי השבעה באוקטובר, ישראל צפויה להתמודד עם השלכות דומות לאלו שחוותה ארה"ב לאחר מלחמת ויטנאם. "אני חושב שהשבעה באוקטובר הולך להיות הויטנאם שלנו. אחרי מלחמת ויטנאם היתה עלייה עזה בהתמכרויות לסמים ואלכוהול. אנשים עלולים לסבול מהשפעות הלם הקרב המתבטאות בחוסר יכולת לנהל חיי משפחה תקינים ואף הידרדרות לחיים ברחוב. הפגיעה הנפשית העמוקה בקרב חלק מהחיילים עלולה לגרור אחריה שרשרת של השלכות ארוכות טווח על החיים האזרחיים והיכולת להשתלב".

לוחמי צה"ל בעזה. צילום: שאטרסטוק

נבון מעיד כי "אנחנו בעמותה כבר פוגשים את זה. המציאות הקשה מחייבת התארגנות מיידית של מערכי השיקום והסיוע, לצד גיוס משאבים נרחב כדי להיערך למתן מענה טיפולי כולל להלומי הקרב".

מה הן שיטות הטיפול המקובלות?

"יש מספר גישות טיפוליות אך חשוב לי להדגיש את החשיבות של טיפול קהילתי ולא רק טיפול פרטני. צריך לטפל בקהילה ולא רק בבן אדם. בכל הסביבה שלו. התסכול שלי כמטפל הוא שאדם מסיים את הטיפול אצלי וחוזר לבדידות שלו. הגישה הטיפולית שעמותת 'לא מפקירים פצועים בשטח' מציעה היא גישה הוליסטית - לא מדובר רק בטיפול פרטני בהלום עצמו, אלא יצירת מעטפת תומכת ומלווה לאורך זמן.

"אצלנו בעמותה, אתה מסיים את הטיפול ויש עוד אנשים כמוך. אתה מרגיש שייך, וחוויית השייכות הזו הרבה פעמים זרה להם", מספר נבון "בעמותה מנסים ליצור תחושת קהילה ושייכות עבור הלומי הקרב, שיוכלו להמשיך וליהנות מרשת תמיכה גם לאחר תום הטיפול הרשמי". נבון מאמין שחוויית השייכות חשובה מאוד לשיקומם של האנשים האלה שרבים מהם חשים בדידות.

האם קנאביס מועיל לטיפול בהלומי קרב?

נבון גם מתייחס לתפקיד החשוב של קנאביס בטיפול בהלומי קרב, בעיקר בהקלה על בעיות שינה. "הדבר הכי חשוב בקנאביס הוא בכך שהוא נותן לאנשים את האפשרות לישון. יש אנשים פוסט טראומטיים שלא ישנו לילה שלם שנים, והקנאביס מאפשר לישון. יש מחקרים שמדברים על זה שקנאביס עוזר לאלסטיות המוח, ואז קל יותר לקבל שינויים".

בסיום, נבון מתאר את המעטפת הטיפולית הכוללת שהעמותה מציעה להלומי קרב, הכוללת שירותים טיפוליים ופרה-טיפוליים כמו יוגה, טיפול בתנועה, וידאו-תרפיה וגינון טיפולי. "אנחנו ממונים על ידי תרומות, לכן אנחנו גם יכולים לתפור למטופל את החליפה הטיפולית הכי נכונה עבורו", הוא מסכם. לעמותה שלושה מוקדים - בצוחר, קיבוץ שילר ושלוחה נוספת שנפתחה אחרי שבעה באוקטובר בתל אביב.