אוסטאופורוזיס - המחלה, תסמינים וטיפול

אוסטאופורוזיס היא מחלה כרונית הגורמת להידלדלות העצם ולירידה בצפיפות העצם. המחלה מגבירה את הסיכון לשברים, במיוחד בעמוד השדרה, צוואר הירך וכף היד. היא נפוצה בעיקר בקרב נשים לאחר גיל המעבר, אך גם גברים עלולים לסבול ממנה.

מה זה אוסטאופורוזיס?

אוסטאופורוזיס היא מחלה המתאפיינת בירידה בצפיפות העצם וחוסר איזון בין תהליכי בניית העצם לתהליכי פירוק העצם. כתוצאה מכך, העצמות הופכות רופסות ושבריריות יותר. המחלה עלולה לגרום לשברים ספונטניים או כתוצאה מפגיעה או נפילה קלה.

דרגות אוסטאופורוזיס מוגדרות על פי ערך ה-T-score, המבוסס על בדיקת צפיפות העצם (DXA):

T-score מעל -1 - צפיפות עצם תקינה

T-score בין -1 ל-2.5 - דלדול עצם (אוסטאופניה)

T-score מתחת ל-2.5 - אוסטאופורוזיס 

תסמינים של אוסטאופורוזיס

במרבית המקרים, אוסטאופורוזיס אינה גורמת לתסמינים עד אירוע השבר. תסמינים אפשריים כוללים: כאבי גב או צוואר, התכופפות הגב, אובדן גובה וכאבים בעצמות ובשרירים. כדי לאבחן את המחלה ולקבוע את חומרתה, הרופא יזמין בדיקה של צפיפות העצם באמצעות DXA. זוהי בדיקה לא פולשנית המודדת את צפיפות המינרלים בעצם.

גורמי סיכון לאוסטאופורוזיס

קיימים מספר גורמים המעלים את הסיכון לפתח אוסטאופורוזיס:

גיל מבוגר - הסיכון עולה עם הגיל, במיוחד אצל נשים לאחר גיל המעבר.

מגדר נשי - נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר עקב אובדן צפיפות העצם הקשור לירידה ברמות האסטרוגן לאחר גיל המעבר.

גזע לבן או אסיאתי - גורם גנטי וביולוגי.

היסטוריה משפחתית - אם הורה או קרוב משפחה אחר סובלים מאוסטאופורוזיס, הסיכון עולה.

חוסר פעילות גופנית - חוסר בפעילות גופנית קשור להאטה בבניית מסת העצם.

תזונה דלת סידן וויטמין D - חסרים חשובים לבריאות העצם.

עישון והתמכרות לאלכוהול - גורמים לדלדול עצמי.

שימוש בתרופות מסוימות - כגון קורטיקוסטרואידים לטיפול במחלות דלקתיות.

מחלות מסוימות - כמו סוכרת, מחלות בבלוטת התריס ומחלות כליה ודרכי עיכול.

טיפול באוסטאופורוזיס

צעדים ראשונים בטיפול באוסטאופורוזיס כוללים אימוץ הרגלי תזונה ופעילות גופנית נכונים:

תזונה עשירה בסידן - מקורות טובים כוללים מוצרי חלב, גבינות קשות, לפת מנוצרת, שקדים, שעועית וירקות עליים כהים. מומלץ לצרוך כ-1,200 מ"ג סידן ליום.

תזונה עשירה בויטמין D - ויטמין D חיוני לספיגת הסידן. ניתן להשיגו ממקורות טבעיים כמו שמן דגים, חלב, ביצים, וכמובן מחשיפת העור לשמש. כמות מומלצת היא כ-800 יח' ליום.

תזונה עשירה בסידן להעשרת משק הסידן בגוף. אילוסטרציה: שאטרסטוק

פעילות גופנית סדירה - הליכה, התעמלות ופעילות משלבת עומסים מסייעות לשימור וחיזוק מסת העצם. מומלצת פעילות של כ-30 דקות ליום.

טיפול תרופתי באוסטאופורוזיס

במקרים קשים או כאשר הגורמים הלא תרופתיים אינם מספיקים, רופא עשוי להמליץ על טיפול תרופתי. קיימות מספר קבוצות תרופתיות המסייעות בטיפול באוסטאופורוזיס:

ביספוספונטים (alendronate, risedronate) - קבוצה זו מרכזית בטיפול באוסטאופורוזיס. התרופות פועלות על ידי עיכוב תהליך פירוק העצם והאטת הדלדול.

הורמון פרתירואיד (teriparatide) - תרופה המגבירה את בניית מסת העצם על ידי הפעלת תהליכים ביולוגיים של בניית עצם חדשה.

מודולטורים סלקטיביים של רצפטורי אסטרוגן (SERMs) - תרופות כמו ראלוקסיפן עובדות על ידי חיקוי השפעות חיוניות של האסטרוגן על העצמות.

התרופה דנוסומאב (Denosumab) - חוסמת את הפעילות של תאים מסוימים האחראים על פירוק העצם וכך מונעת דלדול נוסף של צפיפות העצם.

תכשירים המכילים סידן, ויטמין D ומינרלים נוספים - במקרים של חסר בסידן או ויטמין D, הרופא עשוי להמליץ על נטילת תוספים תזונתיים.

חשוב להתייעץ עם רופא ולשקול היטב את היתרונות והסיכונים של כל טיפול תרופתי עבור המצב הספציפי. לתרופות עלולות להיות תופעות לוואי שונות.

מניעת נפילות ושברים

חלק משמעותי מהטיפול באוסטאופורוזיס הוא מניעת נפילות שעלולות לגרום לשברים. צעדים למניעת נפילות ושברים:

התאמת סביבת הבית - הסרת מכשולים שעלולים לגרום לנפילה, התקנת מאחזים ומעקות יציבים במדרגות ובאמבטיה.

בדיקת ראייה ותיקון בעיות ראייה.

הימנעות מנעליים לא יציבות.

תרגול שיווי משקל וחיזוק שרירים - באמצעות פעילות גופנית מותאמת.

שימוש בהליכון או מקל הליכה - בהתאם לצורך.

הערכת תרופות - שעלולות לגרום לסחרחורות או ישנוניות.

טיפול רפואי במקרה של שברים - חשוב במניעת פגיעה נוספת לאיכות החיים והסתבכויות כמו כאבים כרוניים ואובדן תפקוד.

אוסטאופורוזיס ואיכות חיים

אוסטאופורוזיס ושברים הנגרמים ממנה עלולים להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים הפיזית והנפשית. להלן כמה מההשפעות האפשריות:

- כאבים כרוניים בעקבות שברים, במיוחד באזור הגב והצוואר.

- אי-נוחות תנועה וצורך בעזרים ובהתאמות בבית ובסביבה.

- ירידה ביכולות תפקודיות לביצוע פעולות יום-יומיות.

- הגבלות בפעילות גופנית ובתחביבים.

- בידוד חברתי כתוצאה מהקשיים התפקודיים.

- חרדה ודיכאון בעקבות האתגרים הכרוכים במצב הבריאותי.

חשוב לטפל בהשפעות אלו, להיעזר בטיפול תומך כמו פיזיותרפיה, עזרים רפואיים וגם טיפול נפשי במידת הצורך. גם תמיכה חברתית ומשפחתית יכולה לסייע רבות להתמודדות. מניעת אוסטאופורוזיס חיונית לשמירה על איכות חיים. קבלת אבחנה מוקדמת ויישום ההמלצות התזונתיות, הפעילות הגופנית והטיפול הרפואי המתאים יכולים למזער את הסיכונים ולמנוע פגיעה קשה.

בשורה התחתונה: אוסטאופורוזיס היא מחלה שכיחה אך ניתנת למניעה ולטיפול במידה רבה. על ידי אימוץ אורח חיים בריא, תזונה נכונה, פעילות גופנית מותאמת ומעקב רפואי סדיר, ניתן למזער את הסיכון למחלה ולהקטין את חומרתה. חשוב להיוועץ עם רופא לגבי האסטרטגיה הטיפולית המתאימה ביותר עבור כל מקרה פרטני. מודעות לסיכונים, איתור מוקדם והתאמה נכונה של אורח החיים והטיפול, יכולים לאפשר איכות חיים טובה גם למי שסובלים מאוסטאופורוזיס.

(צילומים: שאטרסטוק)