תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה והשפעתם על התפרצות מחלות

דו"ח מבקר המדינה, שבחן את התנהלות משרד הבריאות במגיפת הקורונה והתפרסם בשבוע שעבר, חשף ליקויים חמורים באיסוף, מעקב וניתוח המידע על תופעות הלוואי שדווחו בעקבות קבלת חיסוני הקורונה. המבקר מצא כשלים משמעותיים בדרכי הדיווח, האיסוף והתחקור של הנתונים מגורמים שונים כגון קופות החולים, בתי החולים וציבור המתחסנים.

התברר שכ-82% מהדיווחים על תופעות לוואי שהתקבלו מגורמים רפואיים כלל לא נקלטו במערכות המעקב של המשרד, ובכך המידע עליהם אבד לחלוטין.

הבעיה, יש לציין, חמורה יותר מסך הנתונים היבשים שהוצגו, מאחר שמדובר בעוד קרש שנזרק למדורת חוסר אמון הציבור בהתנהלות משרד הבריאות בטיפול בקורונה.

החשדנות בקרב חלקים נרחבים בציבור כלפי יעילותם ובטיחותם של חיסוני הקורונה, שפותחו באופן חסר תקדים בקצב מזורז, השפיעה באופן מדאיג גם על שיעורי ההתחסנות למחלות אחרות, רבות מהן נעלמו כמעט לחלוטין בזכות חיסונים. כך למשל, אנו חוזים בהתפרצות מחלות כמו חצבת, אבעבועות הקוף ושעלת - מחלות שמערכות הבריאות בעולם הצליחו למגר במשך עשרות שנים בזכות תכניות חיסוני השגרה ועתה רבים מסרבים להתחסן נגדן. האם ההאטה המסוכנת בקצב החיסונים עלולה להוביל להתפרצות מחלות מידבקות ואף, במקרה הרע יותר, לחזרתן של מגיפות קשות?

ד"ר יואב יחזקאלי. צילום: מח"צ

לאחרונה רבים הדיווחים על התפרצות מחלות מידבקות בארץ ובעולם, ביניהן שעלת, חצבת ואבעבועות הקוף. שאלנו את ד"ר יואב יחזקאלי, מומחה ברפואה פנימית ובמינהל רפואי, מרצה למצבי חירום ואסון וממקימי צוות הטיפול במגיפות (צט״מ), האם הדבר הוא מקרי או שיש סיבה ללחץ?

"זו שאלה מצוינת, ואני לא בטוח שהתשובה תהיה זהה לכל אחת מהמחלות האלו כי מדובר במחלות שונות", אומר ד"ר יחזקאלי. "נתחיל עם אבעבועות הקוף, שזו מחלה די נדירה בסך הכל בעולם. היתה לה התפרצות חריגה בשנת 2022, שפחות או יותר די דעכה ב-2023. זו מחלה שהתגלתה בשנות ה-70 של המאה הקודמת באפריקה, אבל ההתפרצות היתה בכל העולם ובאמת עד היום לא יודעים מה גרם להתפרצות החריגה הזאת, חוץ מזה שהיא קרתה הרבה יותר אצל גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים אבל פגעה גם באנשים אחרים, ובעצם לא ברור למה זה קרה דווקא בשנת 2022.

"השערה שאני יכול להעלות, ואיני יודע אם יש לה כרגע תימוכין בספרות הרפואית, אבל מה שקרה בשנת 2021 ו-2022, זה שכל העולם קיבל חיסון לקורונה, והיום אנחנו יודעים שהחיסון לקורונה מחליש את מערכת החיסון הכללית. החיסון הזה חושף את האדם לתחלואה במחלות זיהומיות שונות, בשכיחות יותר גבוהה יותר לאחר חיסוני הקורונה. למשל, אנחנו עדים להתלקחויות רבות של שלבקת חוגרת בשנים האחרונות, שהוכחו כקשורות לחיסוני הקורונה.

"לגבי חצבת ושעלת, אלו מחלות שהיו הרבה יותר שכיחות. למעשה, שיפור בתנאי החיים והחיסונים די העלימו אותן מהעולם לאורך השנים, וכרגע יש מעת לעת יותר התפרצויות בעולם של המחלות האלו, במקומות שבהם יש ירידה בחסינות של האוכלוסיה.

"יש הבדל בין המחלות האלו, חצבת היא מחלה נגיפית ואילו שעלת היא חיידקית. בחצבת, החיסון הוא חי מוחלש ומונע לא רק את המחלה אלא גם את ההידבקות. ברגע שיש ירידה בהתחסנות הכללית של האוכלוסיה, יכולה להופיע הידבקות בחצבת וזה מה שבעצם כנראה קורה בעולם – יש ירידה בהתחסנות והתפרצות של המחלות".

מה לגבי שעלת?

"כאן הסיפור קצת אחר. זו לא רק ירידה בהתחסנות אלא ייתכן גם שינוי בסוג החיסון. בזמנו, החיסון לשעלת היה חיסון חי מוחלש, והוא מנע לא רק את המחלה ואת הסיבוכים שלה אלא גם את ההידבקות. לעומתו, החיסון החדש לשעלת שנכנס לשימוש בשנים האחרונות הוא חיסון שאין בו את הנגיף עצמו אלא חיסון ללא חלקים של הנגיף. היתרון שלו בכך שאין לו תופעות לוואי כמו שהיו לחיסון הקודם. מצד שני, הוא לא מגן מפני הדבקה אלא רק מפני המחלה הקשה יותר. ייתכן לכן  שההופעה של תחלואת השעלת קשורה בסוג החיסון שניתן לאוכלוסיה".

כלומר, אם לא היתה ירידה בשיעורי ההתחסנות לא היינו חווים עכשיו בכלל את התפרצות המחלות הללו, למעט אבעבועות הקוף?

"אני חושב שזה כך כי נראית ירידה בהתחסנות בחיסוני ילדים בשנים האחרונות. בעבר זאת היתה תופעה שהיתה בשוליים, בעיקר באוכלוסיות חרדיות, ולא היתה רווחת באוכלוסיה הכללית. מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות זה שינוי במגמה לכיוון ירידה בהתחסנות בחיסוני הילדים גם באוכלוסיה הכללית. לדעתי, יש קשר לירידה באמון הציבור בחיסונים, והסיבה היא די ברורה כי זה קרה במקביל למבצע החיסון לקורונה, בשנים 2021, 2022, 2023".

אז אתה אומר חד משמעית שיש קשר בין הירידה בחיסוני שגרה לבין זה שכפו עלינו את חיסוני הקורונה?

"כן. האמירה הזאת שלך מאוד נכונה. בעצם, חייבו את האוכלוסיה להתחסן לקורונה בזמן שבתחילת הדרך זה היה בעצם חיסון נסיוני. גם בהמשך הדרך חייבו אותנו לקבל יותר משתי זריקות, וגם זה היה אלמנט נסיוני כי בעולם כולו לא נתנו את הזריקה השלישית, ה'בוסטר'. התחילו בזה בישראל בלי לספר לציבור שזה היה לכאורה ניסוי ובלי לפרט לציבור את היתרונות והחסרונות או את תופעות הלוואי האפשריות. הטעו אותנו הציבור לחשוב שמצד אחד אין ברירה ומצד שני שזה יעיל ובטוח, כשלא היו סימוכין לאמירות האלו".

אתה באופן אישי מצטער שהתחסנת לקורונה?

"אני מצטער שהתחסנתי, כיוון שיש סימני שאלה גדולים מאוד לגבי החיסון, גם לגבי היעילות שלו. היום ברור שהיעילות שלו הרבה יותר נמוכה ממה שחשבו, לפעמים אפילו שלילית. יש עבודה שמראה שככל שמתחסנים יותר לקורונה, כך נדבקים יותר בקורונה, וזה בתוספת ההשפעות השליליות על מערכת החיסון באופן כללי, על ההחלשה של מערכת החיסון כנגד מחלות אחרות, ותופעות הלוואי, שלשמחתי לא לקיתי בהן אבל יש בהחלט הרבה מאוד תופעות לוואי קשות".

תופעות הלוואי הללו מזיקות גם לטווח ארוך?

"חלק מהתופעות הקשות יכולות להיות לטווח ארוך, ומשרד הבריאות לא עשה גילוי נאות לציבור בנושא הזה. למשל, כבר באמצע שנת 2021 התפרסם דו"ח של היצרן, של חברת פייזר עצמה, שנשלח ל-FDA, על 1,251 תופעות לוואי, בחלקן קשות. הדו"ח נשלח ל-FDA כבר בחודש פברואר והוא פורסם רק בצו בית משפט פדרלי בארה"ב בקיץ 2021.

"אני חושב שלו הדו"ח הזה היה מוכר גם לציבור הישראלי וגם לרופאים בישראל, היו חושבים פעמיים אם להתחסן. כשיש הרבה תופעות לוואי, אתה חושב פעמיים אם באמת התועלת עולה על הנזק. לא היה פה גילוי נאות".

בשבוע שעבר פורסם דו"ח מבקר המדינה בנוגע למחדלים חמורים בניהול רישום הדיווחים של תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה. מה דעתך על הממצאים? 

"הדו"ח חשף כשל במערכת הדיווח על תופעות הלוואי מהרופאים ומהציבור אל משרד הבריאות, והוא באמת מראה שהרבה לא היה ידוע. כלומר, לאמירה של משרד הבריאות שאין תופעות לוואי לא היה על מה להסתמך, פשוט כיוון שהם לא קיבלו הרבה דיווחים על תופעות הלוואי והמערכת בעצם לא עבדה.

"הם היו מודעים לכך שהמערכת לא עובדת, זה לא שהם לא היו מודעים לכך. אני אומר גם כרופא שמטפל בכל זה, שמערכת הדיווח היתה כל כך מסורבלת והצריכה כל כך הרבה זמן התעסקות, שלא היתה מוטיבציה להתעסק עם זה ולדווח על תופעות הלוואי. לכן, אין לי ספק שהרבה תופעות לוואי לא דווחו למשרד הבריאות ומה שדווח לא נחקר כמו שצריך".

ייתכן שלא הבינו שהרבה מתופעות הלוואי קשורות לחיסון?

"כשלא יודעים שתופעה גופנית מסוימת, שתסמינים מסוימים או מחלה מסוימת יכולים להיות קשורים, אז יש נטייה באמת להגיד, זה לא קשור, כי אתה לא יודע שזה קשור. לכן אני אומר, אם היה ידוע הדו"ח של יצרנית החיסונים עצמה כבר בשנת 2021, והיה ידוע לציבור על מגוון התופעות שעלולות להיות קשורות לחיסון, בוודאי שגם הרבה מהציבור והרבה מהרופאים היו אומרים, 'או, הנה, לי יש את זה ולי יש את זה, זה קרה לי אחרי החיסון' והיו מדווחים על התופעות האלו. היינו רואים שיש שכיחות גבוהה של תופעות לוואי, מה שרואים גם במחקרים היום בעולם, שקושרים לא מעט תופעות לוואי קשות וממושכות לחיסון".

האם אתה סבור שאפשר היה להתמודד עם הקורונה בלי החיסון?

"כן, בהחלט אפשר להתמודד עם הקורונה בלי החיסון. אנחנו פותחים פה סוגריים נורא גדולים לגבי הקורונה, כי יש לי המון מה להגיד על זה בתור מי שחלק על המדיניות של משרד הבריאות בתקופת הקורונה".

אבל בכל זאת – התחסנת.

"בכל זאת התחסנתי כי כן, היה חשש בהתחלה ואני עובד ומטפל בחולים, ובעצם חויבתי להתחסן, אחרת הייתי נאלץ לעבור שתי בדיקות קורונה בשבוע, מה שלא רציתי והעדפתי כבר לקבל את החיסון. זה חלק מתהליך הכפייה שמשרד הבריאות כפה גם על עובדי מערכת הבריאות וגם על האוכלוסיה כולה באמצעות התו הירוק - להתחסן לקורונה.

"המגיפה לא היתה מגיפה קשה כפי שהנרטיב הרשמי גורס. אנחנו ידענו את זה כבר בקיץ 2020, עם עבודות שהראו שהקורונה לא הרבה יותר קשה משפעת, ובעצם יכולה להיות קשה רק בקרב קשישים. ואכן, היה צורך כנראה לחסן את הקשישים, בהתחלה לפחות. אני לא ראיתי צורך אמיתי לחסן אוכלוסיה צעירה יותר, מתחת לגילאי 60-70, בוודאי לא את הילדים, שזה בכלל, לדעתי, מה שפגע באמון של הציבור בחיסוני הילדים.

"היתה שגיאה קשה מצד משרד הבריאות להתעקש על חיסון הילדים". צילום: שאטרסטוק

"אנחנו יודעים וידענו כבר אז שהילדים לא סובלים מקורונה קשה. הם כמעט לא חולים בקורונה, לא מנוע הפצה של המחלה, ובעצם לא היתה שום סיבה לחסן אותם, מה גם שחלק מתופעות הלוואי שכיחות יותר בנוער מאשר בבוגרים. אני חושב שזו היתה שגיאה קשה מצד משרד הבריאות להתעקש על חיסון הילדים ובאמת שיעור חיסון הילדים לקורונה בארץ היה מאוד מאוד נמוך.

"מבקר המדינה רואה בזה עדות לכישלון של משרד הבריאות, אני רואה בזה עדות להצלחה של הציבור, עדות להיגיון הבריא של הציבור שהבין שאין שום סיבה לחסן ילדים כנגד קורונה. הכישלון של משרד הבריאות היה בהתעקשות לעשות פעולה שהיא שגיאה קשה מבחינה רפואית".

ההשפעה המזיקה של חיסוני הקורונה עלולה ללוות אותנו שנים?

"בניגוד למה שסיפרו לנו, שחיסוני ה- mRNA – החיסונים לקורונה של מודרנה ופייזר – שהם כביכול נשארים רק במקום ההזרקה, לא מתפזרים בגוף ולא משפיעים על ה-DNA, היום אנחנו יודעים שהם כן מתפזרים בגוף, הם כן יכולים לנדוד בגוף תקופה ארוכה ולא רק באזור ההזרקה, ולכן יכולים להגיע לרקמות שונות ועלולים לעורר תגובות דלקתיות וחיסוניות בהרבה רקמות בגוף, כפי שהם אכן גרמו.

"לכן, האפקט עלול להיות מתמשך. גם בעבודה שנעשתה על דיווחים, שבכל זאת נמסרו למשרד הבריאות, ראו שיש תופעות לוואי שנמשכו לאורך זמן, רק שמשרד הבריאות לא פרסם את העבודה ולא את הנתונים הגולמיים למרות שביקשנו זאת, ובעצם התעלם מכל תופעות הלוואי. עצם ההכחשה של תופעות לוואי והעובדה שאנשים סבלו מהן ולא זכו להכרה שמגיעה להם, שהבעיה שלהם היא אולי כתוצאה מהחיסון, זה מה שפגע באמון הציבור".

ד"ר יחזקאלי מבקש להדגיש: "אני רוצה לחדד, לפני שיקראו לי מתנגד חיסונים, שאני מאוד בעד שימוש מושכל בחיסונים. השתתפתי כחוקר במחקרי חיסונים, אני כרופא ממליץ על חיסונים. אבל אני רופא שחונך לקרוא ספרות רפואית במקור, קריאה ביקורתית, ואני מזהה פערים בין המחקרים השונים עצמם ובין ההנחיות של רשויות הבריאות. יש שם איזה פער שקשה להסביר אותו, שלא כל החיסונים שניתנים על פי הנחיות הם הכרחיים. צריך לבדוק ולהפעיל שיקול דעת".

אבל הציבור הרחב לא יכול להפעיל שיקול דעת. למשל, אמא שמחליטה לא לחסן את התינוק שלה, היא לא יכולה להחליט ללא השכלה רפואית

"אני מסכים מאוד, אותה אמא זקוקה למידע המלא בשקיפות מלאה. היא צריכה לדעת על היתרונות, על החסרונות, ופה אני מסתכל על הקולגות שלי, הרופאים, ומקווה שכולם יחזרו לקרוא ספרות רפואית במקור ויזהו גם הם את הפערים בין המחקרים עצמם לבין ההמלצות של רשויות הבריאות, ויביאו את המידע הרפואי למטופלים כפי שאנו מחויבים באתיקה הרפואית".

אתה צופה שמגמת הירידה בחיסונים תימשך?

"לצערי כן. אני אומר לצערי, כי אני חושב שיש לא מעט חיסוני ילדות שחשוב לקחת אותם. אני חושש שרשויות הבריאות לא הפיקו את הלקחים מאירועי הקורונה. במקום לחקור את עצמם בצורה כנה ואמיתית ולהבין שהכפייה, במיוחד לגבי חיסוני הילדים, גרמה לפגיעה קשה באמון הציבור, ההנחה של משרד הבריאות כיום היא שהכל נגרם בגלל מתנגדי החיסונים, ובגלל דיסאינפורמציה שניתנה לקהל. זה לא המצב.

"דרושה הודאה אמיתית וכנה בטעויות שנעשו, כדי שהציבור יבין שהנה יש כאן מערכת שלומדת וחוקרת את עצמה, חותרת לגלות את האמת ומודה בטעויות, מבטיחה לפעול בשקיפות ולהביא את כל העובדות לציבור".

ד"ר יחזקאלי מסכם: "כמו שמערכת הביטחון צריכה לתחקר את מחדלי השבעה באוקטובר כדי להחזיר את האמון, כך הגיע הזמן שתיעשה חקירה אמיצה של כשלונותיו של משרד הבריאות בניהול הקורונה כדי להחזיר את אמון הציבור, לרבות בחיסונים".

ד"ר יואב יחזקאלי הוא מומחה ברפואה פנימית ובמינהל רפואי, מרצה למצבי חירום ואסון; ממקימי צוות הטיפול במגיפות (צט״מ). לשעבר רופא מחוזי, מנהל מחוז ומנהל אגף בקופות חולים