התאמה מגדרית בישראל – כיצד עושים זאת?

ד"ר איריס יעיש, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, מנהלת מרכז בריאות טרנסג'נדרים (מב"ט) בבית החולים איכילוב בתל אביב, מטפלת זה שנים רבות באנשים מהקהילה הלהט"בית המבקשים לעבור התאמה מגדרית. ההערכות הן שבין 1.8% ל-3% מהאנשים באוכלוסיה הם על הקשת הטרנסית, קרי, מי שזהותם המגדרית אינה בהלימה עם המגדר המצופה מהם מתוקף המין בו סומנו בלידתם. זה אומר שככל הנראה יש לפחות 150 אלף אנשים על הקשת הטרנסית בישראל ואולי אפילו יותר.

ד"ר איריס יעיש. צילום: מאיר כהן

ד"ר יעיש, שצברה ניסיון עשיר בתחום לאורך השנים, מרגישה שליחות אמיתית בעבודתה עם הקהילה הטרנסית. "אנחנו במב"ט מציעים טיפול הוליסטי בתחומים שונים לקהילה הטרנסית", היא אומרת.

באילו גילים את מטפלת?

"באנשים מעל גיל 18, ויש גם את מרפאת דנה דואק ב'איכילוב', המיועדת לטיפול בילדים ובני נוער מגווני מגדר".

מהו בעצם תהליך להתאמה מגדרית?

"התהליך בכללותו כולל תהליכים חברתיים ואישיים בהתאמה מגדרית ותהליכים רפואיים. אם מדברים על תהליך שאינו רפואי, מדובר על 'מעבר חברתי הכולל שינוי שם, לשון פנייה, בתספורת, בלבוש. זהו מעבר שחלק בוחרים לעבור אותו עוד לפני הטיפול ההורמונלי או הניתוחים", היא אומרת. "יש אנשים שלא עושים את המעבר החברתי בהתחלה, כי הנראות החיצונית שלהם עדיין לא מתאימה, ולכן הם מעדיפים קודם לקבל טיפול הורמונלי.

"המימד השני בתהליכי התאמה מגדרית הוא התהליכים הרפואיים שנועדו לסייע להתאים את המאפיינים הגופניים לזהות המגדרית והם כוללים את הטיפול ההורמונלי והניתוחים".

מהו טיפול הורמונלי?

"מדובר בטיפול תרופתי באמצעות הורמונים מלאכותיים, ובדרך כלל המטרה שלו היא לשנות את הגוף כך שיתאים לביטוי המגדרי שהמטופלים רוצים לאמץ. אסטרוגן וחוסמי טסטוסטרון עבור נשים טרנסג'נדריות, וטסטוסטרון עבור גברים טרנסג'נדרים. ההחלטה באילו סוגי הורמונים להשתמש נעשית בליווי וייעוץ של גורם מקצועי מוסמך מעולם הרפואה האנדוקרינית. קביעת הטיפול נעשית באופן ספציפי לצרכים אישיים ולפי הרקע הרפואי של כל אחד ואחת".

מה הן ההכנות והדרישות להתחלת טיפול הורמונלי?

"ההנחיות הראשוניות להתחלת טיפול הורמונלי כוללות: (1) אבחנה של דיספוריה מגדרית מתמשכת - המצוקה הנפשית או הקושי הנובעים מחוויה של קונפליקט בין הציפיות המגדריות מהמין שיוחס בלידה (זכר או נקבה) לבין המגדר אליו מרגישים שייכות; (2) יכולת לקבלת החלטה מושכלת על התחלת טיפול הורמונלי; ו-(3) בעיות רפואיות או נפשיות רלוונטיות נשלטות היטב".

על מנת להתחיל טיפול הורמונלי בישראל עדיין נדרש להביא מכתב חוות דעת מגורם בריאות נפש. אילוסטרציה: שאטרסטוק

לדברי ד"ר יעיש, על מנת להתחיל טיפול הורמונלי בישראל עדיין נדרש להביא מכתב חוות דעת מגורם בריאות נפש. הדרישה הזו קיימת בשל המלצות בינלאומיות שהיו תקפות עד לספטמבר 2022. כיום המגמה העולמית היא לאפשר נגישות לטיפולים רפואיים, במיוחד טיפול הורמונלי, ללא צורך במכתב אך המלצה זו טרם מיושמת בישראל. גורמי בריאות נפש הם עובדים סוציאליים, פסיכולוגיים ו/או פסיכיאטריים. "לא מדובר במכתב המלצה לטיפול הורמונלי, אלא במכתב חוות דעת", היא מדגישה.

מהם הניתוחים להתאמה מגדרית?

"קיים מגוון ניתוחים להתאמה מגדרית ובאזורים שונים בגוף. הבחירה אילו ניתוחים לעשות משתנה בין המטופלים ויש כאלו שבכלל בוחרים לא לעשות אף פעולה כירורגית כחלק מהתהליך שלהם. כלומר, יש אופציה לעבור ניתוחים, אבל זו לא חובה - לא מדובר בצ'ק ליסט שחייבים להשלים. גברים טרנסג'נדרים לעתים קרובות בוחרים בניתוח להשטחת החזה, ונשים טרנסג'נדריות יכולות לעבור ניתוח להגדלת החזה, נישוי פנים ו/או ניתוח תחתון. אבל שוב, זה ממש לא הכרחי ונתון לבחירה אישית של כל אחד ואחת. יש שבוחרים לא לעבור שום ניתוח ויש שעוברים כמה ניתוחים. הניתוחים הם רק חלק מהטיפולים האפשריים להתאמה מגדרית כדי שתהיה הלימה בין הנראות החיצונית לזהות המגדרית".

באילו קריטריונים צריך לעמוד כדי לקבל אישור לניתוח התאמה מגדרית?

"כיוון שניתן לקבל מימון מהמדינה עבור הניתוחים, יש צורך בקבלת אישור מהוועדה להתאמה מגדרית. הוועדה להתאמה מגדרית היא גוף שהוקם על ידי משרד הבריאות והיא פועלת בבית החולים שיבא בתל השומר. הוועדה פועלת מתוקף נוהל של משרד הבריאות שקובע כי לא ניתן לבצע בישראל ניתוחים תחתונים ללא אישור של ועדה מקצועית מוסמכת.

"אל הוועדה ניתן לפנות מגיל 18 ומעלה ולקבל אישור לכל סוג של ניתוח שקיים היום בישראל ואף לחלק מהניתוחים בחו"ל. תהליך קבלת האישור לרוב לוקח כשנה, במהלכה מתקיימות פגישות עם מומחי הוועדה אשר מגיעים מתחומי מומחיות שונים - פסיכיאטריה, כירורגיה פלסטית, פסיכולוגיה, אורולוגיה, אנדוקרינולוגיה. מטרת הפגישות היא לבדוק אילו פעולות רפואיות יכולות להתאים לרצון המטופל/ת ובין היתר לוודא שקיימים מערכת תמיכה וחוסן נפשי להתמודדות עם הניתוחים השונים.

"כאמור, הניתוחים המאושרים בוועדה כלולים בסל הבריאות, ולאחר קבלת אישור הם ממומנים על ידי קופות החולים, שרובן מתנות את מימוטן הניתוחים להתאמה מגדרית באישור הוועדה. מרגע שהתקבל אישור הוועדה, ניתן לבצע את הניתוחים בבתי החולים השונים. לדוגמה, בבית החולים איכילוב מבוצעים ניתוחים להשטחה והגדלת חזה, לנישוי הפנים, ניתוחים לנישוי קול והשטחת גרוגרת".

מדוע רק מעט בתי חולים בישראל מציעים את הניתוחים הללו?

"כי אלה ניתוחים גדולים ומורכבים שמצריכים השתלמות מיוחדת, ידע וניסיון רב. יש להם ביקוש גדול שעלה בשנים האחרונות, ולכן נוצרים תורים ארוכים וחלק מהאנשים בוחרים לעבור אותם במדינות אחרות. בשנים האחרונות יש עלייה בידע ובניסיון ויש יותר מנתחים ומנתחות מהארץ שרוכשים ניסיון בתחום".

מה לגבי שימור פריון לפני התחלת טיפול הורמונלי?

"שימור פוריות זו פעולה רפואית שנועדה לשמר באמצעות הקפאה את הזרעים או הביציות לפני חשיפתם למצבים שעלולים לפגוע בהם. סוגיית הפריון בכל הקשור לתהליכים רפואיים להתאמה מגדרית היא מורכבת ומעוררת שיח בעולם הרפואי וגם בעולמנו האישי.

"לתהליכים רפואיים להתאמה מגדרית, כמו ניתוחים וטיפול הורמונלי, יש פוטנציאל להשפיע על הפוריות בצורות שונות  וזה מחייב את המטופלים והמטופלות להתעסק בשאלת ההורות, לפעמים בשלבים מוקדמים של החיים.

ההמלצה היא לחשוף את כלל האפשרויות העומדות בכל הקשור לשימור פוריות כבר במפגש הרפואי הראשון, כדי לתת את זכות הבחירה. לכן, טרם התחלת טיפול הורמונלי אנחנו ממליצים למטופלים ולמטופלות שלנו על ייעוץ בנוגע לשימור פריון המתבצע על ידי פרופ' הדר אמיר, גניקולוגית בכירה בבית החולים. ההחלטה האם לשמר פוריות תלויה במגוון שיקולים אישיים כמו עלויות, זמן המתנה ותדירות תורים".

מה דעתך על השינוי החברתי שחל בשנים האחרונות ביחס לקהילה הטרנסית?

"בשנים האחרונות הקהילה הטרנסית צוברת כוח פוליטי וחברתי. פעילות ופעילים מהקהילה מייצרים יותר נוכחות תקשורתית והעלאת מודעות ומשפיעים בצורה ישירה על קבלה חברתית. בין היתר, לאורך השנים קמו בישראל ארגונים שפועלים מתוך הקהילה למען עצמה מתוך שאיפה לשפר את המעמד ואת הזכויות של אנשים טרנסים בישראל.

"ארגוני הקהילה הצליחו לאורך השנים לפעול ליצירת שינוי מדיניות, הנגשה טובה יותר של שירותים וקריאה לקובעי מדיניות לקדם פרויקטים עם ולמען הקהילה. כל אלה מובילים רבות ורבים לצאת מהארון הטרנסי והמגדרי".

מה הן הבעיות העיקריות עימן מתמודדת הקהילה הטרנסית?

"האוכלוסיה הטרנסית מתמודדת עם הדרה חברתית, סטיגמות, אפליה, פערים בבריאות - העדר משאבים ונגישות נמוכה של שירותי בריאות וחסמים לקבלת טיפול רפואי. לאחרונה, זכותם לבריאות נמצאת תחת מתקפה מצד גורמים קיצוניים המנסים להוציא מחוץ לחוק טיפולים חיוניים הנתמכים על ידי איגודים רפואיים מרכזיים. בשנים האחרונות נרשמה עלייה באלימות כלפי אנשים טרנסים. בשנת 2022, 52% מהדיווחים על להטבופוביה שהתקבלו במרכז הדיווח של אגודת הלהט"ב היו דיווחים על פגיעות באנשים טרנסים".

כיצד אתם במרכז מב"ט פועלים לשיפור השירות לקהילה הטרנסית?

"אנחנו מתמקדים בהרחבת השירותים לקהילה הטרנסית, בהעמקת הידע והניסיון, במחקר ובהכשרות של אנשי צוות בבית החולים בנושאים הקשורים לקשת הטרנסית כדי למנוע חוויות שליליות בקרב מטופלים, להעלות את השימוש בשירותי בריאות וכך לצמצם פערי אבחון ותחלואה. אנחנו מתעסקים גם בהגנה על הזכות לבריאות של האוכלוסיה הטרנסית דרך הפצת מידע אמין ומבוסס ראיות למיגור סטיגמות וכנגד דיסאינפורמציה בנושא.

"היעד שלנו", מסכמת ד"ר יעיש, "היה ועודנו להיות בית חם ולתת מענה כוללני, מותאם ואישי. במרכז מב"ט אנחנו שמים דגש על הנגשת ידע וכלים ועל יצירת קהילה חמה, תומכת ומחבקת עבור המטופלים והמטופלות שלנו ובני משפחותיהם".