אבחון פסיכודידקטי לילדים ונוער – מדוע זה חשוב?

ילדים עם קשיים והישגים נמוכים בלימודים וכן ילדים ש"מפריעים" לסדר היום בכיתה נשפטים פעמים רבות לחומרה ונתפשים כחסרי מוטיבציה, כעצלנים או בעייתיים. אבל האמת היא שלעתים קרובות קשיים בלימודים, כמו גם התנהגות פרועה ולא מותאמת לגיל ולסיטואציה הבית ספרית, קשורים לבעיות רגשיות או בכלל לגורמים כימיים כגון דיסקלקוליה, דיסלקציה ועוד. ואכן, קשיים בלימודים יכולים להוות אתגר רציני עבור הילד שסובל מהם, ולא פחות מכך עבור המחנכים וההורים שלו, שלא מבינים למה הילד החכם שלהם מתקשה בלימודים.

מה זה אבחון פסיכודידקטי? מתי מתעורר הצורך לבצע אבחון, מה בדיוק הוא בודק והאם גם מבוגרים יכולים להפיק תועלת מאבחון כזה?

מה זה אבחון פסיכודידקטי?

באבחון פסיכודידקטי נבחנים יכולות קוגניטיביות, תפקודי למידה וגורמים רגשיים שונים שיכולים להשפיע על אופן הלמידה אצל ילדים ובני נוער.

הורים רבים מתלבטים לפני שהם שולחים את ילדם לאבחון כזה. הם חוששים מכך שהילד יילחץ מכך שהוא "מתויג" כביכול, מכך שייאלצו לתת לו תרופות וכמובן חשש מובן מהסטיגמה הנלווית לאבחנות מסוימות.

אולם, לעתים קרובות תוצאות האבחון דווקא מייצרות תחושות של הקלה, לאחר תקופה ארוכה של תסכול מהישגי הילד, ויכוחים עקרים איתו ועוד. תוצאה חד משמעית באבחון יכולה להרגיע מעט את ההורים, בין אם התוצאה מציגה בעיות אמיתיות (ובמקרה כזה, הילד בעצם לא "אשם" בהישגיו הלימודיים הנמוכים) ובין אם לא מתגלה בעיה כלשהי, מה שעלול לגרום להורים רבים לנשום לרווחה ולהבין שעליהם לחפש פתרונות במקומות אחרים, לעתים כאלה שאינם רגשיים כלל.

מתי כדאי לשקול אבחון פסיכודידקטי?

הורים בדרך כלל מחליטים לשלוח את ילדיהם לאבחון פסיכודידקטי עקב מספר סיבות. במקרים רבים, יועצת בית הספר או אחד המורים מציעים לגשת לאבחון ובמקרים אחרים ההורים עצמם מבינים שיש לשלוח את ילדם לאבחון בעקבות חוסר הלימה בין הישגיו הנמוכים בלימודים והאינטליגנציה הטבעית שלו, או חוסר התאמה בין התנהגותו בכל סיטואציה אחרת, שאיננה בית ספרית.

התנהגות פרועה ולא מותאמת לגיל ולסיטואציה הבית ספרית קשורים לעתים לבעיות רגשיות. אילוסטרציה: שאטרסטוק

כמובן, לא כל בעיה לימודית ו/או התנהגותית היא תולדה של קושי קוגניטיבי או רגשי. לפעמים הסיבות הן אחרות וגם הפתרון יהיה שונה, וזה אחד ההבדלים בין אבחון דידקטי לפסיכולוגי – אבחון פסיכולוגי מתאים לטיפול בבעיות שאינן קשורות ללקות אורגנית כגון דיסלקציה.

חשוב לציין שיש גורמים המייצרים הפרעות לימודיות והתנהגותיות שלעתים לא עולים על פני השטח. הוכח למשל שחוסר בשעות שינה אחראי לסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז, וזה עוד לפני שדיברנו על שינויי מצב הרוח של הילד עקב בעיות חברתיות, אישיות או משפחתיות, המתבטאות בחרדה, כעס או דיכאון ועלולות להפריע באופן משמעותי להישגיו הלימודיים באופן שגורם לו להיראות כאילו הוא סובל מהפרעת למידה כזו או אחרת.

סימנים לכך שהילד צריך לעבור אבחון:

• עיכובים מוקדמים בדיבור ובשפה.
• תוצאות לימודיות חלשות בתחום או בנושא ספציפי אחד, מול ביצועים מעולים בתחום אחר.
• הבנת נקרא לקויה.
• קושי לזכור עובדות מתמטיות בסיסיות.
• קושי להעלות מחשבות על הכתב.
• כתיב רצוף שגיאות.
• קושי לזכור מה נלמד בבית הספר.
• ביצועים גרועים במבחנים למרות התכוננות אליהם.
• קושי לסיים עבודה או מבחנים בזמן המוקצב.
• קושי להבדיל בין מידע רלוונטי ולא רלוונטי
• ארגון לקוי/ אי סדר.
• תשומת לב לקויה בכיתה/ חלומות בהקיץ.
• חרדת מבחנים, חוסר יכולת לסיים מבחן בזמן.
• ביישנות, חרדה או מצבי רוח המפריעים ללמידה.
• סירוב ללכת לבית הספר.

איך מתבצע אבחון פסיכודידקטי?

אבחון פסיכודידקטי מתבצע על ידי פסיכולוג חינוכי מוסמך, לעתים בשילוב עם מאבחן פסיכודידקטי, ומורכב משני חלקים, שמתנהלים במפגש אחד עד שלושה:

חלק ראשון: אבחונים

חלק זה מתמקד באבחונים פרטניים במספר מישורים:

אבחון דידקטי כללי - בודק יכולות קוגניטיביות בסיסיות כמו חשיבה, זיכרון וקשב, ואת רמת הכישורים בקריאה כתיבה, הבנת הנקרא וכתיבה בשפת האם. זהו הבסיס לזיהוי לקויות למידה.

אבחון דידקטי במתמטיקה - מתמקד ביכולות חשיבה מתמטית, רמת ידע ביסודות המתמטיקה, ביצוע חישובים והבנה מרחבית, כדי לאבחן לקות ספציפית במתמטיקה - דיסקלקוליה.

אבחון דידקטי בשפה זרה - בודק את רמת השליטה, אוצר המילים, כישורי קריאה, הבנת הנקרא וכתיבה בשפה הזרה, בהתחשב בהשפעה אפשרית של לקות למידה קיימת.

מטרת האבחונים היא לזהות חוזקות וחולשות ספציפיות בתחומי למידה שונים, כדי לתכנן התערבות וסיוע מותאמים אישית לתלמיד.

בנוסף, מתקיימים מבחני אינטליגנציה הבודקים נושאים כמו תפיסה כמותית, מבחן זיכרון, תיאום עין יד ויד.

חלק שני: שיחה עם הפסיכולוג

בחלק זה של האבחון, הפסיכולוג משוחח עם הילד ובודק את היכולות הקוגניטיביות הכלליות שלו, אינטליגנציה, חשיבה, קשב וריכוז. הוא מעריך את ההיבטים הרגשיים וההתנהגותיים הקשורים ללימודים, כגון חרדה, דימוי עצמי, מוטיבציה ועוד.

תוצאות אבחון פסיכודידקטי

האבחון מוביל בדרך כלל להבנה של "מה עובר על הילד" ולמה הוא מתקשה בבית הספר. האבחון מאפשר לילד ולהוריו לקבל תמיכה מותאמת לצרכיו בבית הספר, כדי שהוא יוכל, בעזרת אנשי מקצוע, להתפתח ולממש את הפוטנציאל שלו.

מובן שהאבחון עלול גם לשלול בעיה כלשהי, ולכן חשוב לבצע הערכה פסיכו-חינוכית מספקת של סגנון הלמידה האישי של הילד, להבין את החוזקות שלו ואת המקומות בהם הוא מתקשה יותר. אבחון מדויק יאפשר לו להתגבר על המקצועות הקשים יותר עבורו, ובכך להעניק לו ביטחון עצמי ואמונה ביכולותיו.

שיטות חדשות באבחון פסיכודידקטי

תחום האבחון הפסיכודידקטי הוא יחסית חדש ומתפתח עם הזמן. כיום ניתן לשלב באבחונים אלה טכנולוגיות חדשות כמו אבחונים ממוחשבים שבודקים תפקודים קוגניטיביים, זיכרון, יכולת לעבד מידע ועוד. בנוסף, נכנסה לאבחון גם טכנולוגיית ניטור עיניים, שעוקבת אחרי האופן שבו ילדים מעבדים מידע, מדידת הפעילות החשמלית של המוח באמצעות אלקטרואנצפלוגרמה ועוד.

שאלות ותשובות:

מתי מפנים לאבחון?

כשהורים או מורים מזהים פער בין היכולות הקוגניטיביות של הילד להישגיו הלימודיים, אם יש לילד קשיים רגשיים כמו חרדה מבית הספר, דימוי עצמי נמוך, תסכול ועוד, אם הוא זקוק תמיד לתוספת זמן בכיתה, אם הוא מתקשה להבין את המטלות שלו ועוד – כדאי לשקול אבחון פסיכודידקטי.

איך מתבצע האבחון פסיכודידקטי?

האבחון מתבצע על ידי פסיכולוג חינוכי וכולל מספר שלבים: אבחונים דידקטיים במספר תחומים, בדיקות שונות כגון בדיקת זיכרון ושיחה עם הילד. הפנייה לאבחון פסיכודידקטי יכולה להיעשות על ידי ההורים, הצוות החינוכי, או גורם מקצועי אחר.

האם יש אבחון פסיכודידקטי למבוגרים?

אבחונים פסיכודידקטיים למבוגרים נערכים כאשר עולה חשד שהמבוגר סובל מלקויות שונות כמו דיסלקציה, דיסגרפיה או דיסקלקוליה שלא אובחנו בילדותו, ומפריעות כעת בלימודים אקדמאיים, באוניברסיטה ולעתים אפילו בפן החברתי. אבחון פסיכודידקטי למבוגרים כולל מבחנים דומים לאלה שנעשים לילדים, אך תוך התאמה לגילם, רמת השכלתם וכיו"ב.

קיים גם אבחון פסיכודידקטי למבוגרים שמתבצע בקרב אוכלוסיית קשישים. מטרת האבחון לבדוק התפתחות של לקויות קוגניטיביות ואבחון של מחלות כמו דמנציה ואלצהיימר.

(צילומים: שאטרסטוק)